קריסת המבנה בחולון, מרץ 2021
צילום: מנהל הבטיחות משרד העבודה והרווחה

התעלמות ממבנים מסוכנים, הרים של זבל וקטל הקורקינטים: דוח המבקר ברשויות המקומיות

כ-88% מהרשויות לא גיבשו תוכנית לאיתור מבנים שלא עומדים בתקן, לא נקבעה חובה לבדוק יציבות של מבני חינוך • פערים של מאות אחוזים בין יישובים בהיקף ההוצאות על שירותים לתושבים • 55 בני אדם נהרגו בין 2020-2019 מרכיבה על אופניים או קורקינטים חשמליים - רק עשרות דוחות חולקו לרוכבים • מכת מעילות ברשויות המקומיות העשירות • בעוד 4 שנים לא יהיה מקום להטמין פסולת בישראל
כתבי כאן חדשות
04 ביולי 2022
15:59

כ-88% מהרשויות המקומיות לא גיבשו תוכנית לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם, כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בנושא הרשויות המקומיות שפורסם היום (שני). בנוסף, משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך - על אף שבאים בשעריהם מאות אלפי ילדים מדי יום.

עוד מצביע דוח המבקר על פערים של מאות אחוזים בהוצאת העיריות על שירותים מקומיים לתושבים ועל היעדר אכיפה בנושא השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. לגבי כמות הפסולת שאנחנו מייצרים הוא מתריע: בעוד ארבע שנים לא יהיה מקום להטמין פסולת בישראל. 

> "פצצה מתקתקת": לעיריות אין תוכנית עבודה לטיפול במבנים מסוכנים

בבדיקת המבקר נמצא כי אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, עומד על 610 אלף, מתוכן רק 7% קיבלו היתר בניה לחיזוקן נכון ל-2020, מכוח תמ"א 38. ב-44 הרשויות. 

"היעדר הטיפול במבנים מסוכנים הוא פצצה מתקתקת", ציין אנגלמן. "גם אחרי קריסת הבניין בחולון, לרשויות מקומיות לא היה מיפוי של האזורים שבהם יש פוטנציאל למבנים בסיכון והרשויות אינן מציגות לציבור מידע אודות המבנים המסוכנים בתחומן". המקומיות שנבדקו נמצא כי ישנם 4,840 מבנים מסוכנים. 

עוד עולה מדוח המבקר כי משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים. מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות, שמהוות 87.5%, לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. בנוסף, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו - משרדי הפנים והשיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין - מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון, וכן נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות ככאלה.

עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן". בקריית ים 0% מכלל המבנים בעיר הוכרזו כמסוכנים, בבאר שבע 1% בלבד, בבת ים 13% ובתל אביב 20%. במקום הגדרת המבנים כמסוכנים, עיריית קריית ים שלחה מכתבי התראה לבעליהם, לא עקבה אחר התקדמות הטיפול - וגם אין בידה נתונים מרוכזים על מכתבי ההתראה ששלחה.

עיריות באר שבע, קריית ים ותל אביב לא הטילו קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, ועיריית בת ים לא פעלה להסמכתה להטיל קנס בנושא. עוד עלה כי 39 מתוך 40 הרשויות שנדגמו בשאלון, אינן מפרסמת את רשימת המבנים המסוכנים באתר שלהן לציבור. בנוסף, משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך, בפרט - כתלות בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום.

ביום שהאדמה תרעד | עוד יום

עוד מצא מבקר המדינה כי חוק העזר לטיפול במבנים מסוכנים, שפרסם משרד הפנים ב-1972, לפני 50 שנה אינו מפורט ועל אף זאת לא עודכן. מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר לא עדכניים. לעיריית קריית ים כלל אין נוהל בנושא. 

כמו כן, עיריית באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע, בת ים, קריות ותל אביב לא קיימו דיונים בנושא. מועצת עיריית קריית ים קיימה דיון יחיד בנושא לאחר קריסת המבנה בחולון.

