.

למה מצביעי השמאל-מרכז הססנים כל כך?

רק כ-44% ממצביעי המרכז-שמאל יודעים איזה פתק ישימו בקלפי ביום הבחירות. למה הם מתלבטים כל כך הרבה? הפרק האחרון בפרויקט הבחירות של יערה שפירא ודודי חסיד
יערה שפירא ודודי חסיד
31 באוקטובר 2022
21:52

במהלך המחקר שלנו, גילינו מאפיין אחד ברור למצביעי המרכז-שמאל: הם לא יודעים להחליט. מצד אחד, המצביעים בגוש מגיעים לקלפי בשיעורים גבוהים מאוד, הרבה יותר מבימין, ומהצד השני – אחוז גדול מאוד מהם לא יידעו איזה פתק ישימו בקלפי, כמעט עד לרגע שיעמדו מאחורי הפרגוד. בעוד שכ-60% מבוחרי גוש נתניהו שחושבים שיצביעו למפלגה מסויימת – בטוחים שיצביעו לה, בגוש המרכז-שמאל רק 44% בטוחים שיצביעו למפלגה שהם חושבים להצביע לה.

כשבדקנו נתונים דומים ממערכות בחירות קודמות (שנאספו גם הם בידי מכון קנטאר), גילינו גם בהם פערים בביטחון בהצבעה בין שני הגושים. אף נדמה שהפערים מתרחבים ככל שאנחנו מתקדמים במערכות הבחירות (אם כי השאלה לא נשאלה באופן אחיד בין המערכות, אז קשה לנו להיות בטוחים).

אנחנו יכולים לחשוב על כמה גורמים לתופעה הזאת, וניסינו לבחון אותם במהלך מערכת הבחירות. באופן בסיסי, שיערנו שמצביעי המרכז שמאל מהססים, מפני שהם נוטים יותר ל"הצבעה אסטרטגית" ביחס למצביעי גוש הימין – אז שאלנו אותם ישירות אם בבואם לבחור הם בודקים עם מי הם הכי מזדהים באופן אישי, או שיצביעו מתוך שיקולים אסטרטגיים שנוגעים לטובת הגוש כולו.

דוהרים לקלפיות | האזינו לעוד יום

ההבדלים בין הגושים היו ברורים: 37% מתומכי המרכז-שמאל העידו על עצמם שיצביעו משיקולים אסטרטגיים, לעומת 27% מבוחרים גוש נתניהו. עדיין נשאלת השאלה, מה מקור הפער – מה גורם למצביעי השמאל להצביע הרבה יותר משיקולים טקטיים?

ראשית, עולה מהנתונים פער טעון-הסבר בין מצבם האובייקטיבי של מצביעי המרכז-שמאל, לבין הפסימיות, וכמעט תחושת הייאוש שעולה מעמדותיהם כלפי המדינה ומצבם בה. כפרופיל כללי של מצביעי המרכז-שמאל, מדובר בקבוצה עם רוב גברי (58%), מבוגרת יותר ממצביעי הימין ועם שיעור גבוה של רווקים. הם גם הרבה יותר חילונים (74% חילונים - כשבגוש נתניהו יש פחות מ-20%). מבחינת מעמד חברתי כלכלי - הם משכילים יותר: 70% עם השכלה גבוהה לעומת רק כמחצית ממצביעי גוש הימין, הם מרוויחים יותר, וככלל - גרים בדרך כלל באזורים עם דירוג סוציו-אקונומי גבוה.

למרות זאת, 51% ממצביעי המרכז-שמאל חושבים שעתיד ילדיהם יהיה פחות טוב משלהם, לעומת רק 46% ממצביעי הימין; ו-34% ממצביעי המרכז-שמאל שוקלים לגור במדינה אחרת, לעומת רק 26% מהימנים. גם בתחושת השייכות: 81% ממצביעי הימין מרגישים שהם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, לעומת רק 75% ממצביעי המרכז-שמאל. כלומר, למרות שמצבם האובייקטיבי, מהבחינה החברתית והכלכלית, דווקא עדיף על זה של מצביעי הימין – השמאל הרבה יותר פסימי.

לתחושות שמתארים מצביעי המרכז-שמאל יכולים להיות הסברים מגוונים, אבל לפחות אחד מהם הוא היותם מיעוט פוליטי בישראל. בשיחות עם מצביעים, רבים תיארו תחושת דחיפות בהצבעה שמתוארת רק לעיתים רחוקות בגוש הימין – כזו שמעורבת בחשש אמיתי וכבד לגורלם במדינה.

מבלי להיכנס לפסיכולוגיה, העובדה הזאת גורמת כנראה לשיעורי ההצבעה הגבוהים במרכז-שמאל, אך גם להססנות בבחירה עצמה. קודם כל מפני שבימין חלק גדול יותר מאלה שמתקשים להחליט למי יצביעו – פשוט לא מגיעים לקלפי. שנית, בשל סוג של ניתוח-יתר של המפה הפוליטית מצד מצביעי השמאל, שמייצר מערבולת תורת-משחקית: כל מצביע מנסה לחשוב מה כל המצביעים האחרים יחשבו לגבי הצבעה למפלגות הקטנות, מתוך הנחה שגם המצביעים האחרים עלולים לחשוב כמותו. חשיבה אסטרטגית על הצבעה, באופן פרדוקסלי, הופכת מועילה והגיונית יותר ככל שהיא נפוצה פחות. אם כולם מצביעים אסטרטגיים – לאף אחד אין אסטרטגיה טובה.

*הנתונים בכתבה מבוססים על ניתוח סקרים שפורסמו בשבוע שעבר ובחודש האחרון, והם אינם פרי סקר חדש