t
מטמון הזהב
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

44 מטבעות זהב בני כ-1,400 שנה נמצאו בשמורת הטבע בניאס

מרבית המטבעות במטמון הם של הקיסר הביזנטי הרקליוס • המטמון הוטמן בבסיסו של קיר בנוי אבני גזית בימי כיבוש ארץ ישראל בידי הח'ליפים המוסלמים מבית אומיה • בחפירה נחשפו שרידי מבנים, תעלות וצינורות להובלת מים וכבשן יוצרים לכלי קרמיקה
שרון עידן
03 באוקטובר 2022
09:04

מטמון של 44 מטבעות זהב טהור התגלה באתר הבניאס שבתחום שמורת הטבע נחל חרמון, כך פורסם הבוקר (שני). המטמון אותר בחפירת רשות העתיקות שמנוהלת בימים אלה במימון חברת החשמל. החפירה מתנהלת כהכנה לחיבור אתר מקאם נבי ח'דר, המקודש לדרוזים, לרשת החשמל.

ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות שבחנה את המטמון, קבעה כי יש בו מספר מטבעות של הקיסר פוקאס (ששלט בשנים 610-602 לספירה) ומטבעות רבים שנטבעו על ידי הקיסר הרקליוס (ששלט בשנים 641-610 לספירה). כל המטבעות הם בערך של סולידוס. המטבעות המאוחרים ביותר של הרקליוס, מתארכים את המטמון לימי הכיבוש הערבי.

מטבע הנושא את דמותו של הקיסר הביזנטי פוקאס (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

לדברי ד"ר יואב לרר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון, שמשקלו כ-170 גרם, הוטמן בבסיסו של קיר בנוי אבני גזית, בימי כיבושה של ארץ ישראל בידי הח'ליפים המוסלמים מבית אומיה. הממצא מספק לנו תמונה של רגע בזמן, כאשר אפשר ממש לדמיין את האדם מחביא את הונו מחרדת המלחמה, בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו. היום אנחנו יודעים שגורלו לא שפר עליו". ד"ר לרר הוסיף כי "מציאת המטמון תוכל לשפוך אור על כלכלת הישוב בניאס ב-40 השנים האחרונות של השליטה הביזנטית בעיר".

"רוב המטבעות במטמון הם של הקיסר הביזנטי הרקליוס", הוסיפה ד"ר ביכובסקי. "מה שמעניין בהם במיוחד, הוא שבתחילת דרכו של הקיסר, רואים רק את דיוקנו על גבי המטבע, אבל מהר מאוד, מצטרפים אליו דיוקניהם של בני משפחתו. ממש ניתן לראות את תהליך הגדילה של בניו על גבי המטבעות, מילדות - ועד שהם מופיעים על המטבע כשגובהם זהה לזה של אביהם הקיסר, המופיע עם זקן ארוך".

על המטבע: דמותם של הקיסר הרקליוס ושל בנו (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

בחפירה, שהתנהלה ברובע המגורים הצפון-מערבי של העיר הקדומה בניאס, נחשפו שרידי מבנים, תעלות וצינורות להובלת מים, כבשן יוצרים לכלי קרמיקה וממצא קטנים רבים, בהם שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ומטבעות ברונזה. אלה, מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית (ראשית המאה ה-7 לספירה לפני כ- 1380 שנה) ולימי הביניים המוקדמים (המאות 11-13 לספירה - לפני כ- 800 שנה).

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "מדובר במטמון חשוב ובעל ערך ארכיאולוגי רב לחקר תולדות היישוב בגולן. זהו אוצר מתקופת המעבר, שהייתה אחת מפרקי הזמן החשובים ביותר בהתפתחותה של העיר בניאס. רשות העתיקות בתיאום ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, תפעל להצגת המטמון לקהל הרחב".