• עד כמה לא מוכנה מדינת ישראל לרעידות אדמה? | צפו בסדרת הכתבות "ביום שהאדמה תרעד"

> עתיד של הרי זבל: בעוד 4 שנים לא יהיו שטחים מאושרים להטמנת פסולת בישראל

לפי בדיקת המבקר, בועד כארבע שנים לא יהיו עוד שטחים מאושרים להטמנת פסולת בישראל. 83% מהפסולת במדינה מוטמנת, לעומת 42% במדינות ה-OECD ו-53% בארה"ב. משקל הפסולת הממוצע לנפש בישראל בשנת 2019 היה 680 ק"ג, לעומת 538 ק"ג במדינות ה- OECD. 

ממצאי הדוח בנוגע להטמנת הפסולת הן היעדר תחרות בין קבלני פינוי, בעלות של קבלנים על מטמנות ותחנות מעבר, פערים של עד 300% בדמי הכניסה לאתרי הטמנה והיעדר פיקוח ואכיפה.

הבדיקה נעשתה בין השנים 2018-2020 בתחומן של חמש רשויות מקומיות: עיריות בית שמש, הוד השרון, יבנה ורהט והמועצה המקומית זמר, בצפון השרון. בבדיקה נמצא כי במשך שנים הייתה התקשרות בין רשויות לקבלן פינוי אחד.

אף אחת מהרשויות שנבדקו לא קיימה סקר שביעות רצון בקרב התושבים. ב- 100 מתוך 257 רשויות מקומיות לא פועל מוקד עירוני, מחציתן רשויות לא יהודיותכ- 886 מיליון שקלים הקצתה הממשלה ב- 3 החלטות שונות במטרה להסדיר מערך פסולת ברשויות לא יהודיות, ההחלטות לא יושמו במלואן, רק 49% מהתקציבים שהוקצו נוצלו.

> ניהול התקציב: פער של עד 454% בשיעור ההוצאה על שירותים מקומיים וממלכתיים

בביקורת עלה כי יש שוני גדול בין שש הרשויות שנבדקו בהיקף ההוצאה על שירותים מקומיים וממלכתיים לתושב. ההוצאה הגדולה ביותר לתושב על שירותים מקומיים היא של רמת השרון, שעמדה ב-2019 על 2,189 שקלים - וגבוהה ב-454% מזו של עיריית מודיעין עילית, שהייתה 482 שקלים.

מזכ"ל ה-OECD חושב שיש לנו פוטנציאל, אבל | חיות כיס

כמו כן, נמצאו פערים ניכרים בין הרשויות שנבדקו בשיעור המימון העצמי להפעלת שירותי חינוך. למשל, בעיריית רמת השרון, המדורגת בדירוג חברתי-כלכלי גבוה, שיעור המימון העצמי להפעלת שירותי חינוך ב-2019 היה 48% ואילו בעיריית באקה אל-גרבייה, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי נמוך, שיעור המימון העצמי היה 12%.

מסע בין עיריות ואבסורדים: מה קורה בפריפריות? | צפו בסדרת הכתבות "ארץ עיר"

עוד נמצא כי בשנים 2021-2018 היו כמה רשויות מקומיות שפעלו לאורך כל השנה ללא תקציב שאושר במועצת הרשות, בהן נצרת, אור עקיבא וטבריה. נכון לסוף המחצית הראשונה של 2021 כ-16% מכלל הרשויות המקומיות לא אישרו את תקציבן במועצה ו-43% התנהלו ללא תקציב שאושר על ידי משרד הפנים.

> סכנה על הכביש: אכיפה לא מספיקה לגבי אופניים וקורקינטים חשמליים

55 בני אדם נהרגו בין השנים 2020-2019 מרכיבה על אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים ו-3,089 נפצעו, מרבית הפצועים הם הרוכבים עצמם. ב-2020 המשטרה חילקה כ-58,000 דוחות כנגד הרוכבים על כלים אלה, 38,000 מהם בגין רכיבה ללא קסדה. כמה עשרות בודדות של דוחות בלבד חולקו בגין עבירות תנועה של נסיעה באור אדום ונסיעה נגד הכיוון.

