בית המשפט העליון
Oren Ben Hakoon/POOL

הצהרות קמפיין או מטרה אמיתית: מה עתידה של מערכת המשפט?

אם מסתמכים על ההצהרות שנשמעו במהלך הבחירות הדבר הראשון שיקרה הוא פיטורי היועמ"שית, חקיקת פסקת ההתגברות וגם משפט נתניהו בסכנה - האם כל זה באמת על הפרק? | פרשנות
תמר אלמוג
05 בנובמבר 2022
18:16
עודכן ב 22:42

לפסקאות הבאות יש לצרף כוכבית. כוכבית אזהרה: כל האמור הוא נכון לעכשיו, רבות עוד לא ידוע. ובכל זאת ננסה להבין – מה הלאה? הרי מערכות המשפט ואכיפת החוק הפכו למרכז הקמפיין, שלא לומר היעד, המטרה.

אם מסתמכים על ההצהרות שנשמעו מצד לא מעט מחברי הקואליציה לעתיד במהלך קמפיין הבחירות, הדבר הראשון שיקרה הוא פיטורי היועמ"שית. שמענו לא מעט הבטחות ו/או איומים כאלה. סביב סאגת מינוי הרמטכ"ל, סביב ההסכם עם לבנון, סביב מה לא בעצם.

אם מסתמכים על חששות שנשמעו מצד האופוזיציה לעתיד במהלך הבחירות, הדבר הראשון הוא שאולי יקרה, הוא ביטול משפט נתניהו. ראש הממשלה לשעבר ולעתיד הכחיש כל קשר לכל מהלך אפשרי בעניין, אבל במערכת אכיפת החוק כמו גם מחוצה לה - לא כולם קונים את זה.

רק שככל הנראה לא אפשרות א' ולא אפשרות ב' על הפרק בשלב הזה. היועמ"שית? יכול להיות שבתור התחלה ינסו לעבוד איתה. אחרי הכול, גלי בהרב מיארה, כמו קודמה לתפקיד, שבה והצהירה בכל הזדמנות שתפקידה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, בגבולות הדין כמובן. בנוסף, בניגוד למנדלבליט ש"זכה" למתקפות חסרות תקדים מרגע שהחליט מה שהחליט בתיקי נתניהו - בהרב מיארה לא נגעה בתיקים האלה ולא ממש קשורה אליהם. ייתכן שהמגע הראשון איתם יהיה בכלל סביב מגעים להסדר טיעון, שאחרי ניצחונו של נתניהו בבחירות נראים כאפשרות רחוקה ולא ממש סבירה.

לגבי המשפט: המשנה ליועמ"ש לשעבר, רז נזרי, אמר לנו בריאיון בזמנו כי הוא לא מאמין שכך יקרה, אבל אם יקרה ביטול משפט מתנהל, זה יתקרב להגדרה של סוף הדמוקרטיה. אבל הסוף לא מגיע כל כך מהר וממילא גם לא בדרך כל כך פשוטה. נכון שסמוטריץ' ורוטמן הציגו תוכנית לביטול עבירת הפרת האמונים. גם אם זה יקרה - יש לזכור שנתניהו מואשם גם בשוחד. לעולם אין לומר לעולם לא, אבל בשלב הזה ספק אם הדבר הראשון שתעשה ממשלת נתניהו השישית יהיה לבטל את משפטו שלו.

בכל מקרה, מהלך כזה צריך להיות מורכב מכמה צעדים, ואחד מהם חייב להיות פסקת התגברות. עכשיו הגענו לנקודה שבניגוד למה שהוזכר כאן קודם, נראית רלוונטית מאוד: חקיקת פסקת התגברות על הפרק.

חקיקת פסקת התגברות על הפרק, אלא שספק אם מי ששואפים כעת לחוקקה - יעשו זאת במגבלות מסוימות

פסקת התגברות, נזכיר, היא פסקה בחוק שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל. צריך לומר, גם בקרב גדולי מערכת המשפט – כולל נשיאי עליון לשעבר- יש מי שהסכימו ומסכימים לרעיון העקרוני של פסקת התגברות. זאת עם כוכבית: בעיקר שההתגברות, החקיקה מחדש, תהיה ברוב משמעותי של ח"כים - 80 לדוגמה – ולא ברוב יחסי או זעום, וכמו כן שהחוק המחוקק מחדש יהיה לתקופה מוגבלת.

אלא שספק אם מי ששואפים כעת לפסקת התגברות מתכננים לחוקקה במגבלות האלה, וספק אם ומה יהיה היקפו של שיח עם מערכת המשפט בעניין הזה. וזה מה שמדאיג רבים. תחת שתי המילים שנשמעות משפטיות ומשמימות, "פסקת התגברות", אפשר לבצע מהלך שיפגע אנושות בבית המשפט העליון, בואך ייתר אותו. ובהזדמנות הזאת אולי כדאי לזכור – גם הדברים החמורים ביותר שמושמעים נגד בג"ץ זוכים להגנת "חופש הביטוי". חופש הביטוי אינו זכות שהח"כים קבעו את עליונותה. בג"ץ עשה זאת.

ייתכן שזאת לא תהיה פסקת התגברות אלא פסקה אחרת, סגנון אחר אבל מטרה דומה - לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקות של בג"ץ, כאלה שניתן להעריך מה תהיינה ולהעריך שהקואליציה לא תהיה מעוניינת בהן. התגברות כזאת או אחרת, תאפשר לקואליציה מרחב תמרון רחב יותר בצעדים שהיא רוצה.

פסקת ההתגברות יכולה להיות רלוונטית למוקד ההתנגשות הראשונה - עניין דרעי

פסקת ההתגברות היא אולי המוכרת מבין המהלכים שכנראה יהיו על הפרק. אבל למעשה יש מהלכים נוספים, משמעותיים גם הם, שיכולים לשנות את המצב החוקתי, ציבורי בישראל. דוגמה אחת היא חוק היועמ"שים שייתכן שיחזור לשולחן (הממשלה). אותה הצעה לפיה שומרי הסף יהפכו להיות שומרי האינטרסים של הגורמים הפוליטים.

בעבר החוק ירד מהפרק, כעת ייתכן שישנה את תוכן הספר. ואם נחזור לפסקת ההתגברות, היא יכולה להיות רלוונטית, קשורה, לעניין הבא שסביר מאוד שיהיה במוקד ההתנגשות הראשונה - עניין דרעי.

לפני כמעט 30 שנה נכתב פסק דין שכונה הלכת דרעי פנחסי. אז נקבע ששר המואשם בפלילים חייב להתפטר או שראש הממשלה (אז היה זה רבין ז"ל) חייב לפטרו. ייתכן שדרעי, שהורשע בעבירות מס ופרש מהכנסת, יהיה שוב במוקד הלכה, ואולי במוקד הפיצוץ הראשון: האם יוכל להתמנות לשר? מה תהיה עמדת היועמ"שית? מה יקבע בג"ץ? כל מהלך בעניין, כל חוות דעת וכמובן כל החלטה, יכולות להפוך לנקודת המפנה הדרמטית בדמותה של מערכת המשפט והחוק, ובהתאם, מבלי להפריז, בדמותה של המדינה.