יפעת שאשא ביטון

שרת החינוך בטקס פרס ישראל: "פועלים לקידום מעמד המורים"

שאשא-ביטון אמרה את הדברים, ברקע החתימה הצפויה על הסכם שכר מול המורים בקיץ הקרוב • אלה חתני וכלות פרס ישראל לשנת תשפ"ב
לירן כוג'הינוף
05 במאי 2022
18:29
עודכן ב 19:49

הערב (חמישי) התקיים בבנייני האומה בירושלים טקס הענקת פרס ישראל לשנת תשפ"ב. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נאמה בפתח הטקס והתייחסה גם לרפורמה בבגרויות. "השינוי הזה יאפשר למורות ולמורים להגשים את חלומם החינוכי", טענה השרה. "הבגרות בשיטה הישנה לא תהווה יותר חסם בפניהם לקדום והתחדשות הלמידה ומערכת החינוך".

ולקראת החתימה על הסכם שכר מול המורים בקיץ, שאשא-ביטון אמרה: "אנו פועלים בנחישות לקידום מעמדם של המורים ותגמולם. מדינה שלא מתגמלת כראוי את מוריה ומחנכיה, חוטאת לעתידה ומטילה בספק את הישגי המחר שלה". 

 שרת החינוך בטקס

בטקס הוענק הפרס לחתנים וכלות בתחומים - פילוסופיה ומדעי הדתות, הבלשנות העברית והכללית, מדעי המזרח הקרוב, כימיה ופיזיקה ומדעי החיים. זאת לצד פרסים בתחומי אמנות הבמה: תיאטרון ומחול, זמר עברי ואומנות עממית, יזמות וחדשנות טכנולוגית, ומפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

הזמר והיוצר אביהו מדינה נשא דברים בשם הזוכים, ואמר: "עלינו להעמיד בראש דאגותינו את רווחתם של ילדינו ולסייע להם בלימודים, בדיור ובפרנסה ראויה, ויפה שעה אחת קודם, עוד טרם יחוו את מאבקי הקיום הקשים בכלכלה הישראלית ויעלו בראשם הרהורים ומחשבות לרדת חלילה ולרעות בשדות זרים". 

בטקס השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, יו"ר הכנסת מיקי לוי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון וראש עיריית ירושלים משה ליאון. 

פרס ישראל ביזמות וחדשנות - פרופ' יורם פלטי

פרופ' פלטי הוא פרופ' אמריטוס של הטכניון. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי פרופ' יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, טיפול שאינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. "סיפורו האישי מעורר השראה. פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה, אמונה בדרך וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום" ציינה ועדת הפרס. בנוסף הדגישה הוועדה כי בימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לטיפול בסוגים נוספים של מחלת הסרטן.

יורם פלטי. צילום: פיטר דויל

פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה - פרופ' יהושע זק

פרופ' יהושע זק הוא איש הטכניון. בנימוקי ועידת הפרס נכתב כי הוא ניתן לפרופ' זק בעבור פיתוח כלים מתמטיים כגון "התמרת זק" ו"מופע זק" המשמשים לפיענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. "כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים", קבע הוועדה והדגישה כי "תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר".

פרופ' יהושע זק. צילום: דוברות הטכניון

זק, בן 93, נולד בווילנה שבליטא. הוא נשלח בזמן מלחמת העולם השנייה למחנות ריכוז וכשהיה בן 16 השתתף בצעדת המוות ממחנה הריכוז שטוטהוף. במארס 1945 שוחרר על ידי הצבא האדום וגוייס. הוא שירת בצבא הרוסי עד אפריל 1948 בחזית הגרמנית ולאחר מכן במערב פולין.

עם חזרתו לוילנה בתום המלחמה שב לספסל הלימודים וב-1950 עם פרוץ מלחמת קוריאה גוייס שוב. לצבא האדום. כשהיה בדרכו לקוריאה ברכבת הצליח אחיו לשכנע את קצין העיר לאפשר לו ללמוד באוניברסיטת וילנה. הוא התקבל לפקולטה לפיזיקה וסיים את לימודיו בהצטיינות. בשנת 1957 עלה לישראל, התקבל לטכניון והמשיך את לימודיו לתואר דוקטור ואחר היה לפרופסור עד לפרישתו לגמלאות.

