מליאת הכנסת
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

המדריך לבוחר: מה לומדים ממדד ממוצע הסקרים?

כולנו מנסים להבין מהסקרים בכלי התקשורת את הדינמיקה של הבחירות. מהממוצע של כולם לא נקבל תחזית שתקלע בהכרח לתוצאה - אלא צילום מצב שנותן מושג על מצבן של מפלגות ועל מצבם של מחנות וגושים
שמואל רוזנר, המדד
21 ביולי 2022
18:54

ממוצע הסקרים של אתר המדד יוצג הערב (חמישי) בתוכנית הפוליטית החדשה של כאן 11 - "ישראל בוחרת" בהגשת קרן אוזן. התוכנית, שתשודר כל יום חמישי בשעה 19:00 עד הבחירות, תסביר על מה ולמה ישראל בוחרת. הטלוויזיה היא מדיום עצבני, קצר קשב. לא את כל מה שנסביר כאן יהיה זמן להסביר גם על המסך. בגלל זה הכפילות המסוימת - היא נועדה למי שרוצים להבין קצת יותר לעומק מה אנחנו עושים, למה זה טוב, וגם למה זה לא טוב.

ממוצע סקרים משוקלל: מה זה אומר?

נתחיל בעיקר: אתר המדד עוקב אחר כל הסקרים של כל כלי התקשורת. ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, בלי אפליה. מה שמתפרסם על ידי סוקר מקצועי בכלי תקשורת ישראלי מקצועי נקלט גם אצלנו, כנתון נוסף במאגר הנתונים. מכל הסקרים האלה אנחנו מפיקים ממוצע משוקלל שמתעדכן כל הזמן, ומוצב קבוע באתר המדד.

מה זה אומר? שיש נוסחה, שקבע הפרופ׳ קמיל פוקס, שלוקחת את הסקרים האחרונים (כרגע זה סקרים משלושת השבועות האחרונים), ומייצרת מהם מספר חדש, שנותן משקל מסוים לכל סקר. מה קובע את המשקל? כמה הסקר קרוב (כלומר, סקר שנערך אתמול יהיה יותר חשוב מסקר שנערך שלשום), כמה הסקר גדול (כלומר, סקר שכלל 1,000 מרואיינים יקבל יותר משקל מסקר שכלל 500 מרואיינים) וכמה הסקר סוטה מהסקרים האחרים (כלומר, סקר שיש לו תוצאה מוזרה ושונה מאוד, יקבל פחות משקל).

חמש הערות על חמישה סקרי בחירות | שמואל רוזנר, המדד

התוצר שמתקבל הוא משהו שיש לו כמה יתרונות וכמה חסרונות. תכף נמנה אותם, אבל לפני כן נאמר שממוצע סקרים הוא כלי מקובל בעולם, שמקבל תשומת לב רבה במערכות בחירות. מי שרוצה לראות ממוצעים מסוגים שונים מוזמן לבקר באתרים בולטים שעושים ממוצעים, כמו 538 של נייט סילבר או ריל-קליר-פוליטיקס. למה הוא מקובל? או - מכאן מתחילים היתרונות.

האם החברה הישראלית כיום מאוחדת או מפוצלת? בואו לומר מה דעתכם

חילונים, חרדים, מסורתיים וכל השאר – מה יש לכם לומר על החרדים בישראל

מה היתרונות?

הוא מקובל משום שיש לו יתרונות, יש לו ערך. נסביר בקצרה מדוע. סקרים מתבססים על מידע שנאסף על ידי סוקר מסוים ביום מסוים תחת הנחות עבודה מסוימות. הם צילום מצב במצלמה של מישהו. ובדיוק כמו שקורה עם מצלמה, אם ליד המישהו היה עומד עוד מישהו, ומצלם בדיוק את אותה תמונה, היא עדיין הייתה נראית קצת אחרת. אולי בגלל שסוג המצלמה שונה, או הזום אחר, או זווית הצילום כמה מעלות ימינה או שמאלה, או לאחד היד בדיוק רעדה.

הממוצע לוקח הרבה תמונות של אותו דבר, ומנסה לייצר מהן תמונה חדשה, שמנטרלת את כל הרעידות, התזוזות, הזוויות. לדוגמה: יש סוקר שמניח שתהיה 45% השתתפות בבחירות במגזר הערבי, ויש סוקר אחר שמניח שתהיה 48% השתתפות בבחירות במגזר הערבי. מההנחות האלה נגזרות תזוזות במספר המנדטים שהסקרים יחזו למפלגות הערביות. אבל מה באמת יהיה שיעור ההשתתפות במגזר הערבי? את זה אנחנו כמובן לא יודעים. כל סוקר וההנחה שלו, והממוצע לוקח את שתי ההנחות ומייצר מספר שהוא למעשה שילוב של שתיהן למעין הנחת אמצע.

האם זה מבטיח שהממוצע יהיה יותר מדויק מסקר? לא, זה לא מבטיח כלום. אם אתם בטוחים שאתם יודעים שסקר מסוים הוא הנכון – אז כדאי שתסמכו עליו. הבעיה היא, שאנחנו לא יודעים מראש איזה סקר היה הכי מדויק, אלא רק בדיעבד. ממוצע סקרים מאפשר לנו להגיע לתמונה כוללת שמנטרלת חלק מהאי דיוקים. בבחירות הקודמות זה עבד לנו היטב. בסיכום הבחירות מצאנו שממוצע המדד התקרב יותר מכל הסקרים והמדגמים לחיזוי נכון של הגושים בבחירות (אם אתם רוצים לראות כמה קרוב הסקרים חזו את הבחירות הקודמות, כתבנו על זה בהרחבה, ובליווי טבלאות, כאן).

