-
צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

המבקר: המשטרה נכשלה בהיערכות למהומות בשומר החומות

מתניהו אנגלמן סוקר בדוח את המהומות האלימות של מאי 2021 בתוך הערים - ונוקב בליקויים מרכזיים: המודיעין ומערך המילואים של מג"ב חייבים חיזוק, הממשקים בין המשטרה לשב"כ צריכים הסדרה, מודל של תגבורים דרוש ביסוס • מור ג'נשווילי שנפצע קשה בלינץ' בעכו: דוח המבקר יישמר במגירה, חוששים לצאת לרחוב – אין ביטחון
משה שטיינמץ ודנה ירקצי
27 ביולי 2022
15:59
עודכן ב 17:26

שנה וחודשיים לאחר האירועים האלימים בתוך הערים המעורבות בזמן מבצע שומר החומות, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דוח נוקב לגבי תפקוד המשטרה - בזמן המהומות בפרט ובעת שגרה. המבקר קבע בדוח כי המשטרה לא נערכה כנדרש לאפשרות של מהומות אלימות והפרות סדר נרחבות על רקע לאומני, וכי היו כשלים במודיעין המשטרתי ובשיתוף הפעולה בינה לבין שב"כ. "בימים הראשונים לאירועים המשטרה לא נתנה את המענה המבצעי שדרוש מול האיום שהיא עצמה הגדירה", כתב המבקר.

בזמן המהומות בלוד - רוב השוטרים היו בירושלים

מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים מחוץ לירושלים, כך שהמשטרה התמקדמה בעיקר בבירה. 57% מהשוטרים שמוכשרים לטפל בהפרות סדר באזור המרכז – היו בתגבור בירושלים בזמן המהומות בלוד. בליל המהומות הראשון היו בעיר רק 25 שוטרים. שוטרי המילואים הוצבו בשטח רק כעבור שבוע מההחלטה לגייסם.

המבקר גילה כי מערכת להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות לא פעלה בעת המבצע מאחר והמשטרה, שכבר התכוונה לרכוש מערכת משוכללת יותר, לא חידשה את החוזה על המערכת הוותיקה. "המערכת הותקנה שוב רק לקראת סוף אירועי שומר החומות ולא הייתה בשלה להפעלה במהלכם".

מי אחראי לטפל בהפרות סדר לאומניות - שב"כ או המשטרה?

עוד מצא מבקר המדינה כי על אף שהמודיעין המשטרתי הדגיש לפני המבצע שיש לאסוף מודיעין על כוונות להפר את הסדר, המשטרה לא הפעילה מערך איסוף מודיעין שיתמקד בנושא. היא לא הכווינה מקורות, לא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים שעלולים להפר את הסדר. התוצאה: המשטרה לא ידעה על אירועים מתוכננים.

גם בשב"כ זיהו חודשים לפני פרוץ המהומות "מגמה של עליית מתח במגזר הערבי", שעלולה להתפרץ ולהביא ל"חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים". אבל בשירות העריכו כי האירועים שכבר קרו הם מקומיים בלבד והתמקדו בירושלים. הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו את נוהלי חלוקת האחריות בין הגופים בנוגע לאיסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי.

"שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. בפעילות בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות שב"כ נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה".

מלאי האמצעים לפיזור הפגנות אזל, כוח האדם לא דובר ערבית

עוד אומר המבקר כי גם הציוד היה חסר משום שהמשטרה לא נערכה מספיק לתרחיש הייחוס, שעמד אז על 20 ימי הפרות סדר. במחוז חוף, למשל, אזל מלאי האמצעים לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים. המבקר מצא כי יש מחסור משמעותי בכוח אדם בתחנות המשטרה בערים המעורבות, בעיקר ביפו, לוד ועכו. רכזי המודיעין בתחנות אלה לא דוברים ערבית, מה ש"עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי".

המבקר קובע עוד כי מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות. לפי נתוני חטיבת החקירות, כ-3,200 אנשים נעצרו במהלך המהומות, אבל כתבי אישום הוגשו רק נגד כ-574 חשודים.

"ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה, לקראת האירועים ובמהלכם. אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם", כותב אנגלמן בדוח ומתריע: "חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל".

פצע פתוח: הצלקות שהותיר מבצע שומר החומות | סדרת כתבות

המבקר מצביע בדוח על שורה של סוגיות מרכזיות, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת הממשקים בין המשטרה לשב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים. בהמשך קרא המבקר לפרקליטות: "לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".

