אסד ומוחמד בן זאייד, שלשום
צילום: רויטרס

בדלת הקדמית: החזרה של אסד לזירה הערבית תשפיע גם עלינו

המלחמה בסוריה התחילה כבר לפני 11 שנים, אבל עדיין נדרשו לא מעט שפשופי עיניים כדי להאמין למחזה שהתגלה שלשום - נשיא סוריה מתקבל בכבוד בארמונות המפרץ. מהמלחמה באוקראינה, דרך הנוכחות האיראנית בסוריה ועד להסכמי הנורמליזציה - הקאמבק של אסד ישפיע על המהלכים בשכונה שלנו - ולא רק
רועי קייס
20 במרץ 2022
12:30
עודכן ב 21:35

 "סוריה תעזור לרוסים להתגבר על הסנקציות", את המשפט הקצת מצחיק הזה אמרה לאחרונה לונא א-שבל, היועצת האישית של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בעוד מפגן תמיכה ביזארי של בכיר סורי באחד מכלי התקשורת הרוסיים בעיצומה של המלחמה של פוטין באוקראינה.

לא מעטים לעגו למשפט הזה. הרי איך משטר אסד, ששרד בזכות הסיוע הצבאי של פוטין, יכול לסייע במשהו לרוסיה כשהוא עצמו נאבק בסנקציות מערביות וכלכלתו עדיין מרוסקת. אבל לצד הגיחוך המובן, המשפט הזה גם טומן בחובו משהו אחר, תהליך שקורה לנגד עינינו בשנה האחרונה ומתחדד עוד יותר בצל המאמץ הבין-לאומי לבודד את פוטין.

לתהליך הזה קוראים 'הנורמליזציה של משטר אסד'. תהליך שנותן לא מעט ביטחון למשטר ובכיריו. אותו משטר שלפני כמה שנים פרשנים ולשעברים "נתנו לו" שבועיים עד לנפילתו – והיום אף אחד לא יסתכן בשום הימור לגבי עתידו.

אותה נורמליזציה הגיעה לשיא חדש ומשמעותי בסוף השבוע, כשנשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ביקר באיחוד האמירויות לראשונה מאז תחילת המלחמה ב-2011. למעשה מדובר בביקור ראשון של אסד במדינה ערבית מזה שנים רבות. במהלך המלחמה אסד ביקר באיראן וברוסיה, שתי המדינות שאחראיות במידה רבה לכך שהוא עדיין כאן.

מבחינתו של בשאר אל-אסד, התמונות שלו באבו דאבי ובדובאי הן ניצחון עצום, אם תרצו אולי תמונות הסיום של המלחמה הנוראית

לא מעט לסתות נשמטו מול התמונות של אסד מתקבל בחמימות באמירויות אצל יורש העצר של אבו דאבי, השייח' מוחמד בן זאיד, ושליט דובאי, השייח' מוחמד בן ראשד. התמונות צולמו בעיתוי מעניין - בזמן שהסורים מציינים 11 שנים בדיוק לתחילת ההתקוממות נגד אסד. התקוממות שדוכאה באכזריות בידי המשטר והפכה במהרה למלחמת אזרחים עקובה מדם שבמהלכה מאות אלפי בני אדם מצאו את מותם וחצי מהעם הסורי הפך לפליט מחוץ לארצו או לעקור בתוך מולדתו.

מבחינתו של בשאר אל-אסד, התמונות שלו באבו דאבי ובדובאי הן ניצחון עצום, אם תרצו אולי תמונות הסיום של המלחמה הנוראית. רק נזכיר, מדינות המפרץ תמכו בהעברת מושבו של אסד בליגה הערבית לאופוזיציה הסורית רק שנה לאחר המלחמה.

מדינות ערביות ומפרציות תמכו תקשורתית וצבאית במתנגדיו של אסד בתקווה שהוא ייפול, אבל הן נכשלו והוא נשאר על הרגליים וחוזר כעת מהדלת הקדמית. חשוב לומר, זה תהליך ולכן הביקור של אסד באמירויות הוא לא באמת רעם ביום בהיר - גם שלא היה ניתן לדמיין כמותו לפני כמה שנים בודדות.

מדינות ערב והמפרץ כבר החליטו בינן לבין עצמן סביב 2018, השנה שבה אסד חזר לשלוט על חלקים נרחבים מסוריה, שהנשיא פה להישאר ולכן צריך לראות איך עושים איתו עסקים

מדינות ערב והמפרץ כבר החליטו בינן לבין עצמן סביב 2018, השנה שבה אסד חזר לשלוט על חלקים נרחבים מסוריה, שהנשיא פה להישאר ולכן צריך לראות איך עושים איתו עסקים. במילים אחרות, הגיע הזמן שמדינות ערב גם ישפיעו על מה שקורה בסוריה אחרי שהאיראנים והטורקים השיגו דריסות רגל משמעותיות בשטח.

בשנה, שנתיים האחרונות מה שנאמר בחדרי חדרים כבר הופך לפומבי. מלך ירדן, עבדאללה השני, משוחח בטלפון עם אסד, שר החוץ של האמירויות מבקר בדמשק, שר החוץ של בחריין מסתחבק עם שר החוץ הסורי וראשי מנגנוני המודיעין של סוריה וסעודיה מסתודדים במפגש של ראשי המודיעין של מדינות ערב בקהיר.

