.
צילום: אי-פי

פסגת הנגב: מאיראן ועד אוקראינה – ומה עם הפלסטינים?

שישה שרי חוץ בעלי אינטרסים, שונים ומשותפים, יעשו את דרכם לנגב למפגש חסר תקדים. בזמן שהסכם הגרעין יהיה במוקד, הבכירים המדיניים ידונו גם על מחירי הנפט והחיטה, שובו של אסד לזירה הבינלאומית וגם פוטין. חוץ מההזדמנות לתמונות ולהצהרות – זהו מפגש חסר תקדים במזרח התיכון
גילי כהן, פרשנות
27 במרץ 2022
13:31

את האירועים האחרונים במזרח התיכון אפשר לכנות פשוט כבליץ מדיני. פסגה בשארם א-שייח של ראש הממשלה בנט, נסיעה של הרמטכ"ל לבחריין כולל מפגש עם מקבילו הקטרי, פגישת הנשיא הרצוג עם הנשיא הטורקי ארדואן בטורקיה אחרי שנים של צינון ביחסים, נסיעה למרוקו של ראש אגף אסטרטגיה ואיראן במטכ"ל, והשיא – אירוח שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, את שרי החוץ של איחוד האמירויות, בחריין, מצרים, מרוקו – וארה"ב, לפסגה חסרת תקדים בנגב. אגב, יש עוד מפגשים היסטוריים בקנה, כך שזוהי רק ההתחלה, אבל יותר משמדובר בפוטו-אופים לפנתיאון ולארכיון, זהו מפגש חסר תקדים של אינטרסים, חלקם מנוגדים זה לזה, במציאות המזרח תיכונית.

איראן

רק לפני עשרה ימים ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד עלו למתקפה מול ממשל ביידן, ובהודעה חריגה – וחריפה – הבהירו עד כמה הם מתנגדים להוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. זה היה העימות הכי קולני שישראל בממשלתה הנוכחית יצרה, בצורה גלויה ופומבית, מול האמריקנים. במה שבכירים ישראלים תופסים כניסיון אחרון להשפיע, אולי באמצעות דעת הקהל הפנימית, על המגעים של ארצות הברית בדרך להסכם גרעין.

האמת היא שהאמריקאים עדיין לא החליטו בסוגיה. רוב מאלי, השליח האמריקני לענייני איראן, הבהיר היום (ראשון) כי גם אם הדבר יקרה, וחרף העובדה שטרם התקבלה החלטה בנושא, הסנקציות על משמרות המהפכה יימשכו. זה כמובן נכון, אבל מתעלם מהסימבוליות האדירה של המהלך. בדיוק כאשר רק בשנה האחרונה חברותיה הטובות של ארצות הברית באזור המפרץ ספגו פעם אחר פעם מתקפות על-ידי החות'ים.

כדי להבהיר את הברית האזורית המתגבשת, אתמול הודיע ראש הממשלה כי ישראל "מביעה את צערה" בפני ערב הסעודית על המתקפה של החות'ים, הנתמכים על ידי איראן. סעודיה אמנם לא נוכחת בחדר בפסגה הישראלית, אבל רוחה בוודאי נמצאת. ביחד עם האמירויות ובחריין, ישראל רוצה להדגיש עד כמה שיתופי הפעולה שלה עם מדינות המפרץ הפכו להיות עניין שבשגרה. זה נכון בטח אם יחתם הסכם – אבל אחת כמה וכמה אם לאו. בהיבט הזה, צוותי עבודה משותפים שהוקמו בין ישראל ובין ארצות הברית בנוגע לתוכנית חלופית יידרשו להאיץ את עבודתם.

אוקראינה

בכיר ישראלי הגדיר בפני כאן חדשות את השלכות הלחימה באוקראינה, והחשש ממשבר כלכלי, כאחת הסיבות שהביאו לכינוס הפסגה חסרת התקדים בנגב בעת הנוכחית. כשמחירי הנפט מזנקים, גרמניה פורשת ממיזם צינור הגז הרוסי "נורד סטרים 2" בעקבות הלחימה. בנוסף, קיים חשש בעולם כולו מזינוק במחירי החיטה וממחסור – מפגש של שישה בכירים מכמה מדינות רלוונטיות יכול רק להועיל.