בחודשים יוני-נובמבר 2021 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שהועלו בדוח הקודם בכל הקשור לפעולות השלטון המרכזי והשלטון המקומי. בנוגע לרישוי ורישום של אופניים חשמליים וקורקינטים, צוין בדוח הקודם צוין כי משרד התחבורה שינה את עמדתו כמה פעמים בדבר הצורך ברישוי ורישום של כלים אלה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן - משרד התחבורה עדיין לא גיבש את מדיניותו בנושא. 

עם זאת נמצא כי חלוקת האחריות בנוגע לייבוא הוסדרה, ונקבע שהנושא באחריות משרד התחבורה. עם זאת, לגבי פיקוח ואכיפה בחנויות ללא רישיון סחר ובחנויות או רשתות של צעצועים  – הליקוי לא תוקן. משרדי הכלכלה והתחבורה לא ערכו פעולות פיקוח ואכיפה לאיתור כלים שאינם עומדים בדרישות.

הומלץ כי משרד התחבורה יגבש כלי אבחון מקצועי וחד-משמעי ברמה הראייתית, לבחינת ביצוע שינויים בכלים דו-גלגליים חשמליים. כמו כן, נוכח הסכנה הנשקפת לחיי הציבור עקב שינויים אלו, מומלץ כי המשטרה תפעל להגברת האכיפה נגד רוכבי כלים דו-גלגליים חשמליים שביצעו שינויים בכלים.

מבדיקת סמכויות השלטון המקומי עלה כי עיריות חיפה, חדרה, רחובות, חולון והרצליה לא אישרו במועצת העירייה את יישום החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים על כלים דו גלגליים חשמליים, ולא העניקו לפקחים סמכויות אכיפה, וממילא לא מולאו על ידי הפקחים דוחות אכיפה. עיריית באר שבע למשל הכשירה 60 פקחים - אך לא נתנה דוחות.

> גירעון מובנה: ליקויים וכשלים בהקמת העיר חריש

המבקר מצא בדו"ח ליקויים וכשלים בהקמת העיר חריש. לפי המבקר, ישנם פערים גדולים בין התחזיות למציאות במספר התושבים ובמספר יחידות הדיור בחריש. בסוף 2020 נמנו במקום 22,280 תושבים, והתחזיות של משרד השיכון בסוף 2015 היו לכ-57,000 תושבים. מספר יחידות הדיור המאוכלסות בסוף שנת 2020 עמד על 7,080, כשבתחזיות הוא עמד על 12,800. 

מבדיקת המבקר נמצא כי: ועדות המועצה אינן מתכנסות בתדירות הקבועה בחוק וחוקי עזר עירוניים שנקבעו אינם מיושמים. עוד נמצא כי קיימים פערים בתעריפים של היטלי סלילת הכבישים והתיעול בחריש, שיש להם השפעה על רמת הפיתוח ומחירי הדירות.

מדובר בדוח מעקב של המבקר והוא מציין כי חלה התקדמות מסוימת בתכנון פתרונות תחבורתיים באזור אבל אלה לא הושלמו ולא תוקצבו. ליישוב יש רק כניסה ויציאה אחת. עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה החלטה בדבר חיבור היישוב לכביש 6.

המבקר קובע כי היעדר פיתוח אזורי תעסוקה ומקורות הכנסה מקומיים מותירים את חריש במצב של גירעון מובנה בתקציבה השוטף, ועולה החשש כי לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת ולתת את השירותים המיטביים לתושביה. הוצאות המועצה עולים על הכנסותיה ולולא הייתה המדינה מעבירה מענקים ליישוב, הגרעון היה מסתכם בסוף 2020 בכ- 83 מיליון שקלים.

> מכת מעילות ברשויות המקומיות העשירות ביותר

מבקר המדינה ערך ביקורת ב-21 הרשויות המקומיות שלהן התקציב הגדול ביותר ומצא כי בין השנים 2015 ל-2021 התרחשו בשני שליש מהן, 14 רשויות, 21 מקרי מעילות והונאות שנחשפו – בסכום מצטבר של שישה מיליון שקלים. אומדן הנזק הכספי הגבוה ביותר למעילה אחת היה 3.5 מיליון שקלים. שבעה מהמקרים היו במסגרת פעילות אגפי החינוך. 