הפצוע מהלינץ' בעכו: דוח המבקר יישמר במגירה, אין ביטחון

מור ג'נשווילי, שנפצע קשה בלינץ' שביצעו בו ערבים בעכו במאי 2021, סיפר כי הוא איבד את תחושת הביטחון. בריאיון למאיה ראכלין בתוכנית "ערב ערב" בכאן 11, אמר: "הייתי בשדה קרב לבד, לא היה שם שוטר אחד. דוח המבקר שיצא עכשיו יישאר במגירה. הסתבר לי שברחוב ליד היה כוח משטרה מצומצם שעמד שם בלי אמצעים. אין ביטחון. צריכים לפתוח בוועדת חקירה על זה שסירסו את השוטרים מלהגיב. לא הגיוני שאנחנו נירצח והמשטרה לא תגיב".

אלרועי, אחיו של מור, סיפר על המענה הלקוי שקיבל במשטרה בזמן שהיכו באכזריות את מור: "התקשרתי למוקד המשטרה אבל המוקדן היה בפאניקה".

סיכום הממצאים המרכזיים

◘ בשנים 2018-2020 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם.

בעיה בגיוס מילואים: צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו ימים מספר, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים - מה שמנע את המענה המבצעי הדרוש.

המשטרה לא הייתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהגדירה לעצמה: על פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מלשרת את היעדים האלו - כך שהכוחות התייצבו לאירועי שומר החומות כשהם במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות, של אספקת אמצעי קשר ושל ציוד מיגון לכוחות בשטח.

מחסור בשוטרים והיעדר שוטרים דוברי ערבית: בפברואר 2021, לדוגמא, נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו, בה עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים. עוד נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית - בעוד כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה זו.

מענה חסר לפניות תושבים במצוקה: פערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) - שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה - לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי.

עוד על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שתועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו 3 אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.

ליקויים במודיעין המשטרתי: באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, להזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני והייתה מוגבלת.

התמקדות בירושלים על חשבון ערים אחרות: הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בבירה. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים. כך, הוקצו למחוז ירושלים ב-10.5.21 כוחות תגבור בהיקף של כ-1,414 שוטרים, מהם כ-524 שוטרי יסמ"ג, תוך גריעה מסדר הכוחות של המחוזות האחרים. במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד כ-57% משוטרי היסמ"ג - כוח עיקרי, משמעותי וחיוני להתמודדות עם הפרות סדר - לא עמדו לטובת מחוז מרכז.

לוד, סרט מלחמה | עוד יום

מצוקה בלוד ובעכו: מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד ב-10.5.21 עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה ב-11.5.21 היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר. עד ליום 12.5.21, כעבור יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות הפרות סדר ותקריות קשות, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים.

בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד ב-10.5.21 הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם. כך, ב-11.5.21 התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם.

19 מיליארד השקלים לחברה הערבית - לא חלים על אלה שגרים בערים מעורבות

תקציבי החלטות הממשלה בעניין שיפור מצב החברה הערבית לא חלו על תושבים בערים המעורבות ושיעור העובדים הבכירים הערבים ברשויות המקומיות קטן לעומת חלקם באוכלוסיה או לא קיים בכלל. החלטות הממשלה בעניין שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2010 עד 2020, שכללו תקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד שקלים, לא חלו על התושבים בערים המעורבות, למען החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסיה הערבית בירושלים. כך לפי המבקר בחלק שעוסק בשירותים המוניציפאליים בערים מעורבות. נכון לשנת 2000, שני מיליון תושבים התגוררו בערים המעורבות. מספר הערבים שהתגוררו בהן עמד על חצי מיליון, 370 אלף מתוכם בירושלים.

בשל הממצא הזה, על פי מבקר המדינה, האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה. יצוין כי החלטות הממשלה משנת 2021 התייחסו לראשונה לתושבים ערבים בערים מעורבות וכללו תקציב לערים המעורבות בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח לשנים 2022 עד 2026. עוד נמצא כי משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי לא קבעו הגדרה למונח "ערים מעורבות", ומההגדרה הקיימת של הלמ"ס לא ניתן ללמוד על התבחינים לסיווג יישוב כיישוב מעורב, ובכלל זה מספר התושבים הערבים או שיעורם.

המבקר מצא כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה- 7.7%, בלוד 1%, בנוף הגליל 5%, בעכו 9%, בתל אביב יפו 1.5% וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים ברשויות. בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו נמצא כי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה), ופערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו (6%, 11% ו- 6% בהתאמה).

