מרים סולמנחיל

שנה ליציאת ארה"ב מאפגניסטן: "כמו להגיד 'בואו ניתן לנאצים הזדמנות שנייה'"

מרים סולמנחיל הייתה חברת פרלמנט ליברלית באפגניסטן - ולפתע קיבלה שיחה מגורמי מודיעין שאמרו לה: "יש לך 72 שעות לעזוב את הארץ. השם שלך ברשימת המחולצים". בריאיון לערן סיקורל בתוכנית "השעה הבינלאומית" בכאן רשת ב, היא סיפרה על הבריחה, על שלטון הטליבאן וההתנגדות לו מהגולה
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
20 באוגוסט 2022
12:08

השבוע ציינו באפגניסטן שנה ליציאת הכוחות האמריקניים מהמדינה ואיתה גם את המחיר שגבה הפינוי המהיר מן האפגנים שנותרו מאחור. מרים סולמנחיל הייתה עד יציאת ארצות הברית מהמדינה חברת פרלמנט ליברלית שמייצגת את השבטים הנוודים של אפגניסטן, הקוצ'ים. הם, אגב, רואים עצמם חלק משבטי ישראל האבודים וסולמנחיל היא אוהדת של ישראל ולא מתביישת להגיד את זה. עכשיו היא גם יכולה להגיד את זה ללא היסוס - בגלל שהשבוע לפני שנה נמלטה לארצות הברית.

האזינו לריאיון המלא בכאן רשת ב

איך נראו עבורך הימים האלה, לפני שנה בדיוק?

"שלושה ימים לפני 15 באוגוסט בשנה שעברה, התקשרו אליי נציגים משתי סוכנויות מודיעין שונות ואמרו לי: 'תודה שעמדת נגד הקיצוניות האסלאמית. תודה שעמדת למען זכויות נשים. תודה שעמדת למען זכויות הילדים - אבל יש לך 72 שעות לעזוב את הארץ. השם שלך ברשימת המחולצים'".

"לאורך השנים ספגתי הרבה מאוד איומים. שנה קודם לכן, טליבאן רצחו את הדוד שלי כך שהתייחסתי ברצינות לאזהרות. באותו יום חיכיתי בבית. חבר הזמין עבורי טיסה להודו. בעודי ממתינה בבית לטיסה שלי, הגיעה ידיעה שהטליבאן ברחובות. השומרים שלי התחילו לנסות למצוא מכונית שבאמצעותה אסע לשדה התעופה, אבל כל הדרכים היו חסומות. היינו צריכים לעבור דרך הר".

"היו מיליונים על מיליונים של נשים משכילות במדינה - ועכשיו לנשים שלנו אין זכויות בסיסיות"

"הגענו למרחק של כקילומטר משדה התעופה, יצאתי מהרכב, כיסיתי את הפנים, הלכתי קילומטר עם בגדים אזרחיים, ונעזרתי בשומרים שיכניסו אותי לשדה התעופה. מהנקודה הזאת החלה המתנה של שעות. אני זוכרת שהסתכלתי על הדגל שלי, מפוחדת שזו הפעם האחרונה שאני אראה אי פעם את המדינה שלי. זאת הייתה הטיסה המסחרית האחרונה מאפגניסטן. שעה אחרי שעזבתי - כל שדה התעופה קרס. אנשים נפלו ממטוסים והיה כאוס מוחלט".

כחברת פרלמנט נבחרת, גם מהגלות את ממשיכה להיות קול לנשים של אפגניסטן שנותרו מאחור. מה הן מרגישות?

"הנשים באפגניסטן חשות נטושות. כבר כמעט שנה שלנשים מעל כיתה ו' אסור ללכת לבית הספר. אסור לנשים לצאת מביתן למרחק של יותר מ-15 קילומטרים. וזה לאחר שהתרגלנו לימים שבהם שגריר ארצות הברית הייתה בעצם שגרירה, אישה. ששגרירת האו"ם שלנו הייתה אישה, היה לנו יחס של 30% של נשים בפרלמנט. היו לנו שרים שהיו נשים, היו לנו סגני שרים שהיו נשים. היו מיליונים על מיליונים של נשים משכילות במדינה - ועכשיו לנשים שלנו אין זכויות בסיסיות. יהיו לכך השלכות ארוכות טווח כי כמו שאומרים, כשאתה מחנך גבר אחד, אתה מחנך את הגבר האחד הזה. כשאתה מחנך אישה, אתה מחנך דור שלם".

אנחנו שמענו שבימים שלאחר השתלטות הטליבאן הם דווקא אפשרו לנשים להגיע לאוניברסיטה, מה קרה?

"הנשים שלומדות אכן הורשו ללכת לאוניברסיטה. הבעיה היא שכיתות ו' עד י"ב סגורות כבר שנה. אז בשנה הבאה נשים חדשות לא יכנסו לאוניברסיטה - אף אחת לא תגיש מועמדות".

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על מחאת הנשים שהטליבאן מפזר באלימות, מה קורה שם?

