-

"אני האחרון שראה את חוסאם": משפחת מתנדב המשטרה שנהרג - בפגישה ראשונה עם שותפו שנפצע

חצי שנה מאז נדרס למוות מתנדב המשטרה חוסאם זראייר ושותפו השוטר אמיר אבו ריש נפצע קשה, עם פתיחת משפטו השבוע הכחיש הנאשם נאסים סוח את המיוחס לו. השבוע גם נפגש אמיר עם משפחתו של חוסאם בפעם הראשונה מאז האירוע: "בלילה הכל צף לי" • צפו: תיעוד חדש מזירת הדריסה
חן ביאר
17 במרץ 2022
22:22
עודכן ב 19 מרץ 10:48

דריסת מתנדב המשטרה בנהריה: זאת הפעם הראשונה שהם נפגשים - משפחתו של חוסאם זראייר, מתנדב המשטרה שנדרס למוות בחג סוכות, והשוטר שהיה שותפו למשמרת ונפצע קשה, אמיר אבו-ריש. מה שהתחיל כקריאה שגרתית על הקמת רעש, בפעילות לאיתור שוהים בלתי חוקיים בנהריה, הסתיים במוות מיותר.

"כבר מההתחלה חוסאם היה אהוב אצלנו בתחנה", מספר אבו-ריש למשפחת זראייר. "ביום התקרית היינו מבסוטים, נהננו, חיכו לנו כדי שנלך לאכול יחד. כשהיה האירוע אמרתי לחוסאם 'אל תרד...זה אירוע שהוא, יום יום יש דברים כאלה, רעש. חכה במכונית 5 דקות נסיים את הדבר, נרגע ונחזור לתחנה כדי לאכול חומוס'. איך קרה לנו דבר כזה, וואלה אני לא יודע".

צפו בכתבה מתוך חדשות הערב

הצמא של משפחת זראייר לקבל מידע הוא גדול. ללמוד עוד פרטים,  להבין מה קרה שם ברגעים האחרונים של יקירם. פייסל סגייר, אביו של חוסאם, נאנח: "ניסיתי לקבל את הדוח המשטרתי, לדעת איך קרה המקרה. לאף אחד אין תשובה לשאלה הזו. הבן שלי נרצח, על מה נרצח? על שטויות? מה אני אגיד לילדים שלו "אבא שלכם ככה הלך"?  הם כל הזמן שואלים. הם מסתכלים על התמונה שלו".

בהמשך שחזר אבו-ריש את הרגעים הקריטיים באתר הבנייה שגבו את חייו של חוסאם. "כמעט הצלחתי להכניס אותו (את העצור - ס.ה) לרכב, התחלתי לאזוק אותו, לעצור אותו, ופתאום הוא התניע את הג'יפ ודרס אותי. הדלת עוד הייתה פתוחה, עפתי מהדלת של המכונית, נפלתי מתחת לגלגלים והרכב עלה עליי. ומאז לא הרגשתי כלום ולא ראיתי מה קרה לחוסאם".

כך הם נותרו דקות ארוכות מאוד, שניהם בשטח, חוסאם מחוסר הכרה ולא מגיב, אמיר מדמם וזועק מכאבים. "איזה מין אכזריות, לראות שני אנשים - תעזוב שאנחנו שוטרים - בני אדם מדממים ולברוח. להשאיר אותנו בלי להעניק לנו סיוע. אני מאמין שאם הוא היה עושה איזה משהו, חוסאם היה עדיין חי היום", אמר אבו-ריש. "אני זוכר את הרגע הזה שהוא עלה לאוטו והחליט לדרוס אותנו. מעבר לא זוכר שום דבר. בלילה כשאני לבד עם עצמי הכול צף לי. מרגיש שאני חנוק. אין אוויר".

הנאשם נאסים סוח מכחיש גם היום את המיוחס לו באמצעות עורכי דינו. הוא ממשיך לטעון שלא הרגיש שפגע בחוסאם ואמיר, ומאשים שהתנהלות שגויה מצדם היא זו שהובילה לתוצאות הקשות. "אני הבן  אדם האחרון שהיה עם חוסאם. לבוא ולפגוש את המשפחה שלו, את אשתו בעיקר, את ילדיו, זה לא קל. אני לא יכול להגיד להם שלא יכולתי לשמור עליו. הוא בסך הכול מתנדב", מעיד אמיר אבו-ריש.

גם אם הוא לא אומר את זה במפורש, כשהוא נפרד ממשפחתו של חוסאם המנוח, קשה לפספס את רגשות האשם שאחוזים בו. אמיר, שנפצע קשה באירוע, ממשיך בטיפולים כמה פעמים בשבוע. לפני כשלושה חודשים הוא שוחרר הביתה, מה שדורש מבצע משפחתי. עוד צפויים לו חודשים ארוכים ומפרכים של ביקורים במרפאות השיקום, אבל בסופם יש גם תקווה. "מת כבר לרדת מכיסא הגלגלים, מהקביים, לעמוד על הרגליים ולהתחיל ללכת. לחבק את הילדים, להרים את הילדים לשחק איתם", הוא מסכם.