צעדת חמאס ברצועה, השנה
צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

לחסל את סינוואר? הגיע הזמן למדיניות אסטרטגית חדשה מול חמאס

לפני שמחסלים את מנהיג הארגון - יש להעמיק בהשלכות האסטרטגיות של מהלך כזה. ניתן להתחיל בשורה של צעדים אזרחיים וכלכליים ברצועה על מנת להבהיר שיש מחיר לליבוי גל הטרור
רונן מנליס, פרשנות
07 במאי 2022
12:06

ביממה האחרונה התפרסמו הערכות מצד גורמים במערכת הביטחון כי חמאס לא קשור לפיגוע הרצחני באלעד שגבה את חייהם של שלושה בני אדם. הערכות אלו נשמעות מצד גורמים אלו לאורך כל גל הטרור הנוכחי. אך נראה כי הן באות ממי שבוחר לעצום את העיניים בשביל לא לראות את אור השמש. גם אם חמאס לא מכווין את הפיגועים בגל הטרור הנוכחי ומספק נשק וכסף למחבלים, הוא הרוח החיה מאחוריו, מלבה את פעילותו ובעיקר מנהל שיח ישיר ומתסיס מול ערביי מזרח ירושלים וערביי ישראל וכל זאת לפני שעסקנו בפיגועים שסוכלו ובהם גם כאלה שהם מבית המרצחים החמאסי. 

אמר לי פעם איש פרסום ישראלי שבישראל יש שתי מידות: או אקסטרה סמול או אקסטרה לארג' - או שחמאס לא קשור לאירוע והוא במקרה נקלע לאזור, או שצריך לחסל את מנהיג הארגון יחיא סינוואר מיד כאן ועכשיו. אבל יש הרבה מאוד בדרך.

לאורך חודש וחצי אנחנו עדים להסתה קיצונית מצד הארגון שנותנת רוח גבית לטרור כמו הנאום שנשא סינוואר בשבוע האחרון כשקרא לפלסטינים להכין רובים וגרזנים, אך בו זמנית נהנה מחסינות ומהפרות ״השקט המדומה״ וכך נמשכות ההקלות לעזה - 12 אלף פועלים נכנסים מדי יום, מרחב הדיג ברצועה ממשיך להיות פתוח, הכסף זורם (אמנם לא במזוודות אבל עדיין זורם) ומעברי הסחורות פתוחים ופועלים באין מפריע.

ברור שיחיא סינוואר הוא בן מוות, הוא האיש שעומד מאחורי מאות פעולות טרור וגרם למותם של ישראלים רבים, ופעולה מסוג זה גם אפשרית בזכות יכולות חסרות תקדים של המודיעין הצבאי, שירות הביטחון הכללי וחיל האוויר. אך בטרם רצים לבצע פעולה זו, נכון לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני (שהתכנס מעט מדי פעמים בגל הנוכחי) לסדרת דיונים אסטרטגיים על הזירה הפלסטינית. דיונים שלא יעסקו במרדף כזה או אחר אחרי פיגוע, אלא ברמה האסטרטגית בשאלות היסוד של הזירה.

במסגרת דיון זה נכון לגבש מדיניות אסטרטגית חדשה במערכה מול חמאס. באם יוחלט שנכון לחסל בה את סינוואר, נכון לשאול לפני – מה המשמעות לישראל? מה מנגנון היציאה מסבב נוסף בעזה? מה המחיר שישראל תשלם במסגרתו? וכיצד נתמודד עם מחליפו של סינוואר? עוד בטרם ניגשים לכך נכון לנקוט שורה של צעדים אזרחיים וכלכליים בשיטת ״המקל והגזר״, כדי להראות שיש מחיר לליבוי הטרור מהרצועה - מניעת הכנסת פועלים עזתיים, צמצום מרחב הדיג וחסימת הגעת כספים לעזה, הם רק חלק מהם.

במקביל, צריך לבחון איך ישראל בכל זאת מחזקת את הרשות הפלסטינית. לאורך שנים מסייעים מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לכוחות הביטחון הישראליים למנוע פיגועים. בזמן שבישראל נשמעת הטענה המוצדקת לפיה אבו-מאזן מעביר משכורות למשפחות מחבלים, טרוריסט כמו יחיא סינוואר ממשיך לקבל כסף.

ישראל צריכה להבין שהאיום המיידי במעגל הראשון שלה, הוא ארגון חמאס ולגבש למולו אסטרטגיה שאינה מושפעת מהחשש ממבצע נוסף בעזה או מהידרדרות שתאיר באור בעייתי את תוצאות ״שומר החומות״.