פרס ישראל לחקר הבלשנות - פרופ' רות ברמן

הזוכה בפרס ישראל לחקר הבלשנות היא פרופ' אמריטה רות ברמן מאוניברסיטת תל אביב. ועדת הפרס ציינה בהחלטה כי "ברמן היא בלשנית בעלת מוניטין בין-לאומיים שהישגיה הבלתי רגילים זכו להכרה גם בארץ וגם מחוצה לה. היא כלת פרס א.מ.ת, בעלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת חיפה, וחברת כבוד של האגודה האמריקנית לבלשנות ושל האגודה לרכישת השפה הספרדית". 

צילום: arielinson, מתוך ויקיפדיה. רות ברמן

הוועדה הוסיפה כי "ברמן היא מומחית בחקר התחביר והמורפולוגיה של העברית החדשה ומחקריה בתחום זה הציגו בפני בלשנים בעולם את העברית החדשה, ובמיוחד את מערכת הצורות שלה, בהקשר טיפולוגי. בהמשך דרכה היא הפנתה את עיקר מרצה וכישרונה לשאלות של התפתחות השפה במהלך חיי האדם, לרכישת שפת אם וללשון הילדים.

"בשדה מחקר זה קנתה לה פרופ' ברמן שם עולם, במיוחד בהבנת האיזון בין האוניברסלי לבין הייחודי לכל שפה בהתפתחות יכולת ההפקה של טקסטים נרטיביים. היא העמידה דור של חוקרים ומחקריה, תובנותיה ושיטות העבודה שפיתחה משמשים כיום תשתית למחקרי התפתחות שפה בכל העולם", הוסיפו בוועדה.

פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הקרוב - פרופ' שמעון שמיר

פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הקרוב לשנת תשפ"ב יוענק לפרופ' שמעון שמיר מאוניברסיטת תל אביב, שגריר ישראל במצרים וירדן לשעבר, ומקים המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכונים נוספים.

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי שמיר הניח את היסודות האקדמיים לחקר ולימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בן זמננו בישראל. "פרסומיו הרבים, ספרים ומאמרים, פרוסים על פני נושאים מגוונים ביותר, החל מההיסטוריה של סוריה העות'מנית במאה ה-18 וגמור במחקרים על מצרים המודרנית והמחשבה הערבית בת דורנו. לפרופ' שמיר תרומה ייחודית בקידום יחסי ישראל-ערב. הוא הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכוני מחקר נוספים. תלמידיו של פרופ' שמיר מכהנים בדרגות בכירות במוסדות אקדמיים וממלכתיים".

שמעון שמיר, בן 89, נולד ברומניה ועלה לארץ בשנת 1940 בגיל שבע. למד לימודי 'המזרח התיכון בזמן החדש' ו'שפה וספרות ערבית' באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטת פרינסטון. ב-1965 הקים באוניברסיטת תל אביב את החוג ללימודי המזרח התיכון בקמפוס החדש ברמת אביב. שמיר היה שגרירה השלישי של ישראל במצרים ושירת בקהיר בשנים 1988–1990. ב-1994 התמנה לשגריר הראשון של ישראל ברבת עמון, בירת ירדן, וכיהן בתפקיד במשך שנתיים. 

פרס ישראל בתחום הזמר העברי - אביהו מדינה

פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשפ"ב יוענק לזמר, היוצר והמלחין אביהו מדינה. בנימוקיה ציינה הוועדה כי "מדינה הביא לפריצת דרך משמעותית במוזיקה הישראלית, על יצירתו המשובחת והאיכותית ומאבקו העיקש ורב השנים". עוד נאמר בנימוקיה: "אביהו האמין כי חופש הביטוי, חופש היצירה וחופש העיסוק הן מסוג הזכויות והחירויות שחובה להילחם עליהן על מנת לבסס תחושת שייכות ושותפות לכל זרם תרבותי בחברה הישראלית הדמוקרטית המתהווה".

אביהו מדינה, נולד בשנת 1948 וגדל בשכונת שבזי בתל אביב. הוא היה מראשוני היוצרים המזרחיים שיצאו בקול נגד הדרה של שירים מזרחיים מגופי תקשורת שונים. בתחילת שנות ה-70' החל מדינה לכתוב שירים ושירו "אל תירא ישראל" זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי. בתחילת דרכו בעיקר כתב והלחין לזמרים אחרים, והתחיל לשיר רק בתחילת שנות ה-80'. 

