-
צילום: אי-פי

חבית הנפץ התפוצצה: ההתרסקות של סרי לנקה

התנהלות כלכלית כושלת, פיגועים, קורונה ושלטון שהחליט להפוך לדיקטטורה - איך קרסה המדינה האסייתית? וגם - הזווית הישראלית | פרשנות
מואב ורדי
10 ביולי 2022
08:45
עודכן ב 10:52

אלפי אזרחים יצאו אתמול לרחובות בסרי לנקה, צעדו למעונו של נשיא המדינה, פרצו לבית והתיישבו בבריכה שלו. לאחר מכן הוצת ביתו של ראש הממשלה. הנשיא נמלט למקום מסתור ערב קודם, סרב להתפטר - אבל בערב הודיע כי יעזוב את תפקידו ביום רביעי הקרוב.

מה הרקע למה שקרה אתמול?

משבר כלכלי נורא. כבר תקופה ארוכה שהמצב בסרי לנקה מביא את האזרחים לכדי ייאוש. מחסור חמור בדלק - אנשים עומדים שעות בתור כדי למלא ג'ריקן בנזין. אין יכולת לייצר חשמל, יש אספקת חשמל לא סדירה כשבחלק מהיממה פשוט אין חשמל בבתים. יש קיצוב על מוצרי מזון מסוימים. לפני כמה חודשים ביטלו מבחנים בבתי הספר התיכון כי לא היה נייר.


איך הגענו למצב הזה?

שילוב של כמה גורמים שחברו יחד: 

1. התנהלות כלכלית כושלת של הממשלה - בין היתר לקחו הלוואה של 7 מיליארד דולר מסין כדי לבנות פרויקטים שהיו אמורים להניב הכנסות, ושום דבר לא יצא מזה. רק חוב אדיר.

2. מתקפת הפיגועים באפריל 2019: שמונה פיגועים בכנסיות ובתי מלון שבוצעו על ידי שלוחה של דאעש. 269 בני אדם נרצחו ועוד 500 נפצעו - מה שפגע קשות בענף הכי חשוב לכלכלה – תיירות.

3. הקורונה סגרה את התיירות לגמרי - ודירדרה את המצב.

View this post on Instagram

A post shared by כאן חדשות (@kan_news)

אבל הזעם מופנה לנשיא. למה?

הזעם מופנה לנשיא כי כל הדברים הללו מתחברים להתנהלות המושחתת של משפחת רג'פאקסה, שפשוט לקחה את סרי לנקה כבת ערובה. אנחנו מדברים על הנשיא גוטבאיה רג'פאקסה שעכשיו הודיע על התפטרותו, על אחיו מהינדה, שהיה ראש הממשלה, ורק לפני שלושה חודשים, בלחץ המחאה ההמונית, התפטר. אנשיהם שולטים בעמדות המפתח במדינה.

 הנשיא גוטבאיה רג'פאקסה (צילום: אי-פי)

לפני שנתיים העביר הנשיא תיקון לחוקה שמרכזת אצלו סמכויות וכוח – יכול לפזר את הפרלמנט, למנות שופטים. יש דיכוי ביד ברזל של כוחות אופוזיציוניים. כלומר, ממצב של דמוקרטיה יחסית, תחת המשפחה הזו סרי לנקה עברה להיות מדינה אוטוריטרית.

לכן, המפגינים לא מסתפקים בהתפטרות ראש הממשלה, ולא בהבטחות לתיקון או לרפורמות, אלא הם דורשים שרג'פאקסה פשוט יסתלק מחייהם. ואז תיפתח הדרך להנהגה חדשה בתקווה להצליח להביא לשינוי.

אז מה יכול לשנות את המצב הכלכלי?

קרן המטבע הבין לאומית תצטרך לתת פה חבילת סיוע גדולה מאוד. אתמול אמרו אנשי הקרן שהם יחדשו את השיחות על חבילת חילוץ כזו רק לאחר שהמצב הפוליטי במדינה יתייצב.

 מפגינים פורצים למשכן הנשיא אתמול (צילום: אי-פי)

הקשר בין סרי לנקה לישראל

סרי לנקה ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בשנת 1970 כתוצאה מלחץ של מדינות ערב. בשנת 1983 החלו מגעים לחידוש הקשרים בין המדינות, תחילה בפרופיל נמוך מאוד בדמות פתיחת משרד אינטרסים בסרי לנקה, שהיה שייך לשגרירות האמריקנית בקולומבו. אלא שגם הכוונה לפתוח נציגות בדרג נמוך כזה עוררה התנגדות גדולה וקולנית מאוד של מדינות ערב ותומכיהן בסרי לנקה, כולל הפגנות מחאה.

 מפגינים בביתו של נשיא סרי לנקה (צילום: אי-פי)

לעניין הלחץ הערבי התווספה התנגדות פנימית לנורמליזציה עם ישראל מצד המחתרת הטמילית, בעקבות הסיוע הצבאי שהעניקה ישראל לממשלת סרי לנקה במסגרת מלחמתה בטמילים. ביוני 1984 נחתם ההסכם בין המדינות ומשרד האינטרסים הישראלי החל לפעול בקולומבו, וכמה שבועות לאחר מכן, ביצעה המחתרת הטמילית ניסיון להתנקש בחייו של איש משרד החוץ דוד מתני שעמד בראש הנציגות הישראלית. פצצה הוטמנה במלונו בקולומבו, אך כשהתפוצצה מתני היה מחוץ לעיר.

בשנת 1990 שוב נותקו היחסים בין המדינות – שוב בעקבות לחץ של מדינות ערב, חשש מתגובתה של הודו, ורתיעה מפני הלחץ שהפעילו הקבוצות המוסלמיות בתוך סרי לנקה. עשר שנים מאוחר יותר חודשו היחסים, ולראשונה בהיסטוריה של שתי המדינות נפתחה בשנת 2000 שגרירות של סרי לנקה בתל אביב.