-
צילום: אי-פי

המושכים בחוטים: כך פעלה אובר במסדרונות השלטון בעולם ובישראל

124 אלף מסמכים שהודלפו מהחברה חושפים את שיטת העבודה שלה לקידום השירות ברחבי העולם • לפי התחקיר של הגרדיאן וארגון שומרים, החברה לחצה להיפגש עם רה"מ דאז נתניהו שינסה לקדם את הפעלתה בארץ, בנוסף לקידום הצעת חוק פרטית והפעלת לוביסטים • במקומות שונים בעולם הופעל מנגנון שיאפשר למחוק מיידית מידע בעל עניין לרשויות אם היה צורך בכך
עמיחי שטיין
10 ביולי 2022
18:59

לחצים כבדים לארגון פגישה עם ראש הממשלה ב-2016, קידום הצעת חוק פרטית וכתב אישום שבוטל בסוף - כך פעלה אובר כדי לחדור לשוק הישראלי. תחקיר שערך גוף התקשורת שומרים, בהסתמך על הדלפה שהגיעה לגרדיאן, התפרסם היום (ראשון) וחשף איך פעלה החברה מול השלטונות ברחבי העולם כדי להיכנס לשווקים המקומיים.

בהדלפה נחשף בין השאר כי במקומות שונים בעולם, ביניהם צרפת, הולנד, בלגיה, הודו, רומניה והונגריה – היה לאובר מנגנון בשם "Kill Switch", שאיפשר מחיקה מיידית של מידע בעל עניין לרשויות ולרגולטורים מקומיים. ברוסיה, כחלק מניסיונותיה להיכנס למדינה, עשתה החברה עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא ולדימיר פוטי, למרות אזהרות פנימיות.

ההדלפה, שכוללת 124 אלף מסמכים, הגיעה לעיתון הגרדיאן הבריטי וקיבלה את השם The Uber Files. העיתון חלק את המסמכים עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים ו-44 כלי תקשורת ברחבי העולם. אורי בלאו וארגון שומרים הם הנציגים הישראלים בפרויקט. בישראל מרימה ההדלפה את המסך מעל ניסיונות החדירה של החברה ואת המערך הנרחב של קשרים, לחצים ולובינג שהפעילה.

"אתה צריך לדאוג לתחרות"

ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-24 בינואר 2016 חשפה בפעם הראשונה, בפומבי, את חילוקי הדעות בין ראש הממשלה באותה התקופה בנימין נתניהו לשר התחבורה דאז ישראל כ"ץ – בכל הקשור להפעלת שירותי אובר איקס בישראל, שמאפשרים לכל אחד להיות נהג מונית. נתניהו אמר בישיבה: "ישראל, אתה צריך לדאוג לתחרות. פגשתי את מנכ"ל אובר בדאבוס". כ"ץ השיב לו: "לי אתה אומר את זה? אני שפותח את השמיים לתחרות? אין לי בעיה עם אוברף רק שיפעלו במסגרת החוק".

כמה ימים לפני אותה ישיבת הממשלה, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הפעילו אנשי חברת אובר לחצים כבדים לארגן פגישה בין מנכ"ל החברה טרוויס קלאניק לבין ראש הממשלה לשעבר נתניהו – וזה הצליח. נתניהו אמר לקלאניק, לפי מיילים של החברה, כי "שר התחבורה מונע מאינטרסים זרים ומקשרים לנהגי המוניות. אנחנו נשבור את ההתנגדות, בואו נעבוד במקביל". בחברה הביעו שביעות רצון והוסיפו שנתניהו אף הביע עניין שהחברה תפתח מרכזים בישראל.

הפגישה עם נתניהו הייתה רק אחת הדרכים שבה ניסו באובר להביא לאישור שירות המוניות שלהם – אובר X בישראל. לא מעט אנשים בארץ, וכמובן נהגי המוניות, התנגדו לעובדה שכל אחד יוכל לעבוד מרכבו הפרטי כנהג מונית מתי שירצה. אחרי שראש הממשלה הביע עניין שהשירות יופעל, הגיע לראשי החברה, לטענתם, טלפון מפתיע ממנכ"ל משרדו אלי גרונר. "הוא הציע שנדחוף את המסרים הבאים בתקשורת: נסיעה שיתופית היא מודל שהוכח שמוריד את יוקר המחיה ועובד מצוין ברמה הגלובלית; שזה מודל מושלם לישראל שיפחית את עלות התחבורה", נאמר. הקשר בין החברה למנכ"ל עבר בשלב מסוים למייל הפרטי שלו, מה שהראה שהיחסים נותרו הדוקים.

"צריך להיזהר אם יש כתב אישום"

באובר לא הסתפקו בניסיונות לשכנע את ראש הממשלה, וגם ניסו לפעול מול חברי הכנסת כדי לאשר את השירות בהצעת חוק פרטית. החברה שכרה באלפי דולרים שירותים של חברת לובינג וחברת יחסי ציבור. ב-2014, זמן קצר אחרי שפתחה החברה משרדים בישראל, ניסח מנכ"ל החברה בארץ יוני גריימפן הצעת חוק פרטית שתאפשר את פעילות שירות האובר X, וזמן קצר אחר כך הונחה על שולחנה של הכנסת על ידי חבר הכנסת דאז משה פייגלין.

לאחר שהחלה חקירה פלילית נגד אובר, שאפשרה לכל אחד להפעיל שירות מוניות, ניסו בחברה, כך על פי תחקיר הגרדיאן וארגון התחקירנים הבינלאומי, לעצור את החקירה. בחברה שכרו את סטוארט אייזנשטאט, דיפלומט אמריקני בכיר לשעבר, שיצר תוך זמן קצר קשר עם שגריר ארצות הברית בישראל באותה תקופה דן שפירו, ושגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר.

אייזנשטאט תיאר את דרמר באחד המיילים "סימפטי, תומך בשוק החופשי ובהשקעות בישראל. הבטיח לפעול ולהבין את המוטיבציה מאחורי חקירת משרד התחבורה". בתום השיחה עם השגריר האמריקני הוא כתב כי "שפירו אמר לי שאנחנו רוצים לעזור לחברה אמריקנית, אבל צריכים להיזהר אם יש כתב אישום פלילי" – אבל השיחות הללו לא עזרו. 

שנתיים לאחר השיחות עם השגרירים, באמצע 2017, הוגש כתב אישום נגד אובר, גרייפמן וכמה מנהגי החברה בארץ בטענה כי החברה פעלה ללא רישיון הולם להסעת נוסעים. כתב האישום בוטל בסופו של דבר, אך בנובמבר של אותה שנה, למרות הנסיונות, המשיכות בחוטים, ועבודת הלובינג המקיפה של החברה – הכריע בית המשפט כי אובר X אינה יכולה לפעול בישראל.

אובר פועלת כיום ביותר מ-10,000 ערים בכ-72 מדינות ברחבי העולם ובשירותיה משתמשים כ-120 מיליון בני אדם. בחלק לא מבוטל מהמקומות בה היא פועלת, הביאה אובר לצמצום ניכר של שירותי המוניות המסורתיות ואף להיעלמות מוחלטת שלהם. בשבוע שעבר נחשף בעיתונות הכלכלית שאובר מתכוונת לנסות שוב להיכנס לשוק הישראלי לאחר שניסיונותיה בעבר, שאליהם מתייחסת ההדלפה – לא צלחו.