t
מדורת ל"ג בעומר
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

בין ההסכם עם המורים למסורת היהודית: האם נגזרה שכחה על ל"ג בעומר?

בשולי ההבנות בין האוצר למורים מסתתרת החלטה בעלת משמעות תרבותית: ניתוק סופי של ישראל ממסורת יהדות התפוצות - וחיסול של מסורת ל״ג בעומר כפי שהכרנו אותה. הבעיה אינה בשינוי עצמו, אלא בהעדר תשומת לב לשינוי: נציגי שני הצדדים שקלו את נושאי התקציב וימי החופשה - הם לא שקלו את נושא התרבות והמסורת היהודית
שמואל רוזנר, המדד
31 באוגוסט 2022
13:59

מה נזכרנו בל״ג בעומר ומה הקשר לתחילת שנת הלימודים והסרת איום השביתה? מייד יובן. ההסכם שהושג היום (רביעי) בין המורים למשרד האוצר הוא גלולת הרגעה להורים מותשים בסוף החופש הגדול. אם תהיה בו בשורה מספקת למערכת החינוך עוד מוקדם לומר. נדמה שיש למערכת הזאת בעיות עמוקות מכדי שאפשר יהיה לפתור בתוספת של כמה אלפים למורה מתחילה. כך או כך, בשולי ההסכם מסתתרות כמה החלטות בעלות משמעות תרבותית ששווה לשים לב אליהן. בראשן: ניתוק סופי של ישראל ממסורת יהדות התפוצות - וחיסול של מסורת ל"ג בעומר כפי שהכרנו אותה.

יש לנו עשר שאלות חשובות על הסכם הגרעין המתגבש עם איראן: אולי יש לכם תשובות?

למשרד שלכם מצטרפות עובדות חרדיות. כמה תתחשבו בהן? בואו להתמודד עם האתגר החרדי

בשני המקרים, ניכר כוחה של מערכת החינוך הישראלית לעצב את דמותה של המסורת היהודית בת זמננו. המסורת היהודית כפי שאנחנו מכירים אותה עוצבה בקהילות ברחבי העולם, על ידי רבנים ועסקנים, בתהליך מתגלגל שפעלו עליו כוחות שונים. רק לפני קצת יותר 70 שנה החל עיצוב מחודש שלה, שההשפעה הגדולה ביותר עליו היא כוחה של מדינת היהודים.

המדינה קבעה חופש גדול בחודשי הקיץ ובזה גזרה על תשעה באב שכחה, אבל לא של כולם - רק של הקבוצות שאינן שומרות על המסורת הדתית המלאה. מרגע שלא לומדים על תשעה באב בבתי הספר למעשה לא מתייחסים אליו במסגרת העיקרית הקובעת את תודעתם של הישראלים הצעירים - והוא נדחק לשולי התודעה. קיים ולא קיים. אירוע של דתיים.

ישראל הפכה את ל"ג בעומר ליום חול והוא ייעשה מאירוע של יהדות ישראלית ליהדות דתית

כוחה של מערכת החינוך לעצב את התודעה התרבותית של צעירי ישראל נשכח לעיתים קרובות, אבל הוא נוכח ברקע. ההסכם החדש בין אנשי האוצר לבין נציגי המורים נקבע, כך נדמה, בלי שימת לב מיוחדת להיבט הזה של החלטותיהם. אבל זה לא אומר שאין היבט כזה. הוא ישנו, והוא משפיע. מנהגי ל"ג בעומר, לדוגמה, דועכים כבר כמה שנים בגלל שהמדורות קצת יצאו מהאופנה. התחממות גלובלית, עשן מחניק, מודעות גוברת לסביבה, כל אלה שחקו את הנטייה של צעירים להדליק מדורות. וכמובן, אם אין מדורות, לא ברור מדוע צריך חופשה ביום שאחרי האין-מדורות.

