מליאת הכנסת
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

ממוצע הסקרים: גלים קטנים במים עומדים

מדד סקרים השבועי מראה - גודל הגושים עוד לא משתנה, יש עתיד מעט חזקה ממה שנראה והעבודה נמצאת כנראה בבעיה
שמואל רוזנר, המדד
28 ביולי 2022
10:26

חמישי הוא היום של מדד הסקרים המשוקלל. לא היום שהמדד מתעדכן – הוא מתעדכן כל הזמן, בכל פעם שנכנס סקר חדש – אלא היום שבו אנחנו מנסים לנתח אותו ולהפיק ממנו כמה תובנות. כמובן, את ההחלטה על חמישי קבענו מראש, לכבוד התוכנית החדשה של קרן אוזן בכאן חדשות. אבל שכחנו לתאם עם איילת שקד ויועז הנדל. כך יצא, שדווקא יום קודם, שני אלה הודיעו על איחוד ויצרו בעיה. לא בעיה חמורה, נתאושש ממנה. אבל בעיה לרגע. אנחנו מנתחים הבוקר מדד סקרים משוקלל שמופיעה בו מפלגה שכבר לא קיימת, ולא מופיעה בו מפלגה שכן קיימת. ימינה אאוט – הרוח הציונית אין.

האם ישראל יותר מאוחדת או יותר שסועה? בואו לומר מה דעתכם

גיוס, תעסוקה, תרבות, נתינה: מה יש לכם לומר על החרדים בישראל

נתעלם מהאיחוד. כלומר, נתייחס לרוח הציונית כאילו הייתה ימינה. למה? משום שחובת ההוכחה עליה - להוכיח שאיננה ימינה. כרגע, לימינה אין בסקר המשוקלל – סקר הסקרים – אף מנדט אחד לרפואה. שלא לדבר על הארבעה שצריך כדי לעבור את אחוז החסימה. ימינה היא מפלגה גמורה. האם הרוח הציונית תחזיר מצביעים לאיילת שקד? אי אפשר לדעת. אם זה יקרה, נשמח לדווח. אם זה לא יקרה, גם אז נשמח לדווח. כך או כך, האיחוד של שקד והנדל לא נראה לנו מסוג רעידות האדמה הפוליטיות שמחייבות עצירה והתחלה מחדש של כל התרגיל. הוא נראה לנו כמו משהו שאולי ישנה במעט את תמונת המנדטים, ואולי לא.

אז מה בתמונה? נזכיר מה שכתבנו בשבוע שעבר: אתר המדד עוקב אחר כל הסקרים של כל כלי התקשורת. ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, בלי אפליה. מה שמתפרסם על ידי סוקר מקצועי בכלי תקשורת ישראלי מקצועי נקלט גם אצלנו, כנתון נוסף במאגר הנתונים. מכל הסקרים האלה אנחנו מפיקים ממוצע משוקלל שמתעדכן כל הזמן, ומוצב קבוע באתר המדד. מה זה אומר? שיש נוסחה, שקבע הפרופ׳ קמיל פוקס, שלוקחת את הסקרים האחרונים (כרגע זה סקרים משלושת השבועות האחרונים), ומייצרת מהם מספר חדש, שנותן משקל מסוים לכל סקר. מה קובע את המשקל? כמה הסקר קרוב (כלומר, סקר שנערך אתמול יהיה יותר חשוב מסקר שנערך שלשום), כמה הסקר גדול (כלומר, סקר שכלל 1,000 מרואיינים יקבל יותר משקל מסקר שכלל 500 מרואיינים), כמה הסקר סוטה מהסקרים האחרים (כלומר, סקר שיש לו תוצאה מוזרה ושונה מאוד, יקבל פחות משקל). עד כאן חזרה קצרה על ההסבר, מכאן מה שבדקנו השבוע.

ביום ראשון פורסם בכאן חדשות סקר של דודי חסיד. מה ההבדל בינו לבין מה שמלמד מדד הסקרים המשוקלל הבוקר? זה מה שתוכלו לראות בטבלה. יש בה ארבע עמודות: בראשונה, המספר החשוב ביותר לטעמנו, זה המספר שמפיקה הנוסחה של פרופ׳ פוקס. הממוצע לכל מפלגה. בשנייה, המספר המעוגל, זה שאנחנו מציגים בטלוויזיה, כי בטלוויזיה לא אוהבים להציג שברים. זה קצת מדי מסובך לעין של הצופים. הסך הכול צריך כמובן להתכנס ל-120 מנדטים. משמאל לממוצע המנדטים המעוגל הכנסנו את המספרים מהסקר של כאן חדשות, ולשמאלם את הפערים בין הממוצע המשוקלל (לא מעוגל, המקורי) לבין הסקר של חסיד. הדגשנו בתכלת ובמסגרת אדומה את מה שמבטא הבדל שיש לו חשיבות כלשהי. הבדלים יחסית גדולים.

אז מה רואים כאן? קודם כול, שהממוצע והסקר מביאים אותנו לגושים באותו גודל בדיוק. גוש נתניהו, שהוא זה שמעניין, כי הוא הגוש שיכול להגיע באופן ריאלי לתוצאה שתאפשר הקמת קואליציה בלי חיבורים מסובכים, עומד על 60. אם הולכים חצי שנה אחורה, רואים שהממוצע הזה זז לאט מאוד, משתנה לאט מאוד, ואף פעם, עד עכשיו, לא נוגע בקו ה-61. זה כמובן לא אומר שלא ייגע בו בהמשך, אבל זה כן מרמז שהתקרה קשה, שהמחנות לא משתנים בקלות.

עכשיו נסתכל על כמה הבדלים בין הסקר האחד לבין ממוצע הסקרים, ועל מה הממוצע מלמד אותנו, שהסקר אולי לא מלמד (וכמובן, תמיד קיימת האפשרות שסקר בודד יהיה יותר מדויק מממוצע הסקרים ביכולת שלו לזהות את המציאות כפי שהיא. הממוצע הוא כלי שמטרתו לנטרל סטיות והטיות שיש בכל סקר בודד).

דבר ראשון: יש עתיד קצת יותר חזקה מכפי שהסקר הראה. יותר קרובה ל-23 מנדטים מאשר ל-22. צריך לומר: גם יש עתיד קצת נתקעה בסקרים האחרונים. הייתה עלייה, ואחר כך בלימה. לא בטוח שזו בשורה רעה למחנה של לפיד. עוד מנדטים ללפיד משמעו מפלגות בסיכון, בעיקר העבודה ומרצ. ומצד שני, הסיכוי שלו להגיע למספר מנדטים דומה לזה של הליכוד לא נראה גדול. אז אולי עדיף לו להישאר בגודל דומה לנוכחי, מפלגה שנייה בגודלה, בלי לסכן מפלגות אחרות, יותר מאשר לגדול בעוד כמה מנדטים, ולהסתכן באיבוד מושבים משמאל.

דבר שני: העבודה בבעיה. כתבנו על זה השבוע ונדגיש את זה שוב. בסקר של כאן חדשות היא עדיין עומדת על 6 מנדטים, אבל הממוצע שלה כבר מתקרב ל-5. וזה לא מקרה שהוא מתקרב ל-5, ולא תקלה של רגע. הגרף של ממוצע מפלגת העבודה נמצא בירידה מתמדת כבר כמה חודשים. מ-7, ל-6, ועכשיו ל-5. אם זו המגמה, העבודה עלולה למצוא את עצמה במצב של מרצ. או להחליף תפקידים עם מרצ. יש לזה כמובן השלכות על המחשבות לאיחוד, שכרגע עדיין נדחות במרץ (על ידי העבודה, לא על ידי מרצ). יש לזה השלכות אפשריות גם על גודלו של הגוש המתנגד להמשך כהונתו של נתניהו.

דבר שלישי: מצבה של מרצ משתפר. אצל חסיד היא קיבלה 5 מנדטים. הממוצע שלה בעלייה, אמנם לא הגיע ל-4 אבל קרוב מספיק בכדי שנעגל ל-4. זה לא אומר שמרצ לא בסיכון. היא כן. היא עדיין יכולה ליפול מתחת לרף, אפילו בגלל תקלה של יום הבחירות (בוחרים של מרצ יחליטו לנסות להציל את מפלגת העבודה שתיראה במצב יותר קשה, או ירגישו שמרצ בטוחה ויתנו את קולם ללפיד כדי לחזק אותו). וגם: ככל שמרצ תעלה, אם תמשיך לעלות, יהיה צורך לבדוק האם ועד כמה העלייה שלה באה על חשבון ירידה של העבודה. אם מדובר בנדנדת קולות בין שתי המפלגות האלה, כשאחת עולה השנייה יורדת – זו סכנה לשתיהן. נניח שיש להן ביחד 9 מנדטים – זה יכול להיות ביום הבחירות 5 לאחת ו-4 לשנייה ושתי מפלגות מרוצות. אבל זה יכול להיות גם 3 ו-6, שמשמעותו אובדן 3 מנדטים של השמאל.

כיוונים לשבוע הבא: הנה מה שצריך לעקוב אחריו. הכי חשוב – האם גוש נתניהו עולה לכיוון ה-61. אם לא, כל שאר התזוזות הן במידה רבה אדווה קלה במים עומדים. ועוד – האם רוח ציונית מראה סימני חיים. אם זה לא יקרה מהר, אם לא יתברר שלאיחוד שקד-הנדל יש כוח משיכה, המפלגה תקרוס. ועוד – האם העבודה ממשיכה במגמת הירידה ומרצ במגמת העלייה. ועוד – שימו לב גם ליהדות התורה. גם היא יורדת מאזור ה-7 לכיוון ה-6. זה לא ישפיע על גוש נתניהו, כי המצביעים של יהדות התורה לא עוברים לישראל ביתנו. אבל זה עלול בהחלט להשפיע על מצב הרוח במפלגות החרדיות האשכנזיות שנמצאות בסוג של מלחמה שקטה.