גם שיחות התיווך וכמובן המלחמה עצמה, הכוללת גם את החשש משימוש בנשק בלתי קונבנציונלי על-ידי פוטין, ומהשלכות הלחימה על מעמדם של האמריקנים והחשש מפגיעה במדינה שהיא בת-ברית בנאט"ו. במילים אחרות: אם מדינות המפרץ וישראל ראו בדאגה את המהלכים האמריקניים והנטישה באפגניסטן, כולם בוחנים היטב כל צעד ושעל אמריקני כעת בכל מה שקשור לאוקראינה.

סוריה

אחד הנושאים שעלו במהלך פסגה היסטורית אחרת שהתקיימה בשבוע שעבר, זו בשארם א-שייח עם בנט, א-סיסי ומוחמד בן זאייד, היה סוריה. אחרי רצף של פגישות בין גורמים בכירים באיחוד האמירויות, האחרונה שבהן לפני כשבוע. אז הוזמן אסד לביקור רשמי באבו דאבי ובדובאי ולפגישה חגיגית עם יורש העצר ושליט דובאי. כאילו לא הייתה מלחמת אזרחים עקובה מדם מעולם, סוריה חוזרת למגרש, על אפם וחמתם של האמריקנים.

בקליקות בוושינגטון מדמים בשבועות האחרונים את הסיטואציה לצפרדע שהתבשלה לאיטה בסיר מים חם. ככל שהטמפרטורה עלתה, כך גם היא התרגלה לסיטואציה. ארצות הברית יכולה להזעיף פרצוף, למתוח ביקורת, לגלות על המפגשים הללו מהטלוויזיה הרשמית באמירויות, אבל בסוף אין לה ברירה אלא לקבל את שובו של אסד לחיק הקהילה הערבית. ישראל אגב, מעקמת פרצוף קצת פחות למתרחש בזירה הזו, כי גם היא יודעת שיש מבחינתה יתרונות למהלך, כמו לדוגמה אפשרות רשמית לסילוקם של "הכוחות הזרים", כלומר האיראנים, שהגיעו לסוריה כדי לסייע בלחימה. או כמו שבן זילכה כתב: בסוף, מתרגלים להכל. וזה כנראה כולל גם רודנים.

הפלסטינים

כדי להבין עד כמה הסיטואציה כעת לא שגרתית כדי לנתח את תנועת שיירות ה-VIP שיגיעו היום למלון קדמא בשדה בוקר. שרי החוץ הערבים – מבחריין וממרוקו, מאיחוד האמירויות וממצרים, ינחתו בבסיס חיל האוויר בנבטים. אותו מקום, למשל, שמטוסי אף-35 מוצבים כדי לפעול הרחק הרחק. ואילו שר החוץ האמריקני, טוני בלינקן, המבקר באזור, יגיע לפסגה ישירות מפגישתו ברמאללה עם אבו מאזן. מזרח תיכון חדש.

הפלסטינים למעשה נמצאים בספסל האחורי של השיירה השועטת לעבר בריתות אזוריות ושיתופי פעולה. אף אחד לא זנח אותם לגמרי, אבל הם לא בראש סדר העדיפויות בפגישות המדיניות של אותם בכירים ערביים. יש שטוענים שהם לפעמים אפילו לא בטופ-3. בזמן הפסגה שתהיה מחר, המלך עבדאללה הירדני, יחד עם שר החוץ שלו א-ספדי, יפגשו עם אבו מאזן ברמאללה. גם הם מוטרדים מההידרדרות הביטחונית שנרשמה בעת האחרונה סביב ירושלים.

הפלסטינים נמצאים בספסל האחורי של השיירה השועטת לעבר בריתות אזוריות. הם לא נזנחו לגמרי, אך לא בראש סדר העדיפויות

זו אגב, כך לפי גורם ישראלי, אחת הסיבות שהנגב הוא זה שמארח את הפסגה המשושה. חוץ מהרצון לייצר אווירה אחרת, משוחררת, א-לה "תגלית" של שרי החוץ, זה גם בעיקר – לא בירושלים. כשאנחנו רגע לפני חודש הרמדאן ויום האדמה, אף אחד לא רוצה לייצר מתיחות נוספת באזור. וכשזה קורה – כמו בימי "שומר החומות" – אז הסוגיה הפלסטינית שוב חוזרת למרכז העניינים.