תקופת הבחירות בעיצומה ואנשי הציבור מתעלמים מסוגיה דחופה לא פחות - משבר הדיור והסיוע לאמהות חד הוריות. "אם את לא במעגל העוני מכניסים אותך לשם", אמרה היום (שני) אם חד הורית לשלושה ילדים בריאיון לקרן נויבך בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב. הם סיפרה על המצב הבלתי אפשרי שבו המדינה לא מגדילה את הסיוע הכלכלי בהתאם לשוק.
האם, דנה (שם בדוי) מתגוררת מספר שנים בדירה באזור המרכז ומשלמת שכירות בגובה 3,700 שקלים. לאחרונה נמכרה הדירה, ובעל הדירה החדש מבקש להגדיל את שכר הדיור בלפחות כ-2,000 שקלים בזמן שהסיוע הכלכלי אותו היא מקבלת לא משתנה. "כרגע אני נמצאת בתוך סיר לחץ, המדינה מעמידה אותי במצב של או להיות ברחוב או לקנות אוכל לילדים שלי או לחשב כמה שכירות אני אמורה להשלים. למה אני צריכה לפחד שבעל הדירה יוציא אותי?", הסבירה דנה.
"אני לא מצליחה למצוא דירה חדשה וגם אם כן, בעל הדירה שואל מה הסטטוס ואז מבטל אותי כי אני חד הורית", הוסיפה. גם החיפוש אחר דירה חדשה אינו מיטיב עם דנה, אם לשלושה ילדים קטנים שאחת מהם ילדה על הרצף האוטיסטי. בשל המצב, היא נאלצת להקדיש את מרבית זמנה לבתה הקטנה, בת ארבע, שאינה יכולה לעבוד ונתמכת על ידי קצבת חיים של בתה וסיוע בשכר הדירה. בנוסף, בשל הקושי בלגדל ילדה על הרצף היא נזקקת לדירה ללא מדרגות או מעלית שתתאים למצבה של הילדה מה שמקשה עליה בחיפושים.
"כרגע אני מקבלת 3,100 שקלים, באזור שאני גרה זה דירת חדר וחצי. מגיע לי דיור ציבורי. לא רוצה להיות בחוץ, לילדה שלי קשה עם שינויים, מספיק שלעבור דירה יהיה לה קשה. כתבתי מכתב למשרד השיכון והבינוי, מישהי שעובדת שם אמרה לי שעכשיו כשכל האוקראינים הגיעו לארץ, נתנו להם את כל הדירות. היא אמרה לי 'אל תבני על זה, תסתדרי עם הסיוע שנותנים לך'. פה נכנסתי ללחץ", סיפרה האם.
תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון מכיר ומלווה את הפונה המממשת את הסיוע מנובמבר 2019 לאור הנסיבות שצויינו, באפשרות הפונה להגיש בקשה לקבלת ליווי של חברת מגאר במציאת דירה וקבלת חוזה לשכירות. ואם הפונה מעוניינת בסיוע".
בישראל חיים כיום 187 אלף משפחות נזקקות. מדובר במשפחות שנמצאות במצב קצה, אין להן כסף לשכור דירה לבד והן צריכות לשקול בין קניות בסופר לילדיהם לבין השלמת שכר הדירה. "הסיפור ששמענו עכשיו קשה אבל מה שקשה שזה לא סיפור בודד", הדגיש לירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדווה.
"בעשורים האחרונים המדינה לא בנתה דירות, העמדה הממשלתית בניצוחו של משרד האוצר, היא להתנער מהמודל הזה. נתנו להם דירות שלא שיפצו אותם ולא בנו דירות חדשות, אז גם מי שזכאים לסיוע נקלעים לסיטואציה הבלתי אפשרית הזאת", הסביר.
בשנים הראשונות להקמת המדינה, נבנו דירות לדיור ציבורי בעיירות פיתוח, עשו את זה מתוך מטרה לפתח את האיזור שכבר מאמצע שנות ה-60, הפסיקו לבנות דירות מסוג זה והתחילה מגמה של סיוע בשכר דירה במקום. את הדירות החלו למכור למעמד הביניים ובמקביל הפסיקו כמעט לחלוטין לבנות דירות חדשות. הופמן-דישון אמר בתוכנית: "בייחוד בשנים האחרונות שעלתה מצוקת הדיור המדינה קנתה דירות, זה מהלך שמבזבז הרבה כסף, המדינה הולכת לקנות דירה בשוק במקום לנצל את הכוח שלה בתור בעלת הקרקע".
"למדינה יש כוח כמתכננת לבנות דיור ולהשכיר אותן למשפחות בהתאם למצב שלהם ואם מסתכלים על מקומות אחרים בעולם, מדינות או גופים אחרים יכולים להשכיר דירות במחירי עלות ששכר הדירה שלהן לא ישתגע עם השוק. אנחנו חריגים", הוסיף.
ייתכן כי דיור ציבורי איכותי יוכל לעזור להתמודד עם משבר הנדל"ן. "צריך לשנות השיחה על הדיור הציבורי לשיח שעוסק ברווחה לאוכלוסיות קשות ושיח על משבר הדיור במדורי הנדל"ן. גופים בעולם אפילו כאלה ב-OECD רואים בדיור ציבורי ובדיור ללא מטרות רווח כמרכיב מרכזי במדיניות דיור. זו כותרת של אחד מהמסכים שה-OECD הוציא בשנים האחרונות - דיור חברתי וציבורי כמרכיב מרכזי במדיניות דיור. מתוך תפיסה שאי אפשר שתחום הדיור כולו יהיה בשוק הפרטי כי תהיה אוכלוסייה שתיפול בין הכיסאות. במיוחד בתקופות שבהם המחירים משתוללים". ציין הופמן-דישון.