ברוב הרשויות הקצו מעט נכסים לאכולוסיה הערבית ובחלק לא הקצו כלל. בביקורת נמצא כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: העיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית, עיריית חיפה הקצתה שני נכסים, עיריית לוד הקצתה שני נכסים, ורמלה הקצתה נכס אחד. עיריית נוף הגליל לא פרסמה מידע לגבי הליכי ההקצאה של נכסים הנמצאים בתחומה בעיתון בשפה הערבית, בניגוד לקבוע בנוהל הקצאות. נמצא כי מספר קטן של גופים ערביים פנו לבקשת הקצאה בכל הערים המעורבות שנבדקו.

בנוסף, שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%. לצד זה נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, רמלה ועכו היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים:

לצד זאת נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים: בלוד שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות היה 35% ואילו השיעור הכללי היה 88%, בעכו שיעור הגבייה היה 62% בשכונות ערביות נבחרות לעומת שיעור כללי של 89%, וברמלה שיעור הגבייה היה 26% לעומת 87%. עוד נמצא כי שיעור יתרת חובות הארנונה למגורים בשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה מסך יתרת חובות הארנונה למגורים הוא משמעותי: כ-30%, 40% ו-60% בהתאמה.

עוד נמצא בביקורת כי בעיריית לוד לא הוסדר מעבר פסי רכבת המאפשר לתלמידים חצייה בטוחה: המעבר העילי היחיד באזור שכונת ס"ח היה נעול וחסום, חציית פסי הרכבת בסמוך לשכונת הרכבת (ורדה) אינה מוסדרת ואינה בטיחותית, ולעיתים קרובות חציית הפסים מתבצעת גם כאשר מחסום הרכבת יורד והאורות מהבהבים כסימן להתקרבות רכבת.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות, יפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות ויבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם בקרב העובדים, וישקול הטמעת מנגנון שיביא לכך שבוועדות המרכזיות בעיריות אלה יהיה ייצוג הולם לתושבי הרשויות, מבלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות.

עיקרי המלצות המבקר

◘ אירועי שומר החומות הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה לתת מענה לאירועים רב-זירתיים מורכבים

בעיות בממשקים בין ארגוניים - התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, שתרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה. אנגלמן ציין כי היעדר סדר קיים בכל הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים.

מודיעין - כדי שיהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח. בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית - על מנת להבטיח זרימה של המודיעין לכלל הצרכנים הרלוונטיים.

מילואים - אירועי שומר החומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. אם יש כוונה להסתמך על מערך זה בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים.

מודל הפעלה המבוסס על תגבורים - בהתמודדות עם אתגרי השיטור ואכיפת החוק בכלל ובערים מעורבות בפרט נעשה שימוש נרחב במודל של תגבורים כמענה לפערים. מודל זה יכול לשמש מענה רלוונטי באופן זמני ובנסיבות ייחודיות, ולא מענה מרכזי לטווח ארוך. הזדקקות חוזרת ונשנית לתגבורים מעלה את השאלה אם היכולות המוקצות ליחידות הרלוונטיות עומדות בהלימה לאתגרים הניצבים בפניהן.

◘ מומלץ כי המשטרה והפרקליטות יפעלו למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני.

"נקודת פתיחה שלילית להפרות סדר בעתיד, מחייבת טיפול יסודי"

מבקר המדינה ציין כי הליקויים והפערים, כפי שעלו, "מקשים על המאבק בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי בעיתות שגרה, ויש בהם מעין קיבוע של נקודת פתיחה שלילית להתמודדות עם אירועי הפרות סדר עתידיים, אם יתרחשו. משום כך הם מחייבים חשיבה יסודית ומעמיקה בתחומי בניין הכוח והפעלתו, במערכת הביטחון בכלל ובמשטרה בפרט".

עוד הדגיש אנגלמן כי ממצאי הביקורת על פעילות המשטרה תחייב טיפול מקיף - הכולל את מעורבות ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, המשטרה, שב"כ ומערכת הביטחון כולה.

הסיפור של שייח' ג'ראח | עוד יום

כשהארץ בערה מבפנים: בחזרה למהומות בערים המעורבות

בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות ברצועת עזה, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. מנתוני הדוח עולה כי במהומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות, בהם כ-306 שוטרים, בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים.

השתתפו בהכנת הידיעה: משה שטיינמץ, איתי בלומנטל ודנה ירקצי.

תגובות לדוח

משטרת ישראל:

המשרד לביטחון הפנים:

שב"כ: