t
-
צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90

המחסור באדריכלים ומהנדסים ייפגע בבנייה בישראל

את עבודות הבינוי בשטח שאנו רואים היום תכננו כבר לפני שנים, לפעמים אפילו עשור. אבל מה בנוגע לעשור הבא? הוא כנראה ייאלץ לחכות
שרון עידן
26 במרץ 2022
14:40
עודכן ב 18:55

נראה שתחום התחבורה והתשתיות בישראל עובר בשנים האחרונות מהפך שגדל עם הזמן. פרויקטים רבים יוצאים לדרך ומכרזים נוספים לתכנון ובניית פרויקטים של תחבורה מפורסמים, אבל אין מי שיתכנן אותם. בשנים האחרונות גובר מחסור במהנדסים ואדריכלים בישראל. משרדי האדריכלות מתריעים על הבעיה אבל המדינה לא מתעוררת.

"אנחנו עסוקים בלהכשיר פה דור, לאתר את אותם כישרונות שצומחים פה", אומרת דפנה אורבך בירמן, שותפה מנהלת במשרד האדריכלים אורבך הלוי, ומסבירה שהתהליך נהיה קשה יותר ויותר. מעמד המתכננים בשנים האחרונות לא עלה, לעומת ההייטק שכולם רוצים להיות חלק ממנו: "קשה לנו בתחום התכנון לשלם את מה שתחום ההייטק יכול להבטיח להם".

שכר של אדריכל מתחיל נע בין 9,000-8,000 שקלים בחודש, אחרי כשנתיים השכר יכול לעלות לעד 12,000 שקלים. אדריכל בעל תואר שני וותק בתחום ישתכר בכ-12,000 עד 15,000 שקלים. המשכורות המושכות בהייטק מעבירות חלק גדול מהמתכננים לתחום והמחסור גדל. גיוס עובדים שבעבר ארך כחודש נמשך היום על פני לפחות שלושה-ארבעה חודשים.

דבר נוסף שמקשה על גיוס מהנדסים ואדריכלים הוא הרגולציה בתחום והדרישות מהאדריכלים הצעירים. "ההתמחות היא סיפור שלא היה בכל השנים, במסגרתו אתה חייב להתמחות בכל התחומים, יש מעט מאוד משרדים שעוסקים בכל התחומים האלה ביחד" אומר נדב הייפרט, אדריכל ויושב ראש סניף הצעירים של התאחדות האדריכלים. הייפרט מספר על קושי נוסף שנתקלים בו האדריכלים הצעירים: "צריך לחכות שתיפתח בחינת רישוי, זה לא משקף מה שקורה במקצוע אבל זה ההליך כרגע".

מידד גנדלר, אדריכל ושותף במשרד 5V אדריכלים מסביר כי בעקבות החוסר בכוח אדם נכנסים אל השוק גם מתכננים שפחות מיומנים: "סטודנטים לקראת סיום הלימודים וסטודנטים שסיימו את לימודיהם ומתחילים את התהליך הזה בשוק העבודה".

בינתיים פרויקטים הנדסיים מורכבים מתעכבים, למשל קווים ברכבת הקלה שכבר כעת נמצאים בעבודה צפויים לצאת לדרך רק בעוד שבע שנים. היעדר ההתייחסות של המדינה לבעיה עלול ליצור עיכובים ואי עמידה בלוחות זמנים, כפי שכבר קרה בעבר. הפרויקטים של השנים הבאות דורשים תכנון כבר היום. "בעשייה כזאת זה משפיע על כל המשק. אנחנו מדברים על כוח אדם ברמות התכנון, הביצוע, הניהול, הגדרת תקציבים ועוד", אומרת אורבך בירמן. "כל המערכת צריכה להיערך לזה. פרויקטים בשווי מאות מיליארדים, זה לא משהו שעשינו פעם בהיקפים האלה".

בינתיים המדינה לא מתעוררת לטפל במשבר ולמרות פרסום על תוכניות רבות לבנייה ותכנון, ספק גדול אם חלק עצום מהפרויקטים האלה באמת יצא לפועל בזמן.