גדר בית חורון
צילום: פלאש 90

מבקר המדינה מתריע: יישובים בקו התפר חשופים לחדירה, בעיות התיאום עם הצבא עלולות לסכן חיי אדם

הדוח השנתי של המבקר מתניהו אנגלמן מצביע על היערכות לקויה על הגנת היישובים בקו התפר • אלפי כיתות גן חסרות - ומשרד החינוך לא עומד בקצב • אלף מעונות ללא פיקוח - לרוב המטפלות אין הכשרה רשמית • אזרחי ישראל משלמים על ביצים יותר משאר מדינות ה-OECD - ומקבלים מוצרים ברמה תברואתית נמוכה | סעיפי הביקורת
כתבי כאן חדשות
10 במאי 2022
16:00

הדוח השנתי של מבקר המדינה פורסם היום (שלישי) ובו עשרות נושאים שבדק המבקר - ובהם מערכת הביטחון, החינוך, הרווחה ואכיפת החוק. במוקד הדוח נמצאות אזהרות שמנפק המבקר מפני המענה לאירוע פח"ע ביישובי התפר, המחסור בגני ילדים והתנאים בהם גדלות התרנגולות המטילות.

הממשלה לא דנה ולא תקצבה: המבקר על מרכיבי הביטחון ביישובי העימות | איתי בלומנטל

בין הפערים שנמצאו בדוח המבקר:

> 17 יישובים שזכאים לגדר ביטחון מסרו שאין ביישוב שלהם גדר ביטחון

> מתוך 104 יישובים שבהם יש גדר מרותכת, 14 רבש"צים (13%) הגדירו את הגדר לא כשירה ו-28 (27%) הגדירו את כשירותה ברמה נמוכה

> מתוך 79 יישובים שבהם יש דרך ביטחון עשויה מכורכר, 14 רבש"צים (18%) הגדירו את הדרך כלא כשירה ו-34 (43%) הגדירו את כשירותה ברמה נמוכה

> מתוך 98 יישובים שבהם יש דרך ביטחון סלולה אספלט, 13 רבש"צים (13%) הגדירו את הדרך כלא כשירה ו-33 (34%) הגדירו את כשירותה ברמה נמוכה

> מתוך 131 יישובים שבהם יש תאורת ביטחון, 12 רבש"צים (9%) הגדירו את התאורה כלא כשירה ו-35 (27%) הגדירו את כשירותה ברמה נמוכה

> מתוך 127 יישובים שבהם יש ביתן שומר, 18 רבש"צים (14%) הגדירו אותו לא כשיר ו-49 (39%) הגדירו את כשירותו ברמה נמוכה

"תמונת המצב העולה מהמענה לשאלון מעידה על פערי כשירות במרכיבי ביטחון שונים ובהם גדר ביטחון, דרך ביטחון, תאורת ביטחון וביתן שומר", נכתב בדוח.

פיקוד העורף, שאחראי על הגנת היישובים יחד עם הפיקודים המרחביים, גיבש בשנים האחרונות תוכניות להשלמת הפערים. תוכנית לשיפור מרכיבי הביטחון ביישובי הצפון אושרה בסכום של כ-54 מיליון שקלים, אך בפועל הוא תוקצב באופן חלקי בסכום של כ-34 מיליון שקלים בלבד. התוכנית לצמצום הפערים ביהודה ושומרון לא נדונה בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ומשכך לא תוקצבה כלל, אף שזהו האזור המאוים ביותר ויש בו פערים ניכרים במרכיבי הביטחון הנאמדים בסכום של כ-470 מיליון שקלים.

ליקוי מרכזי נוסף שעלה בדוח המבקר נוגע למערכות התקשורת והקשר בחירום בין גופי הביטחון האזרחיים ביישובים לבין צה"ל. הדבר עלול, לפי המבקר, "לעכב את תגובת הכוחות בעת אירוע חדירה ליישוב ולפגוע בתיאום ביניהם, עד כדי סיכון חיי אדם".

כמו כן, צה"ל לא סיפק מספיק מכשירי קשר מסווגים מסוג "ברק כתום" לכוחות הביטחון האזרחיים ביישובים - מה שלא יאפשר תיאום בין הכוחות האזרחיים לצבאיים בחירום. לצה"ל גם אין נתונים עדכניים על מספר המכשירים שסיפק ליישובים.

הנחיית מפקד פיקוד העורף לפני שנתיים לספק מכשירי קשר צבאיים רגילים ליישובים כחלופה למכשירי "ברק כתום" ביישובי יו"ש לא נותנת מענה מבצעי לכוחות בגלל בעיות קליטה. רבשצ"ים רבים, כתב המבקר, החליטו להשתמש במכשירי קשר אזרחיים לתקשורת ביניהם בגלל חוסר היכולת של צה"ל לספק להם מכשירים מוצפנים.

מחסור חמור בכיתות גן: הליקויים במערכת החינוך | לירן כוג'הינוף

המחסור בכיתות לימוד הולך ומחריף, כך עולה מדוח מבקר המדינה: נכון לשנת 2020 חסרות 1,219 כיתות, מדובר בגידול של 56% לעומת המחסור של 2016. על פי דו"ח המבקר, אף שבשנים האחרונות הופעלו שלוש תוכניות חומש ומשרד החינוך הכפיל את התקציב לבניית כיתות לימוד - לא ניתן מענה לבעיה.

עיקר המחסור הוא בכיתות גן, בעיקר במגזר הלא יהודי, שם 93% מכיתות הגן שהוכר הצורך בתקצובן לא תוקצבו. המבקר אנגלמן מציין בדוח כי 5,000 כיתות נמצאות במבנים יבילים, רובם ברשויות מקומיות החלשות כלכלית-חברתית במגזר החרדי והערבי.

המבקר מציין בדוח כי משרד החינוך תקצב רק שני בתי ספר חדשניים ברשויות חלשות לעומת שבעה ברשויות חזקות. המבקר מזכיר בדו"ח את הצפיפות הגבוה בכיתות הלימוד בישראל לעומת מדינות ה-OECD.

על פי הדוח, מספר התלמידים הממוצע בכיתה הגבוה ביותר במגזר היהודי הוא בחינוך הממלכתי, ואילו הנמוך ביותר הוא בחינוך החרדי - פער של כ- 3.5 תלמידים בכיתה בממוצע. במגזר הלא-יהודי מספר התלמידים הממוצע בכיתה הגבוה ביותר הוא במערכת החינוך הערבית, והנמוך ביותר הוא בחינוך הצ'רקסי - פער של שישה תלמידים בכיתה בממוצע.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: המשרד מודע למחסור בכיתות לימוד והוא עושה כל מאמץ לתת לסוגיה זו מענה, אך הדבר תלוי בשורה של גורמים נוספים שאינם תלויים במשרד החינוך, ובכלל זה, מגבלות תקציב, מחסור בקרקעות זמינות, קשיים בתהליכי תכנון ובנייה וקצבי בנייה נמוכים. המשרד ילמד את הדוח לעומק ויפעל ליישום ההערות הדורשות תיקון ולשימור ההישגים שצוינו לחיוב.

