בנימין נתניהו ויאיר לפיד
.

12 הערות על 12 סקרים

המדד מציג בפנינו טבלת סקרים בכלי תקשורת שונים, האם יש הבדלים במנדטים?
שמואל רוזנר, המדד
27 באוקטובר 2022
08:42
עודכן ב 17:12

1. הביטו בטבלה. זו טבלה של 12 סקרים, מה-20 בחודש עד ה-26 בחודש. ליד כל סקר יש תאריך, כלי התקשורת שבו פורסם, שם הסוקר, מספר המנדטים בגוש נתניהו, מספר המנדטים לכל מפלגה. הביטו בה, וראו כמה היא אחידה. בסופו של דבר, אף סקר לא נותן לגוש נתניהו יותר מ-62, אף סקר לא נותן לגוש נתניהו פחות מ-59. אם גוש נתניהו יקבל משהו שבין 59 לבין 62 הסקרים יהיו בסך הכל בסדר. כמובן, יש הבדל גדול בין 59 ל-62 מבחינת מהות התוצאה. אבל במבחן הסטטיסטי זה הבדל לא גדול. מי שמצליח לחזות תוצאות בכזאת מידה של דיוק עושה עבודה טובה.

יודעים מי ינצח? למה שלא תוכיחו – ונראה אתכם חוזים את התוצאות

2. בארבעה מקרים גוש נתניהו מקבל מספיק מנדטים בכדי להרכיב קואליציה. אי אפשר שלא לשים לב ששניים מהם הם של אותו סוקר (שלמה פילבר, דירקט פולס). אי אפשר שלא לשים לב ששלושה מהם (זה כולל גם את הסקר של גלי ישראל) התפרסמו בכלי תקשורת שהם כלי תקשורת מובהקים של הימין. זה לא אומר כמובן שהסקרים האלה פחות טובים או יותר טובים. זה כן מלמד משהו על העובדה שסוקרים מסוימים משקללים את התוצאות בדרך קצת אחרת, שמיטיבה עם התחזית לימין – לא בהכרח עם התוצאות. זה נראה בשבוע הבא.

3. בתקשורת רואים כותרות כמו ״נתניהו עלה״ או ״מרצ בצלילה״. אלה כותרות מובנות, אבל הן אינן משקפות מציאות של סקרים. האם נתניהו עלה או ירד ביום רביעי ה-26 בחודש? לפי סקר גלי ישראל הוא עלה, לפי סקר גלי צה״ל הוא ירד. לפי האמת – תזוזה של מנדט או שניים בסקר לכאן או לכאן היא בדרך כלל תוצאה של זמן הסקירה, שיטת הסקירה, הדגימה, השקלול, משהו שאין לו קשר לשאלה האם ברחוב הישראלי יש שינוי. 12 הסקרים שבטבלה מלמדים שבינתיים אין שינוי.

4. דווקא בגלל העניין של תזוזות מתבקשות, העובדה ששתי המפלגות הערביות מקבלות בדיוק את אותו מספר מנדטים בכל 12 הסקרים מעלה חשד, וגם חשש, שהסקרים אולי לא משקפים היטב את מה שמתחולל ברחוב הערבי. אפשר לומר את זה גם כך: זה נראה יותר מדי מדויק.

5. רוב המפלגות מתנדנדות על סקלה מאוד מוגבלת, מנדט וחצי למעלה או מנדט וחצי למטה. סימנו כמה תוצאות חריגות בירוק – העבודה קיבלה בסקר אחד 6. יש עתיד קיבלה באחד 27. אלה היוצאים מהכלל המעידים על הכלל. והכלל כפול: א. הסכמה. ב. סטטיות.

6. חברו ליכוד + ציונות דתית. כשאחת עולה אחת יורדת. אם תחברו, תגלו שביחד הן מקבלות לא פחות מ-44 ולא יותר מ-46. זה הטווח. חברו מחנה ממלכתי + יש עתיד. התוצאה תמיד 35 עד 37 (למעט החריג כאשר יש עתיד קיבלה בסקר אחד 27). זה הטווח. הוא נכון לא רק למפלגות אלא גם לצמדי מפלגות ובסופו של דבר גם לגושים.