המבקר אמר כי ככלל משרד הפנים אינו מבצע הליך להפקת לקחים ממקרים של מעילה או הונאה, וכלל לא מנחה את הרשויות המקומיות לדווח לו על מקרי מעילה והונאה שהתגלו אצלן. המבקר הוסיף שפעולות רבות שהתקנים הבינלאומים והספרות המקצועית מצאו כאפקטיביות לצמצום הנזק ממעילות והונאות ולחשיפתן המהירה אינן מיושמות.

בין השאר הוא מנה צעדים את הצעדים הבאים שלו יושמו: לא מונה גורם אחראי, אין קביעת מדיניות, אין אמצעי דיווח אנונימי לתכלית זו, לא מתקיימות הדרכות בנושא ולא ניתן מידע על דרכים לזהות מעילות והונאות או למנוע אותן. ב-19 רשויות מ-21 שנבדקו לא מיושמות רוטציות בין בעלי תפקידים העוסקים בניהול הכספים ומשאבי הרשות המקומית , ו-14 רשויות אינן עושות ביקורות פתע.

המבקר ציין מקרה אחד של הפקת לקחים, שביצע מחוז חיפה במשרד הפנים אך לא שותפה עם רשויות מחוז למחוז. הפקת לקחים ממעילה שהתבצעה במועצת ג'יסר א-זרקא שבה הורשע מנהל חשבונות חיצוני שנתן שירותים למועצה בכ-3.3 מיליון שקים. 

מסקר לשנים 2019-2018 שמובא בדו"ח המבקר עולה כי 72% מהמעילות בישראל בוצעו על ידי מנהלים ובעלי חברות או גורמים בכירים. בנוסף היקף הנזק הכספי שהם גורמים גדול מהיקף הנזק הכספי ממעילות שביצעו עובדים זוטרים.

המבקר ממליץ שמשרדי המשפטים והאוצר יבחנו אסדרה של תקינה ממשלתית ומינוי מומחה ממשלתי למניעת מעילות והונאות, וכן להבנות צעדי מניעה ולבנות תוכנית מקיפה לצמצום פעיל של סיכוני מעילה בכלל השירות הציבורי.

> אין מספיק יחידות לטיפול בהתמכרויות: המאבק בתופעת הסמים והאלכוהול

בביקורת נמצא כי לרשויות המקומיות אין תמונת מצב מלאה ועדכנית על היקף המשתמשים בסמים ואלכוהול בתחומן, וכי אלה שנבדקו, בהן חיפה, רמת גן וראשון לציון, לא פועלות באופן סדור להשלמת הנתונים. גם הנתונים שאוספת הרשות הלאומית מכל הגורמים המעורבים במאבק בנגע הסמים והאלכוהול לא מספקים תמונת מצב מלאה ועדכנית. 

בביקורת נמצא גם כי הפסקת התקשרות של משרד הרווחה ביוני 2019  עם שתי עמותות שטיפלו בבני נוער ובוגרים על רצף השימוש בסמים ובאלכוהול הובילה לירידה במספר המטופלים ולקושי של הרשויות לאייש את המשרות הנדרשות לביצוע העבודה שנעשתה באמצעות העמותות. 

עוד עלה בביקורת כי בסוף שנת 2020 ל-134 מתוך 255 הרשויות המקומיות בישראל, שבהן היו 1,846 מטופלים ומתוכם 76 בני נוער, לא הייתה יחידה לטיפול בהתמכרויות. 81 הן רשויות יהודיות ו-53 הן רשויות ערביות. בנוסף, בשנת 2020 רק 12 רשויות מקומיות מתוך ה-255 הקיימות הפעילו יחידות איתור של בני נוער על רצף ההתמכרויות, והן איתרו באותה השנה 859 בני נוער משתמשים.