בשנות ה-70 החופשה בל״ג בעומר הייתה חופשת התאוששות, כי המדורות נגמרו בשעות הקטנות של הלילה. נגמרו המדורות – אפשר לקום. נגמרו המדורות – אפשר לשכוח של"ג בעומר. אפשר היה לומר: במקום מדורות, נמצא לל״ג בעומר סיבה אחרת, נמלא אותו בתוכן אחר. אבל מדינת ישראל החליטה אחרת: להפוך את ל"ג בעומר ליום חול. כמובן - הוא לא יחול על כולם. ישנו מגזר אחד שימשיך לקיים אותו במרץ, במסע שנתי למירון. כלומר, ל"ג בעומר, כמו תשעה באב, ייעשה מאירוע של יהדות ישראלית כללית, לאירוע של יהדות דתית.

האם זו בעיה? לא בהכרח. מסורות ישנות נשכחות ומסורות חדשות מתחילות - זו דרכו של עולם. אם יש בעיה, היא איננה בשינוי עצמו, אלא בהעדר תשומת לב לשינוי. נציגי ארגוני מורים ונציגי משרד האוצר שקלו את נושאי התקציב וימי החופש, אבל הם לא שקלו את נושא התרבות והמסורת היהודית. מישהו, או מישהם, היו צריכים להכניס לדיון גם את השיקול הזה (ויכול בהחלט להיות שהתוצאה בסוף הייתה זהה).

נציגי המורים והאוצר שקלו את נושאי התקציב והחופש - ולא את נושאי התרבות והמסורת

אותו דבר אפשר לומר גם על הגשר שבין כיפור לסוכות. זה גשר הגיוני מהרבה בחינות. אבל ראוי לזכור שיש לו מחיר: לתלמידי בתי הספר לא יהיה מתי ללמוד על חג הסוכות. הם ילמדו קצת על ראש השנה ועל יום כיפור, והימים שאפשר היה להקדיש לסוכות ימחקו מלוח השנה. נכון - אפשר לדחוס הוראה על סוכות גם לפני יום כיפור. אבל מטבע הדברים, לפני כיפור ההתמקדות תהיה בחג הקרוב, ולא בזה הרחוק יותר. מטבע הדברים, המעט שתלמידים יודעים על סוכות יהיה עוד-יותר-מעט. אולי לא יהיה בכלל.

זה משנה? זה לא משנה? זה חשוב? תלוי למי ותלוי למה. קיומה של תרבות תוססת תלוי בין השאר בהכנה, בידע, בהתכוונות, בחינוך מגיל צעיר. בתי ספר ללא סוכות משמעם ששיעור ניכר מילדי ישראל יגדלו בלי להריח אתרוג, בלי להחזיק לולב, בלי להבין את סיבת החג וההיסטוריה שלו. על פני הזמן, זה ישנה את אופייה של ישראל ואת היחס שלה לחג הסוכות. על פני זמן, זה יחדד את הפער בין מי שיודעים ומקיימים לבין מי שאינם יודעים ואינם מקיימים. אולי אין מזה מנוס, אבל ראוי היה לקחת את זה בחשבון.

בית ספר ללא סוכות - יחדד את הפער בין מי שיודעים ומקיימים למי שלא יודעים ולא מקיימים

גם לביטולו של איסרו חג יש משמעות. נכון - הוא היה מלכתחילה חג של המורים יותר מכל דבר אחר. אבל, בשוליים, איסרו חג עוד קשר את ישראל למסורת הגולה, ליום טוב השני של גלויות. הנה, גם זו השפעה מובהקת של ישראל. ביטול היום השני של גלויות נעשה מזמן, אך נותר לו זכר, סימן, בדמות יום החופשה מבית הספר. עכשיו נמחק גם בסימן הזה.

תאמרו: ברוך שפטרנו. בהחלט - ברוך שפטרנו. ברוך מי שנתן לנו את מדינת ישראל וניתק אותנו מהוויית הגולה. ומצד שני, רוב היהודים עוד חיים בגולה. רבים מהם, בעיקר מי שעוד מחוברים חזק בתודעתם למסורת היהודית, מקיימים יום טוב שני של גלויות. עד עכשיו אפשר היה לומר להם: "לנו אומנם אין, אבל אנחנו זוכרים - אנחנו שובתים כדי לקיים במשהו 'את מה שהיה לפני שבאנו ארצה'". עכשיו, לא יהיה יותר אסרו חג - לא במעשה ולא בסימן. שכחה תיגזר על אסרו חג. גם זה פרק חדש בנתיב הארוך והמפותל של המסורת היהודית.