מדינה נאבק בסירוב תחנות הרדיו להשמיע אותו: "אני עוסק שנים רבות בזמר הישראלי שמשום מה אתם קוראים לו מזרחי. לא ים תיכוני ולא שום דבר אחר חוץ מאשר ישראלי. צריך שיתייחסו אלי כמו כל יוצר ישראלי שבא מאירופה ומכונה ישראלי. מדוע אני צריך שם מיוחד כשאני דור שלישי בארץ".

לאורך הקריירה הענפה שלו מדינה כתב והלחין מאות שירים. ביניהם להיטים כמו "כבר עברו השנים" ו"שבחי ירושלים", וכמובן הלהיט הגדול ביותר שכתב לזוהר ארגוב – "הפרח בגני", שסימל בשנת 1982 את כניסת המוזיקה המזרחית למיינסטרים הישראלי. בשנת 2015 השיא משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל.

פרס ישראל בתחום התיאטרון - עודד קוטלר

חתן פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב הוא השחקן והבמאי עודד קוטלר. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי: "הפרס יוענק לקוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אומנותי. לאחר פרסום הזכייה, אמר קוטלר לכאן חדשות: "הרגשה טובה ונעימה. אני רוצה לחשוב שהפרס הזה ניתן לי על אף שהשלטון הוא בידי הימין".

קוטלר ייסד וניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית". עוד הדגישה הוועדה כי "קוטלר שמופיע, בהצלחה ובכישרון מרובים, על הבימות כבר יותר מ-60 שנה ממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי."

ביוני 2015 עורר קוטלר סערה בכנס של "פורום מוסדות התרבות" נגד שרת התרבות דאז מירי רגב. לאחר שרגב אמרה במפגש קודם בינה לבין אמנים: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים ואתם רק 20", אמר קוטלר: "תארי לך, גברת רגב, את עולמנו-עולמך שוקט, ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאין מפריע בו, אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב". הנאום כונה "נאום הבהמות" וספג גינויים רבים מימין ומשמאל, בהם של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וראש האופוזיציה בעבר יצחק הרצוג.

פרס ישראל בתחום מפעל חיים - מריומה קליין

פרס ישראל בתחום מפעל חיים יוענק למריומה קליין, מקימת רשת בית השנטי לבני נוער. בנימוקיה ציינה הוועדה: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק לגב' מריומה קליין על פועלה רב השנים במישור החברתי-קהילתי". 

"הדיבר 'ואהבת לרעך כמוך' מהווה נר לרגליה. בעשורים האחרונים היא יזמה, הקימה ומפעילה את בית השנטי בפריסה ארצית רחבה, המיועד לאוכלוסיות בשוליים החברתיים של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין". עוד הדגישה הוועדה כי: "מריומה מנחילה עקרונות חינוך, הכלה וטיפוח של אוכלוסיות בסיכון להשתלבותן מחדש בליבת החברה הישראלית".

עם ההודעה על קבלת הפרס, מסרה קליין לכאן חדשות בהתרגשות: "אני בשוק. עם פרס ישראל או בלי, אני אמשיך לעשות את זה עד המוות שלי. זה שרואים את העשייה שלך ונתונים לה הערכה זו המתנה הכי גדולה עבור ההתמדה. אני רוצה להגיד בצניעות - תודה למדינת ישראל".

פרס ישראל בתחום מפעל חיים - איזי שרצקי

פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה יוענק לאיש העסקים איזי שרצקי, בעלי קבוצת הכדורגל עירוני קרית שמונה. ועדת הפרס  ציינה בנימוקיה כי לשרצקי תרומה ארוכת שנים למערכות החיים בפריפריה הצפונית בתחומי החינוך, התרבות, הרווחה, הספורט ועוד. הוא עסק, בין השאר, בהקמה ובשיפוץ של מתנ"סים, גנים, בתי ספר ומרפאות, בטיפוח התיאטרון ובפעולות רבות נוספות לטובת ילדי הצפון וקו העימות.

