קבינט
עמוס בן גרשום/ לע"מ

הממשלה אישרה את עקרונות ההסכם עם לבנון ואת הנחתו בכנסת; שקד התנגדה

ראש השב"כ: "ההסכם – סדק בין איראן לחיזבאללה" • ראש המל"ל: לבנון לא קיבלה 100% ממה שדרשה, יש משמעות לכך שהיא חותמת על מסמך שישראל מוזכרת בו • מעיקרי ההסכם: כל עוד לא יוגדר קו גבול יבשתי - קו הגבול הימי הנוכחי יוגדר כסטטוס קוו. בכל מחלוקת ארה"ב תידרש להתערב
גילי כהן, תמר אלמוג ועמיחי שטיין
12 באוקטובר 2022
06:53
עודכן ב 19:11

שידור חי – חדשות הערב

הממשלה אישרה היום (רביעי) את עקרונות ההסכם עם לבנון ואת הצעת רה"מ יאיר לפיד להניחו בפני הכנסת. ההסכם ודברי ההסבר הונחו הערב בכנסת ויוצגו בוועדת חוץ וביטחון. בתום 14 יום יובא ההסכם לאישור הממשלה. השרה איילת שקד התנגדה בדיון והשר יועז הנדל נמנע.

במהלך ישיבת הממשלה, הרמטכ"ל כוכבי אמר לשרים כי "ההסכם לא נעשה בגלל איומי חיזבאללה. לא היו עולים על העץ אם לא יודעים שההסכם יושג. איראן התנגדה להסכם עד הרגע האחרון והפעילה לחצים". בנוסף, ראש השכ"ב רונן בר תיאר את ההסכם כדבר המהווה סדק בין איראן לחיזבאללה. בנוסף נאמר לשרים כי בסוף החודש נשיא לבנון יעזוב את תפקידו ולכן זאת הזדמנות חד פעמית. כמו כן היועמ"שית הוסיפה שאין חובה להביא להצבעה במליאה. 

ראש המל"ל ד"ר איל חולתא אמר בתדרוך כי לבנון לא קיבלה 100%ממה שדרשה. לדבריו, "האינטרסים שלבנון צריכה וישראל צריכה הם לא אותו דבר. מה שלבנון באמת רצתה זה אסדה מול כריש. לבנון הייתה מדינת אויב ועדיין מדינת אויב - אבל יש משמעות לכך שהיא חותמת על מסמך שבו ישראל מוזכרת בו מספר לא מועט של פעמים". 

חולתא הוסיף לגבי הטענה שההסכם הולך לחזק את חיזבאללה ששום דבר מהנכסים שלבנון תקבל לא יועבר לארגון הטרור - והדבר מעוגן ומבורר בינינו ובין האמריקאים. לדבריו, "ההסכם לא תואם את האינטרסים של איראן בלבנון. הוא מחזק את ממשלת לבנון ומקטין את התלות של ממשלת לבנון בחיזבאללה. אין לנו עניין לחזק את חיזבאללה ושהאנרגיה של לבנון תגיע מאיראן אלא שלבנון תוכל לעמוד על הרגליים שלה כממשלה וההסכם הזה מחזק את הכיוון הזה". 

מוקדם יותר, הקבינט המדיני-ביטחוני הצביע בעד קידום הליכי הסכם הגבול הימי עם לבנון בממשלה.  כל חברי הקבינט תמכו במהלך, חוץ משרת הפנים איילת שקד שנמנעה. בתום דיון הקבינט, הודיע ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט כי ייתמוך בהסכם ואמר כי זה אינו "ניצחון דיפלומטי היסטורי - אך גם לא כניעה נוראית". זאת, אחרי שהביע ביקורת על אישורו לפני הבחירות ואף שקל להטיל על כך וטו.

רה"מ יאיר לפיד עדכן את חברי הממשלה על זימון יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו לתדרוך בנושא ההסכם. לאחר פרסום החלטת הקבינט, שקד הבהירה בחשבון הטוויטר שלה: "אתחיל מהסוף - אני עומדת על כך שאם ההסכם לא יובא לאישור הכנסת אתנגד לו. ולטובת מי שהבין אחרת - ההצבעה שהתקיימה היום בקבינט אינה הצבעה על ההסכם עצמו, אלא על הודעת רה"מ בסיום ישיבת הקבינט. אין לה כל חשיבות. היא נועדה לצרכי יחסי ציבור בלבד. לכן לא הסכמתי לקחת בה חלק ולהצביע בעדה".

עיקרי ההסכם

> עד שקו הגבול היבשתי-הסופי בין שתי המדינות לא יוגדר - הקו שסוכם עליו בהסכם יוגדר כסטטוס קוו. כלומר, קו הגבול יהיה קו המצופים הישראלי ב-5 הק"מ הראשונים, כפי שדרשה ישראל, ולאחר מכן ימשיך בקו 23. 

המשמעות: הקו שישראל הציבה באופן חד צדדי בשנת 2000 מוסכם עכשיו כקו שיישמר בפועל עד להסכמה אחרת - וזה נקרא סיום הסכסוך

> שני הצדדים יעבירו את הסכמתם לקו הגבול הנוכחי, כולל מפות וקורדינציות, לאו"ם: "אף צד לא יגיש בהמשך קווים וטענות נוספות"

> הצדדים מסכימים: "ההסכם הוא פתרון לסכסוך הגבול הימי"

> חיפושי הגז "יחלו ברגע שההסכם ייכנס לתוקפו". עוד נכתב: "יש כמות לא ידועה של גז והצדדים מודעים לכך"

> אם נקודת השאיבה של הגז "תימצא דרומית לקו 23 - ישראל, אלא אם כן תהיה סיבה מוצדקת, לא תמנע את השאיבה"

> שני הצדדים ינהלו משא ומתן נפרד מול חברת טוטאל אנרג'י הצרפתית בנוגע לרווחים

> אם תהיה מחלוקת בעניין התמלוגים: ארצות הברית תתבקש להתערב

> ההסכם לא מתנהל ישירות בין ישראל ללבנון. כל שינוי, גילוי, או חידוש יתנהל כשבאמצע האמריקנים.

נוסח ההסכם

שגריר האיחוד האירופי בישראל דימיטר טצאנצ'ב מסר: "אני מברך על ההסכם שהושג בין לבנון לישראל בנוגע לקביעת הגבול הימי ביניהן. האיחוד האירופי משבח את הרוח הקונסטרוקטיבית של ישראל ולבנון, ואת תפקידה של ארה"ב בתהליך. ההסכם מהווה אבן דרך חשובה שתתרום ליציבותו ולשגשוגו של האזור כולו".

מוקדם יותר, בג"ץ דחה בקשות לצו ביניים בעניין ההסכם. השופטים קיבלו את עמדת המדינה שעוד מוקדם מדי לדון בכך, כי הממשלה עצמה עוד לא דנה. את העתירות שביקשו לעכב את ההסכם הגישו פורום קהלת וארגון לביא. בתגובת המדינה לבג"ץ צוין כי החלטת הממשלה שתתקבל היום אינה סוף פסוק ואינה בלתי הפיכה, אלא רק התנעת הליך אישור ההסכם ולכן גם אין מקום להוציא צו ביניים. 

אמש היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, פרסמה  כי יש לקיים דיון האם להצביע על ההסכם בכנסת, אך אין חובה לעשות זאת. יו"ר הכנסת, מיקי לוי, הודיע כי הוא מאפשר להניח את ההסכם על שולחן הכנסת מחר במליאה. הנחת ההסכם תאפשר לחברי הכנסת לעיין בפרטיו בהקדם האפשרי מיד לאחר הדיון שייערך בממשלה.

השגריר האמריקני בירך על ההבנות עם לבנון: "זה הסכם היסטורי"

אחרי ההגעה להבנות על ההסכם, הבוקר בירך שגריר ארצות הברית בישראל, תומאס ניידס, בריאיון לגילי כהן ב"הבוקר הזה" בכאן רשת ב: "זה היסטורי, רצינו לעשות את זה במשך שנה". 

עוד אמר בריאיון כי הוא מודה לכל מי שהיה מעורב במהלך הזה, כולל המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, שעמל חודשים על ההסכם בין ישראל ללבנון. ניידס טען כי לא היה מקום לחכות עם ההסכם לסיום מערכת הבחירות בישראל: "עבדנו על זה במשך חודשים, לא היה לנו מושג שיהיו בחירות. אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה הישראלית". 

ניידס הוסיף כי המתווך הוכשטיין היה בפגישות באזור במשך חודשים, ללא כל קשר למועד הבחירות בישראל וכי ארצות הברית מנצלת כעת את ההזדמנות שנוצרה בשל עזיבתו הצפויה של הנשיא הלבנוני. "העסקאות האלה יכולות לקרוס בתוך יום. רוצים שההסכם ההיסטורי הזה יושלם לטובת הציבור", המשיך. 

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שוחח אמש עם ראש הממשלה יאיר לפיד ובירך אותו על ההסכם. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו הלילה אמר הנשיא האמריקני כי שוחח עם לפיד ועם נשיא לבנון מישל עאון ובירך אותם "על ההסכם פורץ הדרך לביסוס הגבול הימי בפעם הראשונה בין ישראל ולבנון". בהמשך אמר כי הוא גאה שהממשל האמריקני תיווך בהסכם שיהיה "עוגן ליציבות ושגשוג אזוריים".  

שר הביטחון גנץ אמר בקבינט כי לא מדובר בהסכם היסטורי וסבור כי מדובר בהסכם בעל יתרונות ביטחוניים וכלכליים, אך בעיניו להציג אותו כהסכם היסטורי - כמו שעשה לפיד - זו טעות. שר המשפטים סער אמר כי לא מדובר בהסכם היסטורי - וגם לא בהסכם היסטרי (כפי שאומרת האופוזיציה).

שרת הפנים איילת שקד חזרה על דרישתה להביא את ההסכם להצבעה במליאת הכנסת, ופנתה לרה"מ לפיד: "אתה מתאר הסכם היסטורי, אם זה היסטורי אתה חייב להביא את זה לאישור הכנסת. ממה אתם מפחדים?". גם השר יועז הנדל הביע עמדה דומה, לפיה יש להעביר את ההסכם לאישור הכנסת. שרי יש עתיד התנגדו להצעה.