לרוב המטפלות אין הכשרה רשמית, אלף מעונות ללא פיקוח | איתי שיקמן

האחריות על מעונות היום עברה בינואר 2022 ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. נכון לשנת 2020, בישראל יותר מחצי מיליון פעוטות בני 0 עד 3. דוח המבקר, מנתניהו אנגלמן, שסקר את התקופה שלפני העברת האחריות, בדק את הטיפול בפעוטות בגיל הזה, את הסדרי הפיקוח והסבסוד ואת יישום ההסדרה על מסגרות פרטיות ומסגרות בעלות סמל (סבסוד). הביקורת מצאה כי לפחות 1,000 מעונות פרטיים המחויבים פיקוח (שיש בהם יותר מ-7 פעוטות במסגרת) טרם הגישו בקשה לאישור ראשוני לפי חוק הפיקוח החדש ואין מידע עליהם. מהנתונים עולה כי רק 6% ו-1% מבקשות המעונות הפרטיים הוגשו על ידי מעונות ביישובים ערביים וחרדיים (בהתאמה).

עוד עלה בביקורת כי הפרישה ומנגנון הסבסוד של מסגרות הסמל משאירים משפחות רבות במצב חברתי-כלכלי נמוך ללא אפשרות ליהנות ממסגרת מסובסדת, שבה המחיר מפוקח ויש אפשרות לסבסוד שכר הלימוד. לפי הביקורת, 20% מהמקומות במעונות סמל בארץ לא משרתים אוכלוסייה שמקבלת סבסוד, אלא כנראה אוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי גבוה, שאינה זכאית לסבסוד אך זוכה להטבה בדמות מחיר מפוקח, הנמוך לרוב ממחיר השוק באזור מגוריה. בתוך כך, עלה כי רק 8% מתקציב הסבסוד לפעוטות במסגרות סמל הוקצה ב-2020 לפעוטות ערבים, שהם 24% מהפעוטות בישראל וכמחציתם חיים בעוני.

כמו כן, בביקורת נמצא כי ליותר מ-50% מהעובדות במעונות שבסבסוד (סמל) אין הכשרה מקצועית רשמית. אותו שיעור של עובדות עוזבות את עבודתן במהלך שנתן הראשונה. בקצב ההכשרה הנוכחי של המחנכות-מטפלות במעונות היום, יידרשו לפחות 20 שנה כדי להדביק את הפער בין ההכשרה המקצועית הנדרשת מהצוותים לפי חוק, למצב בפועל.

המבקר ממליץ כי האגף למעונות יום, בשיתוף משרד האוצר, יבחן את מודל הסבסוד על רקע השפעת חוק הפיקוח החדש על שוק המעונות, כדי לאפשר ליותר משפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך להעניק לילדיהן חינוך-טיפול איכותי בגילי 0 עד 3. עוד מומלץ כי משרד החינוך, שאליו עבר תחום מעונות היום, יבחן דרכים לתמרץ מעונות ביישובים ושכונות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים ולתמוך בהם, כדי שיוכלו לעמוד בתנאי חוק הפיקוח החדש ולהיכנס תחת הפיקוח והאכיפה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: דוח המבקר מתייחס לתקופה בה מעונות היום טרם הועברו אל אחריות משרד החינוך. כמו כן, טענות המבקר מחזקות את המהלך ההיסטורי שהובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בהעברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר מעצים את התחום ומאפשר הסדרה וטיפול בלקונות הקיימות.

המעבר מאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18. רצף זה מותאם לצרכי הילד בכל שלבי החינוך, הגדילה וההתפתחות שלו. כמו כן, הוא מאפשר למשרד החינוך לקבוע סטנדרטים חינוכיים איכותיים, תוך בקרה ופיקוח שוטפים אחר פעילותם החינוכית.

לאור זאת, מאז העברתם של מעונות היום לאחריות משרד החינוך בינואר 2022 הוא מרחיב ומעמיק את הפיקוח על המעונות, מגייס עשרות תקני פיקוח חדשים ומתחיל בתהליך של הכשרה מקיפה וכוללת של כל המטפלות במסגרות הללו. נוסף על זאת, המשרד יוצא לתהליך של בינוי מעונות חדשים, אשר ירחיב את היקף המשפחות המקבלות סבסוד. המטרה בסופו של דבר, להעביר את גיל לידה ועד 3 למערך חינוכי מוסדר בסבסוד מלא לכל המשפחות בישראל.

ביצים יקרות בלולים גרועים: הדוח על ענף ההטלה | רובי המרשלג

ממצאים חמורים בדוח המבקר על יישום הרפורמה בלולי ההטלה: לפי הדוח שהתפרסם היום, הישראלים משלמים מחירים גבוהים על ביצים – שמופקות בלולים בהם יש סכנה חמורה של ליקויים סניטריים וזיהומים ביולוגיים.

ענף ההטלה בישראל מתוכנן וניתן לייצר ולשווק ביצים רק בהתאם למכסה שהוקצתה למגדל. בשנת 2021 קיבלה הממשלה החלטה לבטל את המכסות, אך ההחלטה טרם יושמה.

500-250 מיליון שקלים - זו העלות העודפת שנושא בה הצרכן הישראלי בכל שנה בשל מחיר הביצים הגבוה בישראל. "אף שהביצים הן מוצר יסוד הנתון לפיקוח מחירים, שאחת ממטרותיו היא להגן על הצרכן מפני עליות מחירים בלתי סבירות, מחיר הביצים בישראל לצרכן גבוה במידה ניכרת: ב-41% ממחירן הממוצע במדינות ה-OECD ו-72% ממחירן בארצות הברית".

מחיר ממוצע לתבנית 12 ביצים בינוניות בישראל הוא 12.96 שקלים ואילו המחיר הממוצע לתבנית דומה במדינות ה-OECD (ללא ישראל) הוא 9.17 שקלים ובארה"ב 7.52 שקלים. הצרכן הישראלי הוא הנושא בנטל המחיר הגבוה. 

אולם המחיר הוא רק חלק מהבעיה: ממצאי הביקורת העלו ש ל-92% מלולי ההטלה בישראל אין רישיון עסק. "הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים" כותב המבקר. 

400 סמ"ר. זה שטח המחיה הנפוץ למטילה בישראל לעומת התקן האירופי המחייב 750 סמ"ר למטילה. ''מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפון'' כותב המבקר.

המצב הנוכחי מביא לכך שמרבית המטילות (76%) מוחזקות בתנאים שאינם עומדים בתקנים בין-לאומיים בסיסיים של שטח מחיה ראוי. אי-התקנת התקנות מביא לחוסר ודאות רב-שנים בענף ההטלה, המקשה על המגדלים לתכנן כראוי את צעדיהם לעתיד, ובעיקר את ההשקעות שלהם בשדרוג הלולים.

מאז שנת 2007 קיבלה הממשלה החלטות שונות הנוגעות לביצוע רפורמה בענף ההטלה, וחלק מרכזי בהן נוגע לפינוי הלולים הישנים ממרכזי היישובים ולהקמת לולים חדשים ומודרניים במקומם, מחוץ ליישובים. אף שכלל הנוגעים בדבר מסכימים כי המשך המצב הקיים פוגע בבריאות הציבור, בחזות יישובי הצפון ובאפשרויות הפיתוח שלהם, ברווחת העוף וביעילות הכלכלית של ענף ההטלה, במועד סיום הביקורת טרם יושמו ההחלטות בנוגע להוצאת הלולים ממרכזי היישובים לא יושמו עד היום. 

תקציב קטן, היעדר שקיפות וביקורת: הליקויים בסל התרופות | דקלה אהרן שפרן

מבקר המדינה מותח ביקורת על כך ששיעור תוספת התקציב השנתית לסל התרופות קטן מזה שעליו המליצו כמה ועדות שעסקו בנושא. אנגלמן מצא כי בין השנים 1998 ועד 2021, בכ-80% מהמקרים שיעור התוספת היה קטן מהרף התחתון עליו המליצו הוועדות. בכ-20% מהמקרים הוא אף היה קטן מהשיעור שוועדת גרמן הגדירה הכרחי לשמירה על איכות שירותי הרפואה.

מהדו"ח עולה עוד כי הפרטים בנוגע לסיבות דחייתן של תרופות וטכנולוגיות אינם ברורים וכן כי גם הפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים לציבור אלא בעיכוב של 109 עד 160 ימי עבודה, דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות.

עוד עלה בביקורת כי משרד הבריאות מסתמך על נתונים שמוסרות לו הקופות לצורך תמחור התרופות, אך לאחר שהן נוספו לסל הוא אינו בוחן את היקף השימוש בהן, מה שעלול לגרום לתמחור תרופה או טכנולוגיה ביתר ומכאן גם לתקצוב על חשבון תרופות וטכנולוגיות אחרות שלא נוספו לסל בשל כך.

המבקר כתב כי לנוכח העובדה שוועדת הסל פועלת יותר מ-20 שנה בלי שהושלמו דוחות בקרה על פעילותה, יש משנה חשיבות לכך שמועצת הבריאות ומשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל פעילותה של הוועדה, וזאת לשם שיפור תפקודה של הוועדה וכדי שהמטופלים יוכלו להפיק את המרב משירותי הבריאות הנכללים בסל.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה. המשרד קיבל את הדוח וילמד אותו. עובדות ועובדי המשרד ומנהליו הבכירים, שתפו פעולה באופן מלא ובפתיחות מירבית אך לצערנו חלק מהדברים שהועלו על ידי המשרד לא זכו להבנה והערותינו המקצועיות לא התקבלו.

לצערנו דוח המבקר אינו משקף את העבודה הרבה והתהליך שמבוצע לאורך שנים רבות, ומקובל על הגורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה, ומוערך מאד בארץ ובחו"ל. התהליך זכה להכרה בכתבי עת מדעיים מובילים ועל ידי גורמים אובייקטיבים בינלאומיים כגון ה-OECD.

לאורך כל השנים מועצת הבריאות והנהלות משרדי הבריאות והאוצר שיבחו את עבודת הועדה ואת תוצאותיה ולראיה סל שירותי הבריאות של מדינת ישראל הינו מהרחבים והמתקדמים בעולם, תוך שהציבור בישראל זוכה לקבל תרופות וטכנולוגיות חדשניות ביותר עבור מגוון רחב של מחלות.

יחידת סייבר ללא כלים טכנולוגיים מספיקים: הליקויים בטיפול המשטרה בפשיעה ברשת | איתי שיקמן

ביקורת על היערכות המשטרה להתמודד עם תחום פשיעת הסייבר ומול פושעים המנצלים את מרחב הסייבר לפגיעה בארגונים ובפרטים. המבקר מצא כי בין השנים 2020-2016 חל גידול של כ-250% במספר תיקי החקירה במשטרה שעניינם עבריינות במרחב המקוון.

בשנת 2020 סך התיקים שנפתחו עמד על 8,821. לצד זאת, כ-75% מהתיקים שחקרה המשטרה בתחום זה בשנים 2018 עד 2020 נסגרו, כשברוב המקרים עילת הסגירה הייתה "עבריין לא נודע". כמו כן, בכ-90% מתיקי החקירה שנפתחו בשנים הללו כלל לא הוגשו כתבי אישום. המבקר קובע כי לא נמצא שהמשטרה גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו.

מרכז הסייבר הארצי (מס"א) בלהב 433 פועל ללא מתודולוגיה מפורטת וללא ציוד טכנולוגי מתאים, קובע המבקר. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שציטט המבקר העלה כי כ-87 אחוזים מנפגעי עבירות במרחב המקוון בישראל בשנת 2019 (כ-200 אלף איש), לא דיווחו למשטרה על העבירות שבוצעו נגדם. המבקר מציין כי לפי הערכת המשטרה, נדרשים כ-350 מיליון שקלים לתקציב הכולל להקמת מערכת היתוך מידע במשטרה, להצטיידות טכנולוגית מקיפה ולהעסקת יועצי סייבר מקצועיים. תקציב זה טרם הוקצה.

המבקר מציע שהמשטרה תרכז מאמץ הן בבניין הכוח והן בהפעלתו למאבק בעבריינות במרחב המקוון, בתמיכת המשרד לביטחון הפנים. לצד זאת, ובהמשך לפרשתNSO , המבקר קורא למשטרה להקפיד כי כל פעולה הנעשית באמצעים הטכנולוגיים שברשותה, לרבות פריצה למערכות מחשב פרטיות ולמכשירים סלולריים, תיעשה תוך שמירה על זכויות הפרט ובהתאם לאישורים המשפטיים הדרושים.

תגובת משטרת ישראל:

"משטרת ישראל מטפלת כל העת באופן נחוש ומקצועי בתלונות בגין עבירות מקוונות ופועלת לאכיפה ומניעה של תופעות פשיעה במרחב המקוון, לרבות ברשתות החברתיות וזאת על מנת ליצור סביבה בטוחה במרחב הקיברנטי.

משטרת ישראל מנהלת אכיפה מקצועית ורחבת היקף, בשיתוף ארגוני משטרה על פני הגלובוס, נגד פשיעה המתבצעת במרחב המקוון, ומפעילה מערך חוקרים מימון ויחידת סייבר המובילה בתחומה בעולם לכל העבירות במרחב הוירטואלי. חוקרי יחידת הסייבר פועלים במרחבי הרשת באופן גלוי וסמוי ומפעילים כלים טכנולוגיים מתקדמים לניתור, מניעה, איסוף תשתית ראייתית והבאת עבריינים לדין.

לצד החקירות היזומות שהתבצעו בשנים האחרונות שהובילו למספר פרשיות, למעצר מאות חשודים בעבירות אמל"ח, מין ופדופיליה והעמדות לדין, מטפלת המשטרה גם בתלונות המתקבלות בנושא מגורמים שונים ואלה מטופלות באופן מקצועי ביחידות הרלוונטיות.

במהלך השנים האחרונות מבצעת המשטרה תהליך ארגוני רב מערכתי הכולל, בין היתר, הקמת מטה מקצועי, הקמת ענף שיטור דיגיטלי, רכש טכנולוגי מתקדם ופיתוח מתודולוגיות עם שותפי משימה מחוץ לארגון , קידומי חקיקה, פיתוח הכשרות מתקדמות ושינויים מבנים ארגונים מתוך מטרה לקדם את יכולות המשטרה במענה רלוונטי עם פשיעת הסייבר.

כיום, כלל יחידות ההונאה המחוזיות מטפלות אף הן בפשיעה במרחב המקוון, וזאת לצד כוחות משימה ביחידת להב 433, יחידה 105, מוקד מס"א ועוד. משטרת ישראל מקדמת בשנים האחרונות במקביל לציר הטיפול האכפתי הקלאסי, ציר לטיפול מניעתי הבא לידי ביטוי בהגברת המודעות של אזרחים להגנה מפני עבריינות כלפיהם. כך למשל, מפרסמת המשטרה בתקשורת ובאמצעות המדיות החברתיות, התרעות לציבור לגבי תופעות פשיעה ברשת ודרכי התמודדות עמן.

המשטרה מעודדת את כל מי שנפגע מעבירה באמצעות רשת האינרנט כמו גם מחוצה לה, או נחשף למידע בנושא, להתלונן על מנת שיובאו הפוגעים לדין ויוענק הסיוע הנדרש לקורבנות העבירה". 

ליקויים במערך לשמירה על טוהר הבחירות | אמוץ שפירא

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא ליקויים בהפעלת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות, והוא אומר כי בשל מידע חסר במערכות הממוחשבות של ועדת הבחירות המרכזית לא ניתן לדעת באיזו מידה טיפול הוועדה בחשדות לפגיעה בטוהר הבחירות היה ממצה. בשל כך ממליץ מבקר המדינה כי ועדת הבחירות המרכזית תקיים בדיקה מקיפה בדבר היעילות של המערכים שפעלו בבחירות לכנסת ה-22, ה-23 וה-24 כדי לדעת אם נדרש להקים מערך פיקוח על טוהר הבחירות בבחירות הבאות, ואם כן באיזה היקף.

המבקר מצא כי בבחירות לכנסת ה-24, הבחירות האחרונות, 34% ממפקחי טוהר הבחירות לא הצליחו להשתמש בישומון היעודי לדיווח על חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות, ב-18% מכלל ועדות הקלפי שהוגדרו "קלפיות רגישות" לא היה מפקח טוהר בחירות.

מבקר המדינה מציין כי מהבחירות לכנסת ה-22 לבחירות לכנסת ה-24 גדלה פי שלושה ההוצאה של הוועדה לצורך הפעלת מערך הפיקוח והגיע ל-51 מיליון שקלים, אך ההחלטות על הרחבת מערך הפיקוח התקבלו בלי שעמדו לפני נשיאות הוועדה מלוא הנתונים הרלוונטיים להחלטה, לרבות נתונים על עלויות ההרחבה ועל יעילות המערך.

מהדו"ח עולה כי מאז הבחירות לכנסת ה-21 עלה מספר העבירות לכאורה שנכללו בתיקי החקירה. מאז הבחירות לכנסת ה-21 הוגשו 16 כתבי אישום, וב-34 תיקי חקירה אחרים (33 מהם נוגעים לבחירות לכנסת ה-24) עדין לא התקבלה החלטה.

המבקר מצא כי המשטרה בדקה את התצלומים מחדרי ועדות הקלפי במקרים מועטים - בבחירות לכנסת ה-22 מ-13 קלפיות, בבחירות לכנסת ה-23 מקלפי אחת בלבד, ובבחירות לכנסת ה-24 מעשר קלפיות שזה 0.08% מכלל הקלפיות.

ב-20 קלפיות סברה הוועדה שיש לקיים חקירת משטרה אך לטענתה המקרים האלו לא יכולים להשפיע על תוצאות הבחירות במידה משמעותית.

כך גם נמצא כי בבחירות האחרונות, לכנסת ה-24, נעשה שימוש במצלמות בחדרי הקלפי על ידי גורמים שלא הוסמכו לכך לפני יום הבחירות, וכי עד כה המטה המנהלי של ועדת הבחירות המרכזית לא החל לקדם הסדרה של מערך הפיקוח והצבת מצלמות בוועדות הקלפי במסגרת חקיקה כמתחייב מהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

תגובת ועדת הבחירות המרכזית

פרוייקט מערך מפקחי טוהר הבחירות, הינו פרוייקט הדגל של הוועדה. הפרוייקט הוא פרוייקט שהוכיח את עצמו כמחוייב המציאות המורכבת שליוותה את ארבעת מערכות הבחירות האחרונות שהתקיימו ברצף, תוך נסיונות ללא הרף לערער את אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן.

כבר עתה ייאמר: הוועדה חולקת על מסקנות דוח הביקורת ועומדת על עמדתה, כפי שגם נמסרה למבקר המדינה, כי אין ספק כי כלל תכליות הפרוייקט הושגו, והפרוייקט הצליח מעבר למצופה ונחל הצלחה כבירה.

אין חולק, כי את האופן שבו הסתיימה מערכת הבחירות האחרונות, תוך קבלת אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן – ניתן לזקוף, במידה רבה, למערך מפקחי טוהר הבחירות שהופעל במתכונת מלאה וזאת כחלק מחליפת ההגנה הרחבה שפותחה לשמירה על טוהר הבחירות וכללה מרכיבים נוספים.

כל ניסיון לייצר אינדיקציות לא רלוונטיות לבחינת האפקטיביות, ולהכניס לנוסחה או לתבנית קבועה את מספר האירועים ולשייך אותם לגידול או ירידה ליניארית – הינו שגוי ביסודו. ניסיון זה אף לוקה בחוסר הבנה של התוצאה ומתעלם לחלוטין מהעובדה הבלתי ניתנת לערעור כי יום הבחירות לכנסת ה-24 התנהל באופן מופתי ועל הצד הטוב ביותר, ללא כל אירועים חמורים ביום הבחירות, וזכה לשבחים רבים, וזאת על אף האתגרים העצומים שעמדו בפני הוועדה, עריכת בחירות בשיא המגיפה.

במהלך הדיונים שהתקיימו בקרב מקבלי ההחלטות בנושא מערך מפקחי טוהר הבחירות, הובאו בפני כלל מקבלי ההחלטות כל המידע והנתונים הרלוונטיים לצורך קבלת ההחלטות, לרבות דוח עבודת מטה מקיפה שביצע הצוות המקצועי של הוועדה.

בתגובת הוועדה לדוח הביקורת הדגישו שלושת יושבי ראש הוועדה שכיהנו בעת קבלת ההחלטות באופן ברור וחד משמעי כי "...כלל החלטותיהם בנושא הדוח, ובכל נושא אחר, התקבלו לאחר שנחה דעתם שכל התשתית העובדתית מצויה בפניהם, וכל נתון שנדרש לצורך קבלת החלטותיהם נלקח בחשבון במסגרת השיקולים הרלוונטיים להחלטותיהם".

הגדלת מערך המפקחים מכ-3000 מפקחים במערכת הבחירות לכנסת ה-22 לכלל הקלפיות בפריסה ארצית במערכת הבחירות לכנסת ה-24 – 13,240 – בהכרח הוביל בעלויות הפרוייקט, שלא חרגו מהערכה הראשונית שהוצגה בפני מקבלי ההחלטות. חלק ניכר מהעלויות, כ-15 מיליון שקלים, הינן הוצאות חד פעמיות, שכן, שימשו לרכש המצלמות שישמשו גם במערכות הבחירות העתידיות.

הוועדה היתה מחוייבת לרכוש מבעוד מועד מצלמות בהיקף הצפוי (ולהתמודד עם עיכובים באספקה) בהתאם לנתונים שהיו בפניה באותה העת (15,000 קלפיות), ובוודאי שלא ניתן היה להמתין עד ליום הבחירות להזמנתן.

אילו היתה הוועדה ממתינה עד להתייצבות במספר הקלפיות בבוקרו של יום הבחירות (13,240) אין ספק כי המצלמות לא היו מסופקות במועד והפרוייקט לא היה יוצא לפועל.

אכן לא כל המפקחים הצליחו להתקשר באמצעות אפליקציה ייעודית שפותחה בזמן אפסי, ללא זמן להטמעה ושהופעלה ע"י אלפי עובדים מזדמנים – חד יומיים. יודגש ויובהר כי הוועדה נערכה מראש לאפשרות זו, נקבעו מראש בקרות, כללים וחלופות שונות לאבטחת קבלת דיווח על אירועים בקלפיות. הזהירות בה פעלה הוועדה הוכיחה עצמה כיעילה ונכונה וכל הדיווחים הגיעו לידי הוועדה. 

הבטיחות בענף הבנייה: למרות ריבוי הליקויים - הוטלו פחות עיצומים | נופר משה

ירידה בהיקף העיצומים על קבלנים בגין עבירות בטיחות: עשרות מיליונים של קנסות שהמדינה לא גובה במשרד המבקר מצביעים על כך שלמרות שהייתה עלייה בצווי הבטיחות שהוצאו לקבלנים שבאתריהם נמצאו ליקויים, העיצומים הכספיים שהוטלו על הקבלנים שבאתריהם נמצאו ליקויים ירדו באופן דרמטי. מספר העיצומים שהטיל מנהל הבטיחות הצטמצם ב-75% משנת 2018 לשנת 2019 (מ-600 ירד ל-150 בלבד). מספר צווי הבטיחות עלה מ-1,000 ל-5,800.

רק חלק קטן מאוד מאותם עיצומים כספיים נגבה על ידי המדינה. מתוך 42.7 מיליון שקלים נכון לסוף 2020 רק 5%, 2.1 מיליון שקלים.

הפסקת ההתקשרות של המדינה עם קבלנים המבצעים עבירות בטיחות: מתוך 20 מקרים שהועברו לחשב הכללי, הוחלט על הפסקת התקשרות רק עם ארבעה קבלנים. לגבי שלושה מהם הוקפאה הפסקת ההתקשרות לקראת בחינה מחודשת של הנוהל.

הדיור הציבורי: למרות שיעור ניכר של דירות ריקות, אלפים נותרו ללא דיור | נופר משה

אלפי ממתינים לדיור ציבורי, בזמן שיש דירות ריקות: כ-5,700 משפחות המתינו לדיור ציבורי בזמן ש-39% מהדירות המיועדות לאכלוס דיירי עמידר עמדו ריקות למעלה מ-300 ימים. משרד השיכון לא ביצע בקרה על חברת עמידר בתחום האכלוס החוזר של הדירות. לא נבדקו הסיבות לעיכוב.

דירות לא ראויות למגורים - נכון לנובמבר 2021 סיווגה עמידר 44 מהדירות שבניהולה כלא ראויות למגורים. לפי עמידר, הדירות מיועדות כולן לשיפוץ אך הוא טרם בוצע, בעיקר עקב היעדר תקציב. קיומן של דירות שאינן ראויות למגורים אינו מתיישב עם חובתה של המדינה להבטיח רמה נאותה של דירות הדיור הציבורי ועם חובתה לשמור על נכסיה.

יותר מחצי מתקציב שיפוץ הדירות שולם ל-20% מהקבלנים שעברו את המכרז. ועדת המכרזים של עמידר לא פנתה לקבלת הצעות מכל ספקי המכרז כנדרש אף שמדובר היה בהזמנות ששווין מעל 200 אלף שקלים, משרד המבקר מצא פערים ניכרים בחלוקת העבודות בין הקבלנים שנבחרו: בשנת 2020 הועסקו 101 קבלני שיפוצים ששולמו להם 177 מיליון שקלים, כש-100 מיליון שקלים שולמו ל-21 קבלנים. מחלקת אחזקה ומכרזים לא דיווחה לוועדת המכרזים על חלוקת העבודות בין הקבלנים בשנים שנבדקו. ועדת המכרזים מצידה לא דרשה לקבל את פרטי חלוקת העבודות ולא דנה בכך, וכפועל יוצא מכך לא נבחנו הסיבות לפערים בחלוקת העבודות בין קבלני השיפוצים השונים.

ההשכלה הגבוהה: ות"ת העבירה תקציבים - למרות שלא נעשו פעולות הבראה | לירן כוג'הינוף

הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) אישרה סיוע בעשרות מיליוני שקלים לאוניברסיטת בר אילן - אף שלא דנה ואישרה את תוכנית ההבראה שלה, כך עולה מדוח המבקר.

על פי הדוח, מליאת ות"ת החליטה לסייע לבר-אילן לאזן את תקציבה בתנאי שבר-אילן תציג תוכנית להבראה ולנקיטת צעדי התייעלות. בר-אילן הגישה לוות"ת את התוכנית, אך הצוות המקצועי בוות"ת לא הביא את התוכנית לדיון לפני מליאת ות"ת והמליאה לא דנה בה ולא אישרה אותה או את מסגרת התמיכה שבר-אילן ביקשה. על אף זאת הועבר סיוע לבר-אילן בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, חלקו עבור הקמת הפקולטה לרפואה בצפת.

עוד עולה מדוח המבקר כי האוניברסיטאות העברית, תל אביב, חיפה ובר-אילן נמצאות בגירעון מצטבר מפעילויות בהיקף של כ-9.8 מילארד שקלים בגין התחייבות פנסיונית.

מהוועדה לתכנון ולתקצוב נמסר בתגובה: ות"ת מפקחת באופן שוטף על מערכת ההשכלה הגבוהה והמוסדות המתוקצבים על ידה. רוב רובם הגדול של המוסדות האקדמיים המתוקצבים על ידי ות"ת נמצאים במצב יציב פיננסי, בד בבד עם גידול בהיקפי הלומדים מדי שנה ובהישגים המחקריים. זאת גם בתקופת משבר הקורונה בה המשיכה להתקיים באופן מלא הפעילות האקדמית והמחקרית במוסדות.

ות״ת מפעילה מערך בקרה נרחב על המוסדות האקדמיים בין היתר בעזרת כלים מקצועיים שפותחו על ידה בהתבסס על ניסיון רב-שנים, זאת תוך מציאת האיזונים והבלמים הנדרשים להבטחת החופש האקדמי והמנהלי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כמתחייב בחוק המל"ג.

מטבע הדברים, כמו בכל מערכת גדולה ישנם מקרים נקודתיים הדורשים התייחסות וטיפול מיוחד, מקרים אלה ידועים ומטופלים. בנוסף לאמור לעיל, ות"ת מתייחסת בכובד ראש לכל ביקורת עניינית שיכולה להביא לשיפור התפקוד בעתיד. דוח המבקר (שנעשה על תקופה שבין 2017-2020) יילמד וייבחן לעומק.

לא רק הלל יפה: מערכת הבריאות לא ערוכה לאיומי הסייבר | דקלה אהרן שפרן

מבקר המדינה בחן את תחום הגנת הסייבר על מכשירים רפואיים ואבטחת המידע הנאגר בהם: בביקורת עלה כי כשש שנים לאחר קבלת החלטות הממשלה בנושא, לא הוסדרו סמכויות מערך הסייבר הלאומי כלפי היחידות במשרדי הממשלה. עוד עלה כי משרד הבריאות לא השלים את גיבוש הנחיותיו בתחום הגנת הסייבר והן לא הופצו למוסדות. המשרד אף לא ביצע בקרה בנושא ההגנה על מכשור רפואי וכן לא מבצע מעקב סדור אחר תיקון ליקויים שעלו בדוחות הבקרה שביצע בנושא אבטחת מידע.

אנגלמן תיאר כי באמצע חודש אוקטובר 2021, במהלך תקופת הביקורת, פרצו פצחנים למחשבים ושרתים בבית החולים הלל יפה בחדרה וכי התקיפה הובילה לשיבוש פעילות המרכז הרפואי, וגרמה להסטת חולים מהמרכז הרפואי למרכזים אחרים, למעבר לעבודה ידנית ולא ממוחשבת, למניעת גישה למידע הרפואי של המטופלים ועוד. המבקר כותב כי תקיפה זו מחדדת את החשיבות להיערכות.

המבקר ציין כי איומי הסייבר על מערכת הבריאות הולכים ומתרבים, וכי הם אינם רק בגדר איום, וכי תקיפות כאלה עלולות להוביל לשיבוש בפעילות השוטפת של המוסדות הרפואיים, לזליגה של מידע רפואי של מטופלים ולגרימת נזק למכשירים רפואיים חיוניים. בדוח נכתב כי איומים אלה מחייבים את משרד הבריאות ואת הנהלות המוסדות הרפואיים לשים את הדגש הראוי על סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בשימוש במכשירים רפואיים ועל הדרך הראויה להתמודדות עימם.

שירות המדינה כושל בטיפול בעבירות משמעת | אמוץ שפירא 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אומר בדו"ח מעקב על הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה כי נציבות שירות המדינה לא תיקנה חלק ניכר מהליקויים שעלו בדוח הקודם, ובין השאר לא גובש הסדר הולם לטיפול המשרדים בעבירות משמעת. הנציבות טרם קבעה תקן בדבר משך ההליך המשמעתי ומשך הטיפול הממוצע בתלונת משמעת התארך מ-18.5 חודשים ל-20.6, ומטעמי מחסור במשאבים נאלץ אגף המשמעת לעיתים להסתפק בהליך משמעתי ברמה קלה יותר - הליך פנים משרדי. המבקר אומר עוד כי יש פערים בין צורכי שירות המדינה במערך חקירות משמעת יעיל לבין המערך שמפעיל אגף החקירות וכי האגף אינו יכול לנהל חקירות משמעת בהיקף הנדרש מהעלייה במספר תיקי המשמעת.

המבקר מצביע על כך שמספר הפניות של המשרדים לנציבות בדבר חשדות לעבירות משמעת כמעט הוכפל מ-2015 ל-2020 והגיע ל-2,460 פניות, ומספר תיקי המשמעת שנפתחו גדל בעקבות כך ב-126%, ועם זאת מספר החקירות פחת ב-18%, ומספר המקרים שבהם ננקטו אמצעי משמעת או הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת פחת בשנים 2020-2015 ב-15%.

מהדו"ח עולה כי התלונות הרבות ביותר היו על התנהגות בלתי הולמת (317), והחקירות הרבות ביותר נפתחו על הטרדות מיניות ועבירות מין – 72 במספר.

מהדו"ח עולה עוד כי בין השנים 2020-2015 עלו מספר התלונות במערכת החינוך, במשרד המשפטים, בהנהלת בתי המשפט, במועצות הדתיות, במשרד העבודה והרווחה, במשרד האוצר - נגד עובדים בחשד לעבירות משמעת. בהנהלת בתי המשפט הסבירו את העלייה אצלם באכיפה מוגברת ובהעלאת המודעות.

מהדו"ח עולה עוד כי בעוד שבמשרד החינוך דרושים 17 חוקרי משמעת יש רק שלושה - והלכה למעשה רק חוקר אחד ביצע חקירות משמעת, במשרד העבודה והרווחה יש אחד במקום חמישה ובמוסד לביטוח לאומי יש שניים לעומת שבעה.

בין השאר נמצא כי אף שחלפו 15 שנה מאז החליטה הממשלה להחיל את חוק המשמעת על עובדי בנק ישראל, וחמש שנים מאז הביקורת הקודמת, הנהלת בנק ישראל טרם הסדירה מסגרת נורמטיבית שלמה לטיפול בעבירות משמעת בבנק ישראל.

המבקר ממליץ שהיועצת המשפטית לממשלה תבחן את מדיניות הנציבות בנוגע לבירור תלונות על הטרדות מיניות בתאגיד השידור הישראלי מהבחינה המשפטית ותעביר את ממצאיה לנציבות ולתאגיד. כך גם ממליץ המבקר כי נציבות שירות המדינה תגבש כללי פעולה לטיפול בחשדות לביצוע עבירות משמעת של עובדי התאגיד ובפניות שעניינן הטרדות מיניות בתאגיד השידור, והוא מוסיף כי על תאגיד השידור הישראלי לפעול בהתאם לכללים שתגבש הנציבות כדי לוודא שעובדים בתאגיד זוכים ליחס מכבד משאר העובדים וממנהלי התאגיד וכדי לוודא שתלונות של עובדים ומנהלים יטופלו באופן ראוי.

ליקויים במערך למניעת מעילות בשירות המדינה וברשות למקרקעי ישראל | אמוץ שפירא ודנה ירקצי

מבקר המדינה בחן את פעילותם של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות למניעת מעילות ומצא אצלם ליקויים במערך ניהול הסיכונים למניעת מעילות בכמה נושאים ובהם: אי קביעת מדיניות או אי עדכונה, היעדר מנגנוני דיווח על כשלים ועל אירועי סיכון, אי שימוש בטכנולוגיות להתמודדות עם מעילות ואיתורן. כמו כן עלו ליקויים בנוגע לבחינת יישום בקרות תפעוליות המסובבות על שיטות עבודה ועל התנסויות מיטביות שהוכרו כיעילות וכמועילות במניעת מקרי מעילה בתחומי משאבי אנוש ושכר, רכש ומלאי, גביה ואמצעי תשלום.

על פי נתונים שמביא המבקר בדוח - הנזק השנתי המוערך בישראל עקב מעילות הוא 9-6 מיליארד שקלים, 80% מהמעילות שהתגלו בישראל בשנתיים האחרונות בוצעו על ידי גורמים בכירים בארגונים, וכי 82% בממוצע ממשרדי הממשלה והחברות הממשלתיות אינם משתמשים בטכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם מעילות.

בין המלצות המבקר: גיבוש מדיניות ניהול סיכונים ולעדכן אותה כל שנה, מומלץ למשרדי הממשלה להקים מערך של ניהול סיכונים מקיף בתיאום עם החשב הכללי להטמיע בקרות ממוחשבות לסיוע במניעת מעילות ובאיתורן.

בדוח מובאים סקרים שמצביעים על כך כי תקופת הקורונה הקשתה את התמודדות עם מניעת מעילות, איתורן ותחקורן וכי המשבר הכלכלי שנגרם עקב הקורונה הביא לעלייה בחשיפת פרשיות מעילה בחברות שקרסו או הגישו בקשה להקפאת הליכים.

כמו כן, ברשות מקרקעי ישראל לא הקימה יחידת בקרה שקבעה שתקים, לא ביצעה ביקורות שתכננה לבצע. לא מינתה מנהל סיכונים תפעוליים ולא השלימה הליך סדור של גיבוש מדיניות כלל ארגונית לניהול סיכונים תפעוליים. כך עולה מדוח מבקר המדינה שבדק את סוגיית מניעת מעילות והונאות ברשות מקרקעי ישראל. עוד עולה כי מבין 122 עובדים שהרשות החילה עליהם את הכללים לבחינת צורך בעריכת הסדר ניגוד עניינים, 102 עובדים חתמו על הסדר למניעת ניגוד עניינים ו19- רק מילאו את השאלון אך טרם נערך איתם הסדר למניעת ניגוד עניינים.

נמצא כי ברשות חסרים שורה של מנגנונים למניעת מעילות והונאות - הרשות לא יישמה בפועל את נוהל סבב התפקידים ועובדים שעליהם חל הנוהל טרם עברו לתפקידים אחרים במסגרת סבב התפקידים.

לא נקבע ברשות נוהל לטיפול בתקבולים, לא הוגדרו משרות שעבורן נדרשים המועמדים לבצע מבחני יושרה ואמינות, טרם גובש קוד אתי לכלל הארגון, הרשות לא הקימה מנגנון הפקת לקחים ממקרים של מעילות והונאות ובכלל זה מהכשלים בבקרות שאפשרו את התרחשותם.

לא גובש נוהל לטיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בבתיהם | נופר משה

חמש שנים אחרי החלטת הממשלה לגבש מכרז חדש למתן סיעוד לקשישים בבתיהם, לא גובש כזה: באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להקים ועדת מכרזים בין-משרדית בהשתתפות נציגים ממשרד האוצא והביטוח הלאומי.

תפקידה היה לגבש מכרז חדש למתן שירותי סיעוד ובכלל זה טיפול ביתי, וזאת לא יאוחר מספטמבר 2017 . במכרז החדש עם חברות הסיעוד היו אומרים להיות מדדים לאיכות הטיפול הביתי של חברות הסיעוד, וכן אמצעים שיבטיחו כי החברות שייבחרו עומדות במדדים אלה כדי להבטיח את איכות הטיפול.

מערך הבריאות בבתי הסוהר חסר אנשי מקצוע | אורלי אלקלעי

צוות שבחן בשנת 2020 את המענה לאוכלוסיית הקשישים בבתי הכלא של שב"ס לא סיים את עבודתו: לא הוכן תחשיב של עלות החזקת אסיר קשיש לעומת אסיר רגיל, לא הופץ נוהל להחזקת קשישים, לא הוכנה תוכנית שיקום ייחודית המותאמת לקשישים, ועבודת המטה בעניין זה הופסקה בלי שנבחרה חלופה מועדפת. הליקוי בנושא זה תוקן במידה מועטה.

בביקורת המעקב עלה כי בשנים 2020-2018 שב"ס לא שיבץ בממוצע 62 חובשי עתודה (מ-111 בממוצע) למשמרות במרפאות מתקני הכליאה כדי לשמור על כשירותם המקצועית.  במתקני הכליאה, למעט במתקן כליאה אחד, לא היו תשעה חובשי עתודה, כנדרש בנוהל שב"ס. הליקוי בנושא זה תוקן במידה מועטה.

בביקורת הקודמת נמצא כי שבע משרות של רופאים בשב"ס לא היו מאוישות. בביקורת המעקב עלה כי 17.25 משרות רופאים (כ-23% ממספר המשרות הנדרש) לא אוישו, וכי הפער העמיק, לעומת הפער שנמצא בביקורת הקודמת. הליקוי בנושא זה לא תוקן.

אשפוז פסיכיאטרי במסגרת שב"ס - נמצא כי אין מחלקות ייעודיות לנשים ולבני נוער הזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי. בשנת 2018 הוחלט לקדם פיילוט של הקמת מחלקה נפרדת ומאובטחת במרכז פסיכיאטרי בבאר שבע, כדי לאפשר הסתכלות מקצועית על עצורים פסיכיאטריים ולאבחן אותם. במועד סיום הביקורת הפיילוט טרם החל.

ליקויים בתכנון כוח האדם במשרד החוץ | עמיחי שטיין

בדוח מבקר המדינה נכתב כי בשנים האחרונות יש פער של כמה עשרות עובדים בממוצע רב שנתי, בין מספר התקנים שמשרד החוץ צריך לאייש – לבין מספר התקנים המאוישים בפועל. אחת הסיבות היא שאנשי המשרד עוזבים אותו אחרי 15-5 שנים, בשיעור גבוה מבעבר. עוד נכתב – כי אין למשרד תחזית מדויקת הכוללת חישוב כמות הפורשים והצוערים הנדרשים לצורך איוש הנציגויות, ולכן המשרד נמצא בתת איוש של 7%.

עוד נכתב בדוח הנוכחי כי ליקויים הקשורים להעסקת עובדים מקומיים בנציגויות ישראל בחול לא תוקנו, וכי מאות מקומיים ללא ניסיון מתאים עדיין מוצבים בתפקידי ליבה המיועדים לשליחים.

אין מתודולוגיה בכל הקשור לגביית האגרות והחובות של המדינה | דנה ירקצי

מבקר המדינה בדק את היבטי החייבים ויתרות החובה של ישראל: סך החובות נטו למדינה לפי הדוחות הכספיים, נכון ל-31 בדצמבר 2020 הוא 69.2 מיליארד שקלים, גידול של כ-3.9% לעומת שנת 2019. נתון זה גבוה לעומת רוב המדינות הנבחנות. פער זה יכול להעיד שפוטנציאל הגבייה של החובות למדינה הוא גבוה לעומת הביצוע בפועל, בהשוואה לרוב המדינות שנבחנו.

בביקורת נמצא כי אגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר קיימו כמה דיונים בנוגע למודל התמריצים, שמטרתו לעודד את משרדי הממשלה לשפר את תהליכי הגבייה והאכיפה ולהגדיל את הכנסות המדינה. נמצא כי לא נקבע למשרדי הממשלה מודל תמריצים לגביית חובות, זאת שלא בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2013.

כפי שעולה מטיוטת הדוח של הוועדה לאגרות ממשלתיות, לא קיימת מתודולוגיה סדורה בעניין הטיפול בכל 723 אגרות המקצוע במשרדי הממשלה. הדבר מביא לחוסר תיאום וחוסר אחידות בפעילות המשרדים, ואגרות המקצוע, שצריכות להיגבות פעם בשנה, נגבות בדרכים שונות ולעיתים אינן נגבות.

מינים פולשים חדרו לישראל בלי הפרעה | מיכל וסרמן

מבקר המדינה בדק ומצא יותר מ-200 ליקויים בטיפול של גופי המדינה במניעת נזקים של מינים פולשים ובשמירה על המגוון הביולוגי. שיעור איבוד השטחים הטבעיים גבוה כמעט פי 5 בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, מדינות ה – OECD וביחס לממוצע העולמי. שיעור שטח השמורות הימיות הוא מזערי ועומד על 0.07% למול הממוצע העולמי שהוא 17.38%.

מבקר המדינה מצא כי ישראל אינה עומדת ב-14 מבין 19 היעדים הלאומיים שהציבה לעצמה לשמירה על המגוון הביולוגי ואינה עומדת בלוחות הזמנים שהתחייבה אליהם במסגרת אמנות בין לאומיות. אין בישראל תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי, ובניגוד לעולם אין כאן כללים ונהלים מחייבים להתמודדות עם בעלי חיים פולשים. בישראל אין בעלי תפקידים שתפקידם לבדוק מינים פולשים מזיקים שאינם קשורים לצומח, זאת בהשוואה לארצות הברית שם מוצבים במעברים מדי יום ביומו 61,500 עובדים.

בישראל קיימים היום בין עשרות למאות מינים פולשים של צמחים ובע"ח. על פי הערכות, עלות הנזק שהם גורמים נעה בין כחצי מיליארד ועד מיליארד וחצי שקלים בשנה. משרדי הממשלה, התחבורה, החקלאות והגנת הסביבה, הנדרשים להתמודד עם בעיית המינים הפולשים אינם ערוכים למניעת הנזקים ולצמצומם. מבקר המדינה מצא כי גופים רבים עוסקים בשמירה על המגוון הביולוגי והטיפול במינים פולשים, ויש א-סימטריה בין האחריות בפועל לבין הצרכים בשטח. בשל היעדר גוף מתכלל שתפקידו לנהל ולתעדף את הפעולות קיים קושי בתיאום ממשקי הפעולה בין הגופים הרבים, דבר שמעכב את הטיפול בבעיה. הקושי ניכר בעיקר במקרים שבהם נדרשת תגובה מהירה למין פולש.

רשות המים וחברת החשמל הצליחו למזער את הנזקים שנאמדים בכ- 50 אלף שקלים בשנה. המשרד להגנ"ס לא ביצע תהליך של הערכת סיכונים לפלישת מינים מסוכנים הגורמים לנזקים, לא יצר תוכנית למוכנות מוקדמת להגעתם ולא קבע מערך פעולות חירום שיכלו למנוע את התבססותם ואת התפשטותם המהירה. קיים חשש כי גם הפעולות שננקטו לא יצליחו למגר אותם ולמנוע את הנזקים הניכרים שהם גורמים.

עוד נמצא כי המשרד להגנ"ס לא מבצע תהליכים מובנים של הערכת סיכונים, ניהול סיכונים והערכות כלכליות לגבי מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח. בבדיקת המבקר נמצאו פערים של מאות אחוזים בהערכות של המשרד להגנ"ס לעלות הנזקים הנגרמים ממינים פולשים.