t
נפילה בבורסה
צילום: אי-פי

המפולת בשוקי ההון – האם זה הסוף לחגיגת ההייטק?

המספרים בבורסה בארצות הברית הפכו מטורפים מאז שהבנק המרכזי העלה את הריבית בחצי אחוז. המדדים עלו ואז צנחו בקיצוניות, מדדים מובילים ירדו ביותר מעשרה אחוזים, מניות התרסקו בעשרות אחוזים, חברות גדולות שנמצאות בירידות מדברות כבר על פיטורי עובדים | משחקי הכיס מסבירים
משחקי הכיס
12 במאי 2022
12:58

המפולת בשוקי ההון נמשכת היום (חמישי). המדדים המובילים באירופה ובאסיה נסחרו בצהריים בירידות ניכרות של יותר משני אחוזים, וכך גם בבורסה בתל אביב. מדד הנאסד"ק ירד אמש ביותר משלושה אחוזים והשאלה המתבקשת היא האם זהו סוף החגיגה, בעיקר במניות ההייטק?  

האזינו לריאיון בכאן רשת ב

אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב-ד"ש, הסביר הבוקר לשאול אמסטרדמסקי וליאל קייזר בתוכנית "משחקי הכיס" בכאן רשת ב את הסיבה למצב הלא יציב בבורסות: "אחרי הרבה מאוד שנים של עליות בכל השווקים השוק מתפכח. מדי פעם יש ירידות. כרגע החשש הוא ממשבר אינפלציה, הנתונים בארצות הברית הצביעו אתמול על קצב של יותר משמונה אחוזים בשנה, נתונים לא מרגיעים. כחלק ממעשי הכיבוי של האינפלציה הזו, הנגידים בכל העולם העלו ריביות, והצפי הוא לעלייה נוספת בריביות עם חשש למיתון והעלאת ריבית".

סטפק מסביר שהנזק העיקרי מהאינפלציה ועליית המחירים הוא הריבית. "כשבנק מרכזי מעלה את הריבית זה מכבה את האינפלציה, אבל כמו כימותרפיה בסרטן זה גם פוגע בתאים הבריאים – זה פוגע בצמיחה ומכבה את המשק". 

צפו בהסבר של שאול אמסטרדמסקי 

שחר כהן, מנכ"ל לוסיד קפיטל, קרן המתמחה במניות, מתאר את המצב הקשה שגרר אחריו ירידה חדה במניות הטכנולוגיה: "אמנם המדדים ירדו ב-10-20 אחוזים אבל מתחת לפני השטח יש מרחץ דמים. מדד הבועה שאנחנו מודדים בודק את מחירי מניות התוכנה - זה המדד שלפיו נקבעים מחירי האקזיטים למשל. המדד הזה ירד ב-80 אחוזים בשנה. מניות הטכנולוגיה והתוכנה ירדו ב-80%. החברות האלה נאבקות תחת שלושה כוחות משמעותיים – הראשון, הריבית עלתה והיא משמעותית יותר לחברות שתזרים המזומנים שלהן יגיע בעתיד והן לא רווחיות כרגע; הכוח השני הוא עליות השכר של החברות שגבוהות יותר כעת; הכוח השלישי הוא ההאנגאובר מהקורונה – הצרכן מתחיל לצאת החוצה ופחות צורך את התכנים שהחברות האלה מספקות. החברות נמצאות בסערה מושלמת ואז יש פדיונות שמאיצים ואנחנו נכנסים למעין גלגל שלא עוצר". כהן סבור שלמי שקנה מניות טכנולוגיה ותוכנה בנובמבר ייקח עשרות שנים עד שיראה את המחירים חוזרים לאן שהיו.

לעומתו, אבנר סטפק מעריך שהעוצמה תהיה פחותה: "זה נזק אסטרטגי שלא ייעלם מפה כל כך מהר, לחלק מהחברות האלה ייקח המון שנים לחזור, אבל אני לא רוצה להספיד את המגזר הטכנולוגי. בעקבות גלי ההפסדים אכן יהיו חברות שייעלמו, אבל חברה כמו אובר שמפסידה עכשיו עשרות מיליארדים, לא תיעלם. חברות מהסוג הזה יחזרו לממדיהן הטבעיים".

שחר כהן מוסיף: "למניות ייקח כמה שנים טובות להתאושש, אבל הכול ימשיך כמו שהיה. אובר לא תפשוט את הרגל. אולי היא תקנה חברות אחרות, יהיו חברות שיעלו מחירים. יהיו גם מי שיפטרו עובדים. נראה חזרה לשפיות בריאה וטובה בעולמות האלה. יש לא מעט חברות טכנולוגיות בינוניות שיעשו תשואות של פי ארבעה וחמישה ממה שהיום. אבל החורף מגיע. אנחנו רואים קושי עצום של החברות בלגייס כספים, חברות מקפיאות גיוסי עובדים, מקצצים בהוצאות והמסיבות של עובדי ההיי טק בשנה הבאה ייראו אחרת. בסך הכול זה תהליך בריא וטוב".

באשר לשאלה האם המצב הנוכחי גורם להיסטריה בקרב לקוחות שכספי הפנסיה שלהם מושקעים בבתי השקעות, אבנר סטפק סבור שלא: "ראינו את זה גם במשבר הקורונה בחסכונות לטווח ארוך. הציבור לא נוטה לפדות במשברים, אין גם הרבה דרכים לעשות זאת בלי מיסוי ונזק. איפה כן רואים את זה? בקרנות הנאמנות כשיוצאים כספים בתקופה האחרונה והזרימה החוצה מתגברת. לא רק בגלל הירידה במניות, אלא גם בגלל הירידה במחירי אגרות החוב, מה שהביא לעלייה בתשואות וגרם לפדיונות. אבל גם שם זה רחוק מאוד מהיסטריה".