אחרי הביקור של אסד באמירויות, תהליך הנורמליזציה שלו אמור לקבל עוד יותר תאוצה. תמונת הניצחון הבאה שלו אמורה לקרות עוד כמה חודשים בפסגת מנהיגי הליגה הערבית באלג'יריה, שאולי תחזיר סופית את סוריה לליגה הערבית, אחרי עשור.

חשוב להבין - מבחינת אסד, החזרה שלו לחיקן של מדינות ערב ובייחוד המפרציות היא בשורה חשובה, שכן היא יכולה גם לסייע לו כלכלית. כמו כן, היא יכולה לתת לו מרחב תמרון אל מול בעלות הברית הקרובות, ובייחוד איראן, שמנסה לגזור קופון בשטח סוריה בדמות נוכחות צבאית בתמורה לסיוע שלה.

שלא תטעו, גם האמירויות מרוויחה מזה לא מעט. בדומה לנורמליזציה עם ישראל, שבה היא הייתה חלוצה לפני שנתיים, גם מבחינת הנורמליזציה עם אסד המדינה המפרצית מנסה להוביל ולגרור אחריה מדינות ערביות אחרות. במילים אחרות - למצב את עצמה כמדינה הערבית החשובה באזור.

בירושלים די מיישרים קו עם הנרמול של אסד. גם פה סבורים שהישארותו היא עובדה מוגמרת ושעדיף את הרע המוכר מאשר הרע הפחות מוכר. בישראל דווקא יש מי שחושב שההתקרבות של אסד למפרציות וחזרתו לעולם הערבי עשויה להרחיק אותו מאיראן

יהיו שיגידו שהתמונות האלה של אסד באמירויות צריכות להדאיג את ישראל, חברתה החדשה, אלא שנראה שבירושלים די מיישרים קו עם הנרמול של אסד. גם פה סבורים שהישארותו היא עובדה מוגמרת ושעדיף את הרע המוכר מאשר הרע הפחות מוכר. בישראל דווקא יש מי שחושב שההתקרבות של אסד למפרציות וחזרתו לעולם הערבי עשויה להרחיק אותו מאיראן.

אבל יש פה עוד אלמנט חשוב שאסור לפספס: איפה ארצות הברית בכל הסיפור הזה. דובר מחלקת המדינה האמריקנית הביע אכזה ומוטרדות מהביקור של אסד באמירויות, מהלך שנותן לו לגיטימציה. הדברים האלה מעניינים כי למעשה הביקור של אסד באמירויות מתרחש בעיצומה של מתיחות לא פשוטה ביחסים בין וושינגטון לאבו דאבי ועוד בירות במפרץ. המתיחות היא סביב עמדתן של אותן מדינות ביחס למלחמה של רוסיה באוקראינה, או ליתר דיוק - אי עמידתן בצורה אוטומטית לצד ארצות הברית.

הביקור של אסד באמירויות מתרחש בעיצומה של מתיחות לא פשוטה ביחסים בין וושינגטון לאבו דאבי ועוד בירות במפרץ. המתיחות היא סביב עמדתן של אותן מדינות ביחס למלחמה של רוסיה באוקראינה

במישור הפרקטי יותר, מעבר לענייני הגינויים, את ארצות הברית מטריד חוסר הרצון של אותן מדינות להפר את הסיכומים עם פוטין על הגבלת הפקת חביות הנפט, מה שגורם למחירי הנפט לנסוק. האמריקנים ושותפיהם בינתיים לא מצליחים ממש לרתום את הסעודים והאמירותים לצדם נגד פוטין.

עם סעודיה היחסים רעועים מתחילת הדרך. בממשל ביידן נרתעים מיורש העצר הסעודי, בן סלמאן, שמואשם בחיסול העיתונאי הסעודי בטורקיה, ג'מאל ח'אשוקג'י. הוא מצדו לא נותר חייב וקורץ מזרחה. אצל האמירותים יש אכזבה מהאמריקנים שלא היו תקיפים מספיק אחרי המתקפות של המורדים החות'ים בשטחם.

הביקור של אסד באמירויות יכול להיתפס כעוד איתות מצד האמירותים לאמריקנים – אנחנו נעשה מה שטוב לנו ולא מה שטוב לכם. אחרי הכול כדאי לזכור שבשנה האחרונה ארצות הברית, בלי לארח את אסד בוושינגטון, נתנה לו סוג של לגיטימציה כשהסכימה לעסקה סיבובית שבמסגרתה גז מצרי וחשמל ירדני יועבר ללבנון הקורסת דרך שטח סוריה ובכך פטרה את המדינות שעושות עסקים עם אסד מסנקציות.

באופן אירוני, נראה שבימים אלה, אותו אסד שהיה מנודה ומוקצה בשל מעשיו האכזריים נגד עמו כבר לא ממש כזה - ואילו הפטרון שלו ממוסקבה, פוטין, הוא הילד שכולם מחרימים אותו בכיתה.