-
צילום: אבשלום ששוני פלאש 90

ועדת החינוך אישרה את טבלת תשלומי ההורים לשנת הלימודים הקרובה

בשנה החולפת היה מספר הבוגרים במכללות להוראה הנמוך ביותר מ-2016 • 85% ממנהלי בתי הספר דיווחו על מחסור במורים, וסיפרו על הדרכים בהם הם מתכוונים לגשר על הפער בין המצוי לרצוי
לירן כוג'הינוף
16 באוגוסט 2022
07:00
עודכן ב 14:37

16 ימים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג, ועדת החינוך אישרה הבוקר (שלישי) את טבלת תשלומי ההורים. תשלומי החובה בעבור ביטוח תאונות אישיות יגדלו ב-20 שקלים, ותשלומי הרשות יפחתו באותו סכום.

סל התרבות הוזל ב-12 שקלים, ובוטל התשלום של שמונה שקלים בעבור מסיבות כיתה. תשלומי הרשות נעים בין 253 שקלים בגני הילדים ל-1,372 שקלים בכיתה י"ב. הסכום הזה נועד לממן בין השאר טיולים, מסיבות סיום והשאלת ספרים. על כך אמר בדיון נציג ועד ההורים כי "אם טיולים ותרבות הם חלק מתוכנית הלימודים, מן הראוי שיהיו בלי תשלום". הסכומים האלה אינם כוללים את התשלומים בעבור תוכניות לימודים נוספות שמגיעים עד סכום מרבי של 3,450 שקלים בשנה.

אבל, עם כל הכבוד לתשלומי הרשות, את הכסף הגדול משלמים ההורים על תוכנית תל"ן - תוכנית לימודים נוספות. מדובר בעוד שיעורים שמתווספים למערכת השעות מעבר לתקצוב משרד החינוך, בגובה של אלפי שקלים. ועדת החינוך אינה נדרשת לאשר את תשלומי התל"ן אלא רק יש צורך להציג אותם. הסכום המרבי של 3,450 שקלים גבייה בתל"ן הוא לבתי ספר יחודיים. אחת הביקורות על כך היא שהדבר מגדיל עוד יותר את הפערים בין תלמידים חלשים לחזקים.

בתוך כך, משרד האוצר מדווח על קשיים במשא ומתן עם הסתדרות המורים על הסכם שכר חדש. נציג האוצר אמר בוועדת החינוך של הכנסת: "אנחנו לא אופטימיים. לא מצליחים להתקדם בצורה משמעותית. לא נוותר על העקרונות החשובים שלנו". שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הגיבה בכעס ואמרה: "משרד האוצר מתבלבל משום שהוא לא קובע את המדיניות. את מדיניות משרד החינוך קובע רק משרד החינוך".

שאשא-ביטון הזהירה כי הסכם השכר המתגבש עם המורים לא יפתור לבדו את המחסור החמור בעובדי הוראה. היא ציינה כי יש גם מצוקה חריפה בכיתות לימוד ובגנים. עוד אמרה כי גם משרד האוצר צריך להתגמש. "אני מקווה שהוא ייעתר לפתרונות היצירתיים שלנו", דברי שרת החינוך.

המשבר בחינוך: מספר בוגרי המכללות לחינוך בשפל

בשנה החולפת היה מספר הבוגרים במכללות להוראה הנמוך ביותר מאז שנת 2016 – כ-9,750 בוגרים בכלל מסלולי הלימוד, כך עולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת המתפרסמים הבוקר לקראת פתיחת שנת הלימודים.

על פי הנתונים שפורסמו הבוקר, מאז שנת 2018 ניכרת ירידה במספר הבוגרים בכל המסלולים להכשרה להוראה. הדוח מציין כי בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה מסויימת של עלייה בשיעור המורים הפורשים ובמקביל ירידה בחלקם של המורים החדשים, במיוחד בחינוך הערבי.

על פי סקר שנערך בדוח בחודש האחרון כ-85% מבתי הספר שהשיבו לכנסת דיווחו על מחסור במורים. מהסקר עולה כי בבתי ספר שבהם לומדת אוכלוסייה ברמת חברתית-כלכלית גבוהה דווח יותר על מחסור במורים ביחס לבתי ספר בהם לומדים תלמידים מאוכלוסייה ברמה חברתית-כלכלית נמוכה.

בחינוך העברי בכלל ובחינוך היסודי בפרט בכ-40% מבתי הספר חסרים בין 10% ל-25% מן המורים בבית הספר . כ-77.5% מן המנהלים העריכו כי המחסור השנה גדול או גדול במידה ניכרת משנים קודמות. מנהלי בתי הספר דיווחו שעל מנת להתמודד עם המחסור הם שיבצו מורים ללא הכשרה מתאימה להוראה בכיתה (58% מהמשיבים); גיוסו מורים בפרופיל שאינו מתאים לבית הספר (52% מהמשיבים) והטילו תפקידים נוספים על מורים וחברי הנהלה (כולל שיבוץ מחנכת אחת לשתי כיתות) (51% מן המשיבים).

מחקר וסקר זה מצטרפים לנתונים שפרסם משרד החינוך בחודש שעבר מהם עולה מחסור של 1,495 מחנכי כיתות בחינוך היסודי, 1,103 עובדי הוראה בחינוך המיוחד, 871 מורים לאנגלית ו-352 מורים למתמטיקה.