עכשיו החסרונות

קודם כל, הממוצע נותן שברים, לא מנדטים שלמים. אפשר כמובן לעגל, אבל אז זה לא הממוצע, זה כבר ממוצע מעוגל, שהוא פחות טוב. ומצד שני, מי שאוהב לראות מנדטים במדויק, ימצא את הממוצע המשוקלל קצת מעצבן. מה עושים עם 5.6 מנדטים (הממוצע הנוכחי של ישראל ביתנו)? ועוד: הממוצע לא מתכנס לבדיוק 120 מנדטים, בגלל שאנחנו משתמשים גם בשברים. הוא קרוב, אבל לא בדיוק (אנחנו לא מציגים את כל הספרות שאחרי הנקודה, רק אחת). ועוד: הממוצע לא מחלק מחדש מנדטים של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.

הנה, זה עוד משהו שאתם צריכים לדעת על סוקרים: כאשר הם בוחנים את המפלגות, ומוצאים, לדוגמה, שימינה מקבלת רק שני אחוזים, כלומר, לא תיכנס לכנסת הבאה, הם צריכים לחלק את המנדטים בלי ימינה. הקולות של ימינה נזרקים לפח. לכל סוקר יש שיטה משלו איך בדיוק לעשות את זה. אנחנו, בממוצע, לא עושים את זה. אנחנו משאירים את ימינה עם מה שיש לה בממוצע (כרגע, 1.2 מנדטים, שזה כמובן הרבה מתחת לאחוז החסימה).

אז אי אפשר להבין מזה איך בדיוק תיראה הכנסת?

נאמר: נכון, אי אפשר, אבל אם אתם רוצים, נעשה בשבילכם עוד מהלך. ניקח את הממוצע, ונפעיל עליו בעזרת מחשב את הכללים של חוק בדר-עופר. זה החוק שעל פיו מחלקים את המנדטים ביום הבחירות עצמו, בתהליך די מורכב, שכולל גם את חלוקת הקולות שלא נספרו, המנדטים שהלכו לפח, וגם את חלוקת העודפים על פי הסכמי העודפים של המפלגות (רוצים להבין את בדר עופר? נסו כאן). יש לנו יכולת להפעיל על הממוצע שלנו את כללי החוק, וכך לראות כמה מנדטים תקבל כל מפלגה אם אלה יהיו האחוזים ביום הבחירות.

אבל, כדאי לשים לב, אנחנו מפעילים את החוק על ממוצע של סקרים. כלומר, מדובר בסוג של מניפולציה על מניפולציה (כי גם הסוקרים כבר חילקו את המנדטים לפי השיטות שלהם). כך שצריך להתייחס לתרגיל הזה מאוד בזהירות. ומצד שני, הסוקרים מחלקים את המנדטים על פי התוצאות שקיבלו בדרך כלל בלי להתחשב בכללים של בדר-עופר, ולכן לא יכולים לדעת מראש איך החוק ישנה את החלוקה הסופית.

מה עוד אנחנו יכולים לעשות (אנחנו זה איש המדד נח סלפקוב)?

אנחנו יכולים להכריח את המודל שלנו לקחת בחשבון נתון חדש. לדוגמה, השבוע החלטנו להכריח אותו לבדוק מה קורה אם מרצ עוברת את אחוז החסימה ומקבלת ארבעה מנדטים. נכון, כרגע ממוצע הסקרים של מרצ נמוך מכדי להעביר את המפלגה את אחוז החסימה.

ומצד שני, נדמה שהמפלגה לפחות לרגע במגמת עלייה, ועוד רגע תבחר מנהיג/ה חדש/ה (כנראה מנהיגה), אז שווה לבדוק מה יקרה אם מרצ בפנים. יש לנו דרך לעשות את זה. אנחנו מכניסים כנתון למודל 4 מנדטים למרצ, ונותנים לו לחלק מחדש את המנדטים לפי חוק בדר-עופר. זה כמובן משנה את מספר המנדטים של כמה מפלגות.

זהו – עם כל זה אתם יכולים לחזור ולעיין בטבלה. בזהירות (כן, שמנו לב שהליכוד מקבל המון מנדטים כשמפעילים את בדר-עופר על הממוצע. לא, אנחנו לא חושבים שזה בהכרח אומר שהליכוד יגיע ל-38 מנדטים. כבר אמרנו, צריך להיזהר עם התרגיל הזה כאשר הוא מופעל על ממוצע סקרים). יש בה ממוצע, וממוצע שהופעל עליו חוק בדר-עופר לחלוקת מנדטים, ומניפולציה שמכניסה את מרצ ואז מחלקת מחדש את המנדטים.

כל זה כלי בניסיון המשותף של כולנו להבין את הדינמיקה של הבחירות. לא תחזית שתקלע בהכרח לתוצאה (ובכל מקרה, יש עוד הרבה זמן עד הבחירות), אלא צילום מצב שנותן מושג על מצבן של מפלגות ועל מצבם של מחנות וגושים. כאמור, מהיום, ובכל חמישי, אם לא נתעייף, גם בטלוויזיה. להתראות.