t
שן הפיל הקדומה שהתגלתה
צילום: עמרי ברזילי

חט קדמון: שן פיל בת חצי מיליון שנה התגלתה במישור החוף

זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שמתגלה בישראל חט של פיל כשהוא כמעט שלם, בסה"כ ידועים רק עוד שניים שהשתמרו במצב דומה • החט זכה לשימור ראשוני בשטח, והועבר לטיפול מבוקר במעבדות השימור של רשות העתיקות
שרון עידן
31 באוגוסט 2022
11:48

לפני כחצי מיליון שנה הסתובבו כאן פילים. עדות נדירה לכך, בדמות חט של פיל שהשתמרה באופן יוצא דופן, נחשפה בימים אלה ליד קיבוץ רבדים שבמישור החוף הדרומי, כך מפרסמת רשות העתיקות היום (רביעי). זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שמתגלה בישראל חט של פיל כשהוא כמעט שלם, ובסה"כ ידועים רק עוד שניים שהשתמרו במצב דומה.

החט, שהסתתר באדמה במשך מאות אלפי שנים, התגלה על ידי אדם שטייל במקום ודיווח על המציאה. במבצע מיוחד חשפו ארכיאולוגים ומשמרים של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון את השן הקדומה, שאורכה כ-2.5 מטרים.

מי שגילה את השן היה ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, שקרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרה-היסטורית: "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו 'הדבר האמיתי'. מיהרתי לדווח", שיתף מור.

החט כפי שהתגלה בשטח. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

המבצע המיוחד, שזכה לכינוי "מבצע פיל" נערך כשבועיים, בהשתתפות ארכיאולוגים מרשות העתיקות, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב - ובמסגרתו חשפו ארכיאולוגים ומשמרים את החט הקדום.

התגלית הנדירה שופכת אור חדש על חיי האדם הקדמון בארץ, באתר ארכיאולוגי מוכר באזור גדרה. "אומנם התנהלו כאן בעבר חפירות ארכיאולוגיות ומצאנו כלי צור שהיו בשימוש האדם הקדמון, כך שידענו שהיתה פה התיישבות כבר בתקופה הפליאוליתית התחתונה", אומר הפרהיסטוריון אבי לוי מרשות העתיקות, מנהל החפירות באתר, והוסיף: "אפילו נמצאו כאן שרידי עצמות פילים, אבל חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב – זה כבר אירוע מרגש".

כלי צור מהתקופה הפליאוליתית התחתונה. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

השאיפה לחלץ את השן ממקומה בשלמותה הציבה אתגר בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים. "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, אשר מרגע שנחשף לאויר, כל נגיעה בו עלולה היתה לפורר אותו", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן, הוחלט לחפור את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים את החט, להוציא אותו ולהמשיך טיפול מבוקר בו, במעבדות השימור של רשות העתיקות".