הדרום הפרוע: "הילדה צרחה 'אמא, יש מישהו בחדר'"

בנגב מזועזעים מגזר הדין של הפורץ הבדואי שתקף מינית ילדה - חמש שנות מאסר וקנס של 70 אלף שקלים. תושבים בדרום מתארים מציאות שבה כנופיות מסתובבות חופשי בבתים פרטיים, כשבני הבית בפנים. זאת לצד עבירות תנועה חמורות בצמתיים מרכזיים בדרום, שמסתיימות במקרה הטוב בעונש זעום. בכאן רשת ב הובאו הבוקר (חמישי) שלושה אירועים מהשנה האחרונה על עבריינים שביצעו עבירות קשות ומסתובבים חופשי. 

אורנית גינת מעומר התעוררה לצרחות של בתה כשפורץ רעול פנים נכנס לחדרה באמצע הלילה. "היא צעקה לי 'אמא, יש לי מישהו בחדר'". אורנית רדפה אחרי הפורץ עם האקדח שלה, כשבעלה ובנה מצטרפים למרדף כשהם חמושים. בני המשפחה אומנם לא הצליחו לתפוס את הפורץ, אך העבירו למשטרה את מיקום הבית המדויק שבו נמצא הרכוש הגנוב בכפר טראבין הסמוך, בעזרת איתור המיקום של הטלפונים הגנובים. הרכוש לא נתפס והתיק נסגר. 

אימה של יעל דעבול מבאר שבע הפכה לנכה בצומת מרכזי בעיר, כשנהגת מתל שבע בלי רישיון נהיגה חצתה באור אדום. "הגענו בחודש ספטמבר לדיון, יותר משנה אחרי התאונה, ואז הסתבר שהחליטו לדחות אותו לדצמבר ואפילו לא הודיעו לנו", יעל סיפרה. בינתיים, הנהגת הפוגעת לא מגיעה לבית המשפט וממשיכה להסתובב באופן חופשי. "לצערי אמא שלי עדיין בשיקום", יעל סיפרה. "היא עוברת פיזיותרפיה בניסיון להחזיר אותה לתפקד עד כמה שאפשר". 

שבוע לאחר מכן, צעירה נפצעה קשה באותו הצומת בבאר שבע, כשצעיר מכפר סמוך נסע באור אדום במהירות אדירה. אמיר טלקר ניצל בנס באירוע, אך עדיין סובל מפציעה. "אני עד היום עם כאבי גב וברכיים. הנהג לא קיבל שום דבר, קיבל שלילה לחודש וחזר לנהוג. הוא נהג באור אדום מלא, 260 קמ"ש. בתי המשפט לא עושים כלום". 

ברקע הביקורת: פורסמו נימוקי גזר הדין לתוקף בת ה-10

ברקע הביקורת הציבורית על גזר הדין. בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם את הנימוקים המלאים שהