t
-

"אהב את המיקרופון": ימיו האחרונים של איש הרדיו יצחק נוי

לפני קצת יותר מחודש, בגיל 80, הלך לעולמו ההיסטוריון, הסופר ואיש הרדיו יצחק נוי. היו לו עשרות אלפי מאזינים שרק חיכו לשעה 08:00 בבוקר בכל שבת. נוי נפטר לאחר שהתגלה שחלה בסרטן המוח. אלמנתו נורית סיפרה על החיים המשותפים ועל ימיו האחרונים
גאולה אבן סער
11 ביוני 2022
07:59
עודכן ב 09:03

בחודש שעבר הלך לעולמו ההיסטוריון, הסופר ואיש הרדיו יצחק נוי, שהגיש בכל שבת את תוכנית הרדיו "שבת עולמית", והותיר אחריו עשורים של פעילות עניפה. היו לו עשרות אלפי מאזינים שרק חיכו לשעה 08:00 בבוקר בכל שבת. נוי נפטר לאחר שהתגלה שחלה בסרטן המוח. למעשה, לאחר שהתברר לו שהטיפולים המוצעים יפגעו ביכולותיו הקוגנטיביות החליט נוי להחיש את מותו וסרב לקבל כל טיפול.

"הרופא הלך להגיד לאיציק מה יש לו, אבל איציק אמר לו - 'אל תגיד לי, אני אגיד לך: יש לי גידול סרטני במוח", מספרת נורית נוי, אלמנתו של יצחק, בריאיון לגאולה אבן סער. "הרופא מסתכל אליי ואומר, 'מאיפה הוא יודע?'. איציק על המקום אמר לי 'בואי ניסע לשוויץ'". נורית מספרת שמאז שקיבל את הבשורה המרה, כפה על עצמו שביתת רעב וקיבל רק נוזלים. 

יום השידור האחרון של נוי היה ביום שבת, 2 באפריל. נורית מספרת כי בערב שישי לפני כן קרס יצחק כשניסה לקום אחרי ארוחת הערב: "הוא הלך לישון אבל לפני כן אמר לי 'אולי תסיעי אותי?' אף פעם לא הסעתי אותו קודם. הוא נכנס לבד, שידר את השידור ויצא לבד". השידור האחרון עבר בשלום היא מספרת: לא הייתה חזרה על מילים, לא היו לפסוסים. כשחזרנו הוא רצה לצאת מהרכב והוא קרס". 

נורית סיפרה כיצד היא ויצחק הכירו, לפני 56 שנה: "אני הייתי תלמידה בשנה שלישית בבית ספר לעבודה סוציאלית ושמעתי קול חדש, מאוד ריתק אותי. הקול שלו שבה את ליבי בעצם. שאלתי חברה שעבדה אז ביומן החדשות, מי זה הקול הזה? והיא בביטול אמרה לי 'הוא מושבניק'. זאת אהבה משמיעה ראשונה". 

האזינו לתוכנית האחרונה של "שבת עולמית" שהגיש נוי ב-2 באפריל

"הוא חקר כל הזמן,  הוא קרא כל הזמן, ידע לחבר דברים ולראות את התמונה בשלם", מספרת נורית על ההערכה הרבה שלה לידע הרב של יצחק. "הוא אמר: כרונולוגית. אתה יכול לקרוא בוויקיפדיה, אתה יכול לקרוא באינטרנט, אני לא נותן לך את הנקודתי, אני נותן לך תמונה מלאה. הוא אהב את המיקרופון בסופו של דבר. כנראה שזה בדי-אן-איי שלו".

על הבחירה לא לקבל טיפול אמרה: "הוא לא רצה להיות במצב שהוא לא שולט לא על פיו ולא על גופו. בהתחלה לא רצה שאף אחד יידע, שאף אחד לא יראה אותו בדרכו למוות, הוא לא רצה את הדבר הזה אבל הוא קיבל את זה ואז התחיל זרם של אנשים שבאו, ובשלב האחרון אני כבר ביקשתי שלא יבואו".

היא המשיכה: "אם הייתי יכולה, רק רומנטית, אז הייתי הולכת איתו. אני לא אקח את חיי בידיי. אבל חשבתי שזה היה יותר נכון אם הייתי הולכת איתו, רומנטית, לסיומו של ספר, לא לחיים עצמם. החיים הם לא סיפור רומנטי".