7. בין שתיים לארבע מפלגות קרובות לאחוז החסימה. מה זה קרובות? זה אומר לפעמים יורדות עד ל-4 מנדטים. שתי הערביות, העבודה (3 פעמים), מרצ (3 פעמים). בשני סקרים כל הארבע על 4. בשני סקרים שלוש מארבע על 4. בשאר רק הערביות על 4. מישהו אמר שהפעם לא יהיה ״קמפיין גוועלד״? יהיה ויהיה. למעשה, כבר יש.

8. איילת שקד ממשיכה לרוץ, אבל לא עברה באף סקר מכל ה-12, וגם לא באף סקר אחר. בתקשורת ממשיכים לראיין אותה, כאילו היא שחקנית, אבל לא ממשיכים לעשות זאת באותה רמת עניין עם שחקנים אחרים שהישגיהם לא רחוקים משלה, כמו ירון זליכה, או בל״ד. המקרה של שקד הוא דרמטי יותר ופיקנטי יותר, אבל כרגע, לפי מה שנראה בסקרים, אין סיבה מיוחדת להניח שהיא תעבור וזליכה לא (מה שכמובן לא אומר הרבה על התוצאה האמיתית, שתלויה בהחלטות של מצביעים אמיתיים ביום הבחירות האמיתי).

9. כמה הסקרים של השבוע האחרון יכולים לחזות את תוצאות הבחירות? עשינו את הדבר הבא: לכל מפלגה חישבנו את השגיאה הממוצעת בסקרים של שלוש מערכות הבחירות האחרונות. זה לא פשוט כי מפלגות שינו שם וצורה. אבל למחנה הממלכתי חישבנו לפי כחול לבן. לתע״ל-חד״ש לפי המשותפת. ויש מפלגות שנשארו כפי שנשארו, ובראשן הליכוד ויש עתיד. כך או כך, הוספנו והחסרנו לפי החישוב, ושיקללנו בחזרה ל-120 מנדטים התוצאה? גוש נתניהו עם 60.29 כאשר מחשבים מתוך ממוצע הסקרים של המדד. בכמה זה שונה ממה שהיה יוצא לגוש בלי התוספות וההחסרות? קשה להאמין, אבל ההבדל הוא 0.1 מנדט.

10. כל זה יפה בתור תרגיל. במציאות, אפשר שהפעם תהיה סטייה של 3 מנדטים לטובת הליכוד, או לטובת יש עתיד, וכל מה שרואים כרגע בסקרים יקבל תפנית (תלוי כמוהן בשאלה על חשבון מי יבואו המנדטים). השינוי העיקרי שאפשר לדמיין הוא סטייה לכיוון מטה לאחת מארבע מפלגות ה-4. אם אחת מהן נופלת, הגוש נופל איתה. מצד שני, עם בל״ד עוברת, ואף אחת לא נופלת, כנראה שגוש נתניהו מתרחק מה-61.

11. ביום שישי יבוא הסקרים האחרונים. אם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, הם ישאירו אותנו במתח. זה טוב לפוליטיקאים, כי זה מאפשר לדחוק בבוחרים לבוא – כל קול חשוב. זה טוב לתקשורת, כי זה מבטיח צפייה מתוחה במדגמי ליל הבחירות ובמה שיבוא אחריהם. זה טוב לסוקרים, כי כשלא מבטיחים ניצחון לאף אחד, אין למי לבוא בטענות על הבטחות שווא. וחוץ מזה – זו כנראה גם האמת. המצב מתוח, התוצאות יהיו צמודות.

12. סקרים הן דבר חשוב דווקא בשלבים המוקדמים יותר של המרוץ, כשעוד צריך להתארגן, לחדד מסרים, לשקול שיקולים, לקבל החלטות. בשלב הזה, לרוב הבוחרים והבוחרות שכבר החליטו בערך מה יעשו, הם באמת לא הרבה יותר משעשוע. עוד מעט קט ונדע.