> הענף יתאושש עד 2025? צניחת ענף התיירות

בדוח נכתב כי עד פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020 היה ענף התיירות בישראל במגמת צמיחה – בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-4.9 מיליון תיירים – שיא של כל הזמנים, אולם עדיין פחות מהפוטנציאל המוערך בכ-17.9 מיליון תיירים.

בעקבות מגפת הקורונה נכנס הענף למשבר וההכנסות מתיירות בישראל צנחו בשנת 2020 בכ-67% והיקף הכניסה של תיירים צנח ב-82%. עוד נמסר כי לפי הערכות הענף עשוי להתאושש כמעט לחלוטין עד 2025.

בחודשים יוני 2021 – ינואר 2022 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ניהול התיירות בעיריות: חיפה, טבריה, ירושלים, נצרת, צפת, רמלה ותל אביב-יפו. הביקורת התמקדה בבדיקת מנגנוני ניהול התיירות ברשויות המקומיות, פעולות שיווק, השירות לתייר, היערכות לחירום ומצב הניקיון והתחזוקה של אזורי התיירות. הממצאים העלו כי משרד התיירות לא הסדיר את נושא ניהול התיירות ברשויות המקומיות. גם משרד הפנים, לא קבע הנחיות לגבי מנגנון הניהול הרצוי של תחום התיירות.

בנוסף, נמצאו ליקויי תחזוקה ורמת ניקיון נמוכה באתרים רבים, כגון שילוט פגום, מפגעי ריצוף, ערימות פסולת, ובפרט באזורי התיירות בערים טבריה, צפת, נצרת ורמלה. ניטור מספר פריטי הפסולת בסיורים באזורי התיירות מצביע על כך שבשש מתוך שבע הערים שנבדקו – חיפה, טבריה, נצרת, צפת, רמלה ותל אביב-יפו – נמצאו פריטי פסולת פזורים בכמות רבה יחסית לנדרש במצב נקי. 

> אין תוכנית למניעת נשירה ממוסדות חינוך

בשנת 2020 משרד החינוך לא העביר תקציב לתוכנית למניעת נשירה ממוסדות חינוך, כך עולה מדוח מבקר המדינה. בנוסף תואר מחסור גדול בקציני ביקור שדה ועומס גדול עליהם, שתפקידם לוודא שלכל התלמידים תימצא מסגרת מתאימה ותוענק להם התמיכה הנדרשת.

מספרם הכולל של התלמידים במערכות החינוך גדל בארבע השנים עד שנת 2000 בכ-8%, אף מספר משרות קציני ביקור שדה שבתקני הרשויות עלה בכ-0.8% בלבד. ממוצע התלמידים המטופלים לקצין עולה על 100 מטופלים - הממוצע הרצוי.

על פי הדוח, במקצת מהרשויות נמצא כי קציני הביקור אינם עורכים סיורים יזומים לאיתור תלמידים ואינם פועלים באופן יזום לאתר בני נוער שבסכנת נשירה. בעיריית נצרת, במועצות המקומיות רכסים ושלומי ובמועצות האזוריות אל-קסום, מטה יהודה ומנשה - לא נרשמו פעולות התערבות או דיווח על מצב התלמיד, במשך יותר מחצי שנה ואף יותר משנה.

> חוקי עזר: מבקר המדינה ממליץ לייעל את מנגנון החקיקה

ממצאי הדוח אודות חוקי העזר העירוניים, קובעים כי ישנם מספר ליקויים בתחום זה. כך למשל מסר המבקר כי קיים חוסר מידע של משרד הפנים על סכום האגרות וההיטלים שגובות הרשויות המקומיות והלין בנוסף כי כל חוקי העזר שפרסם משרד הפנים - הם מלפני עשרות שנים.

בתוך כך, מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים לבחון דרכים ליעול מנגנון החקיקה של חוקי העזר בדרך שתפחית את ההליכים הבירוקרטים הנדרשים לחקיקתם ועדכונם של אלפי חוקי עזר ברשויות המקומיות.

