לורטה לין, ארכיון
צילום: אי-פי

אגדת הקאנטרי לורטה לין הלכה לעולמה בגיל 90

לין ששחררה 60 אלבומים וכתבה יותר מ-160 שירים, הייתה לאישה המעוטרת ביותר בפרסים בתחום • סיפור חייה עובד לסרט הקולנוע המצליח "בתו של כורה פחם" • הזמרת דולי פרטון ספדה לה: "אדם נפלא, כישרון נהדר. היינו כמו אחיות" • לין הניחה אחריה ארבעה ילדים ו-21 נכדים
אלון פרוכטר
05 באוקטובר 2022
18:55

הזמרת האמריקנית לורטה לין, "הגברת הראשונה של מוזיקת הקאנטרי", הלכה אתמול לעולמה בגיל 90. כך הודיעו אמש (שלישי) ילדיה. בהודעה שפרסמו נכתב כי לין מתה בשנתה באחוזתה בחוף "הוריקן מילס" שבטנסי. בקריירה שנמשכה שישה עשורים, שחררה לין 60 אלבומים, כתבה יותר מ-160 שירים והייתה לזמרת הקאנטרי המעוטרת ביותר בפרסים. היא הניחה ארבעה ילדים ו-21 נכדים.

לורטה לין (צילום: גטי אימג'ס)

היא נולדה בשם לורטה ווב בשנת 1932 במדינת קנטקי, שנייה מבין שמונה ילדים לאב כורה פחם וחקלאי ואם שלה שורשים משבט הצ'רוקי. כשהייתה בת 15 בלבד נישאה לאוליבר לין שהיה מבוגר ממנה בשש שנים. בגיל 21, כשהייתה כבר אם לארבעה ילדים (מתוך שישה בהמשך), רכש לה בעלה גיטרה. היא לימדה את עצמה לנגן עליה והקימה את ההרכב "לורטה ופורצי הדרך". בשנת 1960 שחררה את סינגל הראשון שלה I'm a Honky Tonk Girl.

את פריצת הדרך הגדולה עשתה לין בשנת 1967 כשאלבום הסולו התשיעי שלה Don't Come Home a Drinkin' (With Lovin' on Your Mind) מכר יותר מחצי מיליון עותקים. שיר הנושא שלו היה הראשון של לין שהגיע לראש מצעד שירי הקאנטרי של "בילבורד". לין חזרה על ההישג עם 15 שירים נוספים בהם - Fist City, Woman of the World ו-Coal Miner's Daughter שכתבה על ילדותה.

בשנות ה-70 הגיעה הקריירה של לין לשיאים חדשים. היא זכתה לראשונה בפרס גראמי על הדואט After the Fire Is Gone שהקליטה עם הזמר קונוויי טוויטי, הייתה לאמן הקאנטרי הראשון שמופיע על שער שבועון החדשות האמריקני "ניוזוויק", זמרת הקאנטרי הראשונה שקיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד ואמן הקאנטרי הראשון שנכנס לרשימת רבי המכר של עיתון "הניו יורק טיימס" עם ספרה האוטוביוגרפי "בתו של כורה פחם".

בשנת 1980 יצא אל בתי הקולנוע הסרט שמבוסס על הספר, בכיכובם של סיסי ספייסק וטומי לי ג'ונס בתפקיד לין ובעלה. ספייסק שזכתה על תפקידה בפרס האוסקר לשחקנית הראשית הטובה ביותר, ספדה הלילה ללין: "היום הוא יום עצוב. העולם איבד אדם יוצא דופן. לורטה לין הייתה אמנית דגולה, חלוצה במוזיקת הקאנטרי וחברה יקרה. אני שבורת לב".

סיסי ספייסק וטומי לי ג'ונס מתוך "בתו של כורה פחם", 1980:

מלבד ספייסק, עם פרסום דבר מותה של לין, ספדו לה שורה ארוכה של זמרות קאנטרי ידועות, בהן ריבה מקנטייר, שריל קרואו, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, מירנדה למברט, קארי אנדרווד וקייסי מאסגרייבס. "הצטערתי לשמוע על אחותי וחברתי לורטה", צייצה הלילה הזמרת דולי פרטון. "היינו כמו אחיות בכל אותן שנים בנאשוויל והיא הייתה אדם נפלא, כישרון נהדר והיו לה מיליוני מעריצים, אני ביניהם. אני כבר מתגעגעת אליה".

"כשלורטה הגיעה לנאשוויל בשנות ה-60, כמעט לא היו נשים במוזיקת הקאנטרי", כתבה שאניה טוויין. "בזכות נשים כמו לורטה, בשנות ה-70 השוק השתנה. נשים התחילו באמת למכור תקליטים, התחילו להשמיע נשים ברדיו - ובזכותה אפילו לי היה סיכוי. היא הייתה כותבת שירים כנה ואותנטית, גאה במעמד הפועלים בו גדלה, ברקע האינדיאני שלה, גאה להיות אישה. המורשת המוזיקלית שלה חשובה יותר מכל דבר אחר".

כאמור, לין הייתה לאישה המעוטרת ביותר בפרסים במוזיקת הקאנטרי. היא זכתה בארבעה פרסי גראמי, שבעה פרסי המוזיקה האמריקנית (AMA), שמונה פרסי אגודת מוזיקת הקאנטרי (CMA) ו-13 פרסי מוזיקת הקאנטרי (ACM). בשנת 1988 נבחרה להיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי.

לורטה לין במופע לרגל יום הולדתה ה-87, אפריל 2019:

בשנת 2003 הייתה בין מקבלי פרס מרכז קנדי, שהוענק על ידי נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' בוש הבן. בשנת 2013 העניק לה נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית. פסל בדמותה נחנך באוקטובר 2020 באודיטוריום ריימן שבנאשוויל, היכל הופעות הקאנטרי הוותיק שנחשב אתר היסטורי לאומי.