"הפגנות מתרחשות בכל רחבי אפגניסטן והן אינן מתועדות. יש ארגון אחד בשם משמר השלום האפגאני, שאני פעילה בו והוא מתעד את המצב בשטח. אפילו אם אתה עיתונאי זר, אתה לא יכול לדווח. פעם התקשורת שלנו הייתה החופשית בעולם. עכשיו, אוסרים על עיתונאים זרים לפרסם ומאיימים עליהם שישאו בהשלכות".

"האנשים האלה שהיו חוגרים פצצה על ילד, עכשיו נותנים להם מדינה"

"רק לפני שבועיים עצר הטליבאן את העיתונאית לין אודונל. עיתונאים מקומיים מדווחים על מקרי התעללות, עינויים ומכות חשמל. הטליבאן בעצם רוצים ליצור מערכת דומה לזו שקיימת באיראן או פקיסטן, שבה יש לשלטון שליטה מלאה על כל התקשורת ואין לך יכולת לדעת מה המציאות בשטח. זה מפחיד לחלוטין כשאתה חושב על האנשים האלה שמאמינים בפיגועי התאבדות. האנשים האלה שהיו חוגרים פצצה על ילד, עכשיו נותנים להם מדינה. זה לא חלק מהתרבות שלנו. זה לא חלק מהעם שלי".

טליבאן טוען שהוא לא מעורב בטרור והנה בחודש שעבר חוסל שם ראש אל קאעידה איימן אל זוואהירי. הוא לדעתך הטרוריסט היחיד שהתמקם בשנה האחרונה באפגניסטאן?

"אני חושבת שיהיה נאיבי לחשוב שאל קאעידה ישימו את המנהיג שלהם באפגניסטן ולא אף אחד אחר. אני באמת מאמינה שיש הרבה יותר טרוריסטים שחיים באפגניסטן עכשיו שהטליבאן הפך אותה למקלט בטוח עבורם".

עד כמה אתם מצליחים לקבל מידע אמין על מה שמתרחש באפגניסטאן, עד כמה לאפגנים יש גישה חופשית לאינטרנט?

"אנחנו שומעים דברים פה ושם בשבוע שעבר אחרי הפצצה שהתרחשה באזור של הרוב השיעי, הטליבאן ניתק את האינטרנט. הם מנסים לשלוט באינטרנט באפגניסטן. אבל אנחנו מחוברים בטלפון ובאמצעות אפליקציות כמו וואטסאפ וסיגנל ושומעים מה קורה בשטח, אבל התקשורת מפחדת לספר מה באמת קורה שם".

"זה כמו שמישהו יגיד 'בואו ניתן קו קלוקס קלאן או לנאצים הזדמנות שנייה'"

אחת הדרכים שבהן נשים מתקשרות היא באמת באמצעות האינטרנט - למשל ספייסים בטוויטר שאת מארחת לנשים אפגניות. מה את שומעת שם?

"השיחות האלה באמת נותנות לאנשים תקווה, אבל אנחנו מרגישות שהעולם נטש אותנו. עמדנו על הדמוקרטיה, עמדנו עם זכויות הנשים, עמדנו על חופש הדת ועל זכויות האדם. עכשיו כל העולם החליט ש'היי, בואו ניתן הזדמנות שנייה לאנשים שנהגו לירות בנשים במגרשי כדורגל. זה כמו שמישהו יגיד 'בואו ניתן קו קלוקס קלאן או לנאצים הזדמנות שנייה'. אתה לוקח אנשים שהרגו מאות אם לא מיליוני אנשים ב-40 השנים האחרונות ודיכאו 20 מיליון נשים רק בשנה שעברה. עכשיו נתנו להם מדינה שלמה - וזה מדהים לראות את זה".

אבל מה אפשר לעשות בפועל עם המגמה העולמית הזאת שמכירה בטליבאן יותר ויותר כשליט הלגיטימי באפגניסטאן?

"אנחנו נלחמים נגד הלגיטימציה. כרגע, אנחנו מנסים לוודא שיהיו כמה שיותר סנקציות נגד אנשי טליבאן. יש כבר איסור הסיעה על כמה חברי טליבאן. אנחנו רוצים להטיל עוד איסורים וסנקציות נוספות שיבהירו לטליבאן שהוא חייב לתת זכויות אדם ומקום לנשים מקום סביב השולחן באפגניסטן".

"מה שאני מנסה להילחם נגדו עכשיו זה נגד 11 בספטמבר נוסף. נגד פיגוע התאבדות נוסף נגד פעילות טרור אחרת. אז אנחנו משמיעים את הקול שלנו. אנחנו לא רוצים שהטליבאן יוכר. אנחנו רוצים שהקהילה הבינלאומית תתכנס ותוודא שתהיה ממשלה מכילה באפגניסטן שבה כולם, כל מיעוט, כל מגדר ישמע. כדי שנוכל באמת לקבל הזדמנות למדינה שלווה".

בחזרה לשלטון טליבאן| האזינו להסכת "עוד יום"

יש לך עוד תקווה בכלל שתראי את הבית?

"אני חושבת שזו הקללה של להיות גולה - אתה חושב שבשבוע הבא, או בשנה הבאה, אתה עומד לחזור הביתה. אתה אף פעם לא באמת מרגיש בבית. עד שאתה חוזר הביתה שום דבר לא מרגיש כמו בית".