בביקורת המעקב שערך מבקר המדינה בנוגע לחקיקת חוקי עזר של הרשויות המקומיות עולה כי הטיפול של הלשכה המשפטית של משרד הפנים ב 13% מההצעות לחוקי עזר ערך ב 2021 יותר מתשעה חודשים. שנה קודם לכן השיעור היה 21%.

עוד עולה מהביקורת כי 48 רשויות מקומיות לא חוקקו חוק עזר בנושא הריסת מבנים מסוכנים. המבקר אומר כי מצבם הרעוע של מבנים רבים שהביא אף להתמוטטות מבנים מחייב שלכל רשות יהיה חוק עזר כזה, וכי התמוטטות המבנים ב 2021 מחדדת את הצורך שמשרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות לחוקק חוק עזר או לאמץ את החוק לדוגמה בנושא הריסת מבנים מסוכנים. בדו"ח מצוטטת תשובת משרד הפנים שלפיה מנכל המשרד עשה כך במהלך 2021.

עוד נמצא כי אין למשרד הפנים נתונים על הכנסותיהן של הרשויות המקומיות מהיטלי שמירה ועל הוצאותיהן בתחום הזה, ואין למשרד נתונים על שיעור הגבייה בפועל ועל מספר העובדים בכל רדות שהעסקתם מומנה מכספי ההיטלים .

> תגובות לדוח המבקר

תגובת משרד השיכון: ראשית חשוב להדגיש שהאחריות על מצבו הפיסי ויציבותו של כל מבנה הינה על בעל הנכס ומהנדס הרשות בתחומה הוא נמצא. בהתאם לכך, משרד הבינוי והשיכון אחראי באופן מלא על נכסיו, בהם בתי גיל הזהב ודירות הדיור הציבורי בהם מבוצעת בקרה לנושא כל הזמן.

על אף זאת, משרד הבינוי והשיכון בשל היותו גורם מוביל בתחום תכנון והנדסה קידם והיה שותף בתקופה האחרונה ליוזמות ממשלתיות לטיפול במבנים מסוכנים שאינם תחת אחריותו ובהן: 

- המשרד היה שותף מקצועי פעיל בוועדת מנכ"לי משרדים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ לבחינת הסוגיה.

- המשרד עובד בימים אלו על גיבוש מתודולוגיה לבחינת וקביעת מדרג למבנה מסוכן.

- המשרד מעורב ומשתף פעולה עם פיקוד העורף בעריכת סקר עמידות מבנים לרעידות אדמה במספר ישובים לאורך קו השבר ומתוך כך נמסרים למהנדסי רשויות נתונים על מצב המבנים.

- המשרד מקדם ותכנן הליכי התחדשות עירונית וחיזוק של מבנים בסיכון מוגבר הן במסגרת התחדשות עירונית והן במסגרת שיקום שכונות.

תגובת המשטרה: משטרת ישראל פועלת לאכיפה יזומה של עבירות תנועה בדגש על עבירות מסכנות חיים ובריונות המבצעות על ידי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, על מנת לייצר הרתעה ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. הפעילות הנה חלק מהמאמץ המתמשך במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה.

בשנים האחרונות הגבירה המשטרה את האכיפה בנושא על מנת להגביר את ההרתעה ולצמצם ככל הניתן תאונות במעורבות כלים חשמליים. כראייה לכך, בשנים 2021-2019 נרשמו למעלה מ-134,500 דוחות לאופניים וקורקינטים חשמליים. מיקוד הפעילות נעשה תוך מעקב מתמיד אחר נתוני התאונות והגורמים המשפיעים.

חשוב לציין כי פעמים רבות, בעת שמתבצעת אכיפה מופגנת של נוכחות ובולטות רבה, הרי שזו מייצרת הרתעה המביאה לכך שרוכבים נמנעים מלבצע עבירה לעיני השוטר. מדובר בהישג גם במקרה בו המפגש מסתיים מבלי שנרדם דוח. נדגיש כי רוכבים הנוהגים בניגוד לחוקי התנועה מזלזלים בהוראות החוק, בחיי אדם ומסכנים את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך.