אסדת הגז כריש, ארכיון
צילום: כאן חדשות

איך מנהלים מו"מ עם האויב? המשפטנים שליוו את ההסכם עם לבנון מסבירים

פרט להיבטים הרבים שכבר נידונים סביב הסכם הגז, ישנו ההיבט המשפטי שנמצא באחריות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, וכל זאת רגע לפני הבחירות. המשפטנים שליוו את ההסכם מספרים איך עורכים חוזה עם האויב
תמר אלמוג
14 באוקטובר 2022
22:39
עודכן ב 15:17

לסגור עסקה, להגיע להסכם, זה לא דבר פשוט בדרך כלל. בטח לא הסכם בינלאומי שנוגע לאינטרסים חשובים, ובטח ובטח עם מדינת אויב.

"עצם החוויה כמעט דרמטית, לחצות את הגבול לתוך שטח של מדינת אויב", נזכר ד"ר ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעבר שימש ראש מחלקת דין בינלאומי בצה"ל והיה חבר בשיחות עם לבנון והאו"ם. "ישבנו בתוך אותו חדר שבו נחתמו בעצם הסכמי שביתת הנשק בין ישראל ללבנון בשנת 1949. זה דבר משמעותי, לבוא ובעצם לנהל משא ומתן עם מדינת אויב כדי להנמיך את גובה הלהבות כמה שניתן".

המורכבות המשפטית בהסכם כזה כמובן רק מתעצמת כשיש את עניין תקופת הבחירות - מייד נגיע לכך. אבל קודם, איך בכלל מנהלים משא ומתן עם האויב? "נציגי הצבא הלבנוני תמיד עסוקים בדיוק בניירת שעל שולחנם ולא פנויים לתת איזו לחיצת יד", אומר ד"ר שמיר-בורר. "הכול מאוד מאוד קורקטי ורציני. בצד השני אפשר היה להרגיש שיש דאגה מאוד גדולה ומאמץ מאוד גדול שלא יהיו איזשהן מחוות יותר חבריות או מחוות בין-אישיות בין הצדדים".

"כשמתנהל משא ומתן, היועץ המשפטי הוא חלק מצוות המשא ומתן והמטרה שלו היא לעזור כמה שאפשר לצוות להשיג את המטרות שלו", אומר ד"ר רועי שיינדורף, שליווה את צוות המשא עד יולי 2022. "חלק מהאתגר הוא לנסח את ההסכם בצורה כזאת שתשמור קודם כל על האינטרסים של מדינת ישראל, אבל מצד שני לנסח אותו באופן כזה שגם הצד השני יוכל לחיות איתו, שגם לצד השני יוכל להיות איזשהו נראטיב שהוא יכול להסביר לציבור שלו".

על תוכן ההסכם יש גם מחלוקות בישראל. אבל יש עוד עניין, בהקשר המשפטי ובתחומה של היועצץ המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שכבר אחרי כחצי שנה מתחילת כהונתה נדרשה לאחד העניינים הכי רגישים ומשמעותיים שיכולים להיות בישראל, וכל זה - רגע לפני בחירות. "כשמשהו מאוד דחוף ומאוד חיוני ואי אפשר לדחות אותו, אז גם לכלל של האיפוק וריסון יש חריג", אומר ד"ר שיינדורף.

וכך זה הוצג בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי שהוגשה לממשלה אחרי דיונים אין-סופיים של ובמשרד המשפטים: "במצב דברים רגיל דעתנו הייתה כי אין מקום לקדם את ההסכם בעת הזו. אולם משהוצגו בפנינו חוות הדעת של הגורמים המדיניים והביטחוניים, חתימה על ההסכמה אינה עולה כדי מניעה משפטית, במיוחד נוכח חוות הדעת על חלון הזדמנויות צר וההשלכות שעלולות להיות לדחיית ההסכם".

במילים אחרות: לפי היועצת, הנחיצות והדחיפות הוכחו וגוברות על כלל האיפוק והריסון. אפשר להניח שהיועצת ידעה שהקביעה שלה תעורר ביקורת. אבל זה עוד היה שולי לעומת הביקורת והוויכוח סביב הקביעה של בהרב-מיארה, לפיה אמנם עדיף להביא את ההסכם לאישור בכנסת, אבל אפשר בהחלט גם להסתפק ביידוע, כל עוד הממשלה דנה בכך ומחליטה בעצמה.

"ממשלת מעבר זו ממשלה שתלויה באוויר", אומר עו"ד יצחק בם, שמייצג את ארגון "לביא" שעתר לבג"ץ נגד ההסכם. "אין לה את אמון הכנסת, ולכן הסכם מדיני כל כך חשוב היא לא יכולה לעשות מבלי שתקבל את אישור הכנסת מראש". וזה בדיוק הטיעון המרכזי בעתירות שהוגשו נגד קידום ההסכם, ובג"ץ ידון בהם בשבוע הבא. "אנחנו לא מבקשים להתערב בתוכן ההסכם, אפילו שאנחנו חושבים שההסכם גרוע", אומר עו"ד בם. "השאלה היא לא האם ההסכם טוב, השאלה היא מי מחליט".

"יש כאן מצב ייחודי שמעורר שאלות משפטיות שהן לא שאלות משפטיות פשוטות", אומר ד"ר שיינדורף. "להערכתי, בסוף התוצאות של פניית פרסה ביחס להסכם הזה יהיו כל כך קשות, שקשה לי להאמין שבית המשפט יוכל להתעלם מהמציאות הזאת".

"היו מקרים בעבר שבהם ממשלות ניהלו משא ומתן מדיני בתקופה שסמוכה לבחירות והאירועים האלה גם הגיעו לבירור בבית המשפט", מציין ד"ר שמיר-בורר. "זה קרה בשנת 2000 סביב המשא ומתן עם אש"ף, זה קרה ב-2008 סביב המשא ומתן שהתנהל עם סוריה. בית המשפט באותם מקרים החליט שהוא לא מונע מהממשלה להמשיך את המשא ומתן. אני חושב שחלק מהדברים שסייע להניח את דעתו של בית המשפט במקרים קודמים, היה העובדה שכן הייתה התחייבות גם שיתקיים פיקוח פרלמנטרי בכנסת לגבי האירועים האלה. אני חושב שגם במקרה הנוכחי, התהליך שקורה בכנסת בסוף ישחק תפקיד חשוב בפני בג"ץ".

"לדעתי זה ביזיון שישראל חותמת על הסכם כזה עם מדינה שלא מכירה בנו", אומר עו"ד בם. "אבל זכותו של ראש הממשלה להיות אידיוט. אין כלל משפטי שאוסר זאת".

"יש קושי מקצועי מאוד גדול לבוא ולשפוט תוצאה סופית של משא ומתן מדיני על סמך עמדות שננקטו לאורך הדרך", מציין ד"ר שמיר-בורר. "בסוף ההסכם בנוי מהרבה מאוד רכיבים".

עכשיו, כמעט כמו כל סוגיה בישראל, הנושא מגיע לבג"ץ.