"אני מאוד מתרגש", אמר שרצקי לכאן חדשות לאחר ההודעה על הזכייה. "כבר 24 שנים אני מרגיש שיש לי את הפרס וכל יום שאני קם כאילו זכיתי בפרס ישראל, עכשיו, כשנתנו לי את ההכרה, זה חשוב מאוד. אני מאוד שמח, מאוד מתרגש וזה כיף גדול. אני מכיר את שרת החינוך כבר הרבה שנים. כשבאתי לקרית שמונה היו קטיושת ב-99' ומייד אימצתי את העיר לא רק בכדורגל, אחרי הלכתי לכדורגל ועשיתי הרבה דברים למען העיר וזה הכיף שלי".

פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה ומדעי הדתות - פרופ' ימימה בן מנחם

כלת פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות לשנת תשפ"ב היא פרופ' ימימה בן מנחם. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופ' ימימה בן-מנחם מהאוניברסיטה העברית היא מההוגות המובילות בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע. מחקריה השונים מגלים פרויקט רחב-היקף שתכליתו להראות כיצד חופש הוא אפשרי בתוך עולם מדעי ובמסגרת השיטה המדעית. ספריה ומאמריה התפרסמו בבמות החשובות ביותר, והיא התארחה במוסדות אקדמיים מובילים בחו"ל.

צילום: אוריה גרינברג. פרופ' ימימה בן מנחם

עוד נמסר, כי "פרופ' בן-מנחם הרימה תרומה מרכזית לפיתוח התחום בארץ, בין השאר באמצעות מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע שאותו ניהלה במשך שנים". בהמשך הדגישה הוועדה כי: "מחקריה ופעילותה סייעו לביסוס מעמדה של ישראל כמרכז חשוב בפילוסופיה של המדע. היא העמידה תלמידים ותלמידות הרבה ומשמשת מודל לחוקרות ולחוקרים".

פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים - פרופ' מוסא יודעים

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב הוא פרופ' מוסא יודעים. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה על בחירתו כי הפרס "מוענק על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פארמקולוגיה. פרופ' יודעים הינו מחלוצי חקר תפקוד הברזל במוח במצבי עקה ובתהליכי ניוון מוחי". 

פרופ' מוסא יודעים. צילום: קובי קלמנוביץ'

עוד הדגישה הוועדה כי: "פרופ' יודעים, יליד טהרן, העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים אשר רבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים". 

הפרס והסערה: עודד גולדרייך הוא חתן פרס ישראל - אך לא יגיע לטקס

בחודש יוני האחרון הודיע שר החינוך באותה תקופה יואב גלנט ליועמ"ש על החלטתו שלא להעניק את פרס ישראל בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך ממכון ויצמן, בעקבות חתימתו על עצומה שיש בה קריאה להחרים את אוניברסיטת אריאל. כחודש לאחר מכן הודיעה שרת החינוך הנכנסת יפעת שאשא ביטון שלא תתערב בהחלטתו של קודמה בנוגע לגולדרייך

לפני כחודש הפך בג"ץ את ההחלטה והורה להעניק את הפרס לגולדרייך, שהגיב: "שמח שבית המשפט החליט לבטל את החלטת השרה, ומקווה שהדבר יתקן ולו במעט את הנזק האדיר שגרמה הפרשה הזו לחופש הביטוי וליוקרתו של פרס ישראל"

במכון ויצמן למדע בירכו על החלטת בג"ץ ואמרו כי פרופ' גולדרייך הוא מדען מוביל ומוערך בתחומו, שלמחקרו תרומה משמעותית לקידום המדע והרחבת הידע לטובת האנושות כולה. "החלטת בג"ץ הינה צעד חשוב בשימור יוקרתו ומעמדו של הפרס כנקי משיקולים שאינם מבוססי הישגים".

עם זאת, החליט גולדרייך לוותר על השתתפתו בטקס היום. מדובר בפעם הראשונה בתולדת פרס ישראל שבה חתן הפרס יקבל אותו, אף שלא ישתתף בטקס. במשרד החינוך הסבירו כי מאחר שפרופ' גלדרייך שייך לזוכי השנה שעברה, ניתנה לו האפשרות שלא להשתתף בטקס ביום העצמאות.