t
-

ה"דיבור הישראלי" - על השפה העברית וחידושיה

סדרת הכתבות, 100 שנה לאחר מותו של אליעזר בן יהודה, תבדוק לאן נעלמה העברית מהמרחב הציבורי, תחקור את השפה החדשה של הצעירים - ולמה כיכר השוטר הפכה לכיכר השוטר.ת?
יאיר אטינגר
09 במאי 2022
13:47
עודכן ב 11 מאי 22:17

בישראל של 2022 נראה כי הנוכחות של העברית במרחב הציבורי רק הולכת ומצטמצמת. זאת למרות שבארץ חיים רוב מוחלט של יהודים ילידי המקום הדוברים עברית כשפת אם. בסדרת הכתבות "דיבור ישראלי", העוסקת בשפה העברית וחידושיה, בוחן יאיר אטינגר את מצבה של השפה, את כניסת האנגלית למרחב הציבורי, מלחמת התרבות סביב לשון הפנייה המגדרית ואת האופן שבו הסמארטפון משפיע על השפה העתיקה.

הפרק הראשון בסדרה מתחיל בסיור ברחוב על שמו של בן יהודה בעיר העברית הראשונה. לא קשה לראות ששמות החנויות, שלטי הפרסומת והמותגים במרחב נושאים שמות לועזיים. פרופ' זוהר שביט אמנם הצליחה להעביר חוק עזר עירוני שמחייב נוכחות עברית בשלטי החנויות - אולם נראה שהתקנה לא נאכפת. משם - ממשיכים לאקדמיה ולהייטק. שתי הזירות של הקידמה הישראלית זנחו את העברית כמעט לחלוטין. אז איזה מקום יש לשפה בעלת אוכלוסיית דוברים קטנה במרחב הגלובלי?

צפו בפרק ה-1: התפתחות או איום ממשי? האנגלית מחלחלת משפת ההיי-טקיסטים לשפה העברית

האקדמיה האמיתית ללשון היא הרחוב, ובשנים האחרונות גם היוטיוב והטיקטוק, הטאבלט והסמארטפון. הם משפיעים על האופן שבו אנחנו, ובעיקר הילדים שלנו, כותבים ומדברים. אז הסלנג הוא לא רק מילים חדשות, הוא גם איות חדש למילים ישנות, או הלחמה של שתיים, למטרות קיצור או בשביל הקטע. הסלנג העברי החדש נולד בהקלדה, על מסך טאץ'. לא רק השירים "זוט עני" ועד "מועבט". הרשתות החברתיות הן תרבות שלמה, שמולידה עוד ועוד שירים וקיצורים.

ומה עם האקדמיה הרשמית ללשון? היא קנתה לעצמה תדמית של מוסד מיושן ומאובן, אבל בשנים האחרונות היא מנסה להדביק את הקצב. היא מפעילה את אחד מדפי הפייסבוק הפופולריים בישראל. 

צפו בפרק ה-2: המחלוקת סביב הפזמונאי המצליח שמשבש את השפה

בפרק השלישי נעסוק בנקודה הרב מגדרית: למה כיכר השוטר הפכה לכיכר השוטר.ת, למה כולם פונים.ות היום בעברית גם לזכר וגם לנקבה והאם הפונט החדש ייכנס לאקדמיה ללשון? נפגוש את מקדמי היוזמות, שטוענים ששפה יוצרת מציאות, והמתנגדים - הן מסיבות פוליטיות, והן מסיבות של תקניות לשונית. 

צפו בפרק ה-3: הקרב על החידושים הא-מגדריים בשפה העברית