הם נוהרים לפוליטיקה כמעט בלי הפסקה - הרי כל גנרל רוצה להמשיך להיות גנרל, רק בלי מדים. הם רוצים להיות הפוליטיקאים המובילים במדינה, אבל רובם שקעו בבוץ הפוליטי, באפור היום-יומי של הפוליטיקה הישראלית. עכשיו זמנו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט לעשות את המהלך הכמעט בלתי נמנע.
כל מי שתשאלו יגיד לכם שבצבא גילה איזנקוט מנהיגות, נאמנות ויושרה, שאמנם היה גולנצ'יק אבל לא מאצ'ואיסט, שנטה לעשות דברים בלי רעש וצלצולים, אבל לא היסס להתעקש ולעמוד על דעתו. פעם אחת, כמ"פ, אפילו סירב פקודה. נותרה רק שאלה אחת: מה יעשה איזנקוט עם כל העבר הצבאי הזה בפוליטיקה?
המחנה המנומס: מה אפשר ללמוד מהצהרת איזנקוט? | יערה שפירא, פרשנות
תת אלוף במיל' גיורא ענבר, לשעבר מפקדו של איזנקוט, מספר שהרמטכ"ל לשעבר "לא מנסה למצוא חן, לא בעיני מפקדיו, לא בעיני פקודיו - מה שנכון לעשות הוא עושה". אבל, הוא מסכים, לצערו, שזה בדיוק מה שלא צריך בפוליטיקה.
גם יריב מזור, במאי הסרט "איזנקוט." אומר דברים דומים על הפוליטיקאי הטרי: "אין לו למה להתחפש, מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל". אבל הבעיה היא שכשהולכים לפוליטיקה - צריכים להתחפש. מזור לא מתרגש ואומר על כך בביטחון: "איזנקוט יכריח את האנשים סביבו להשתנות והם יודעים את זה, אגב, וזאת ההרגשה שלי, שהוא בא לפוליטיקה והוא הולך להעביר אותנו שיעור"
אז איזנקוט הולך לפוליטיקה. לתוצאה וההשפעה נחכה בסבלנות - ואין הרבה ממנה כשמדובר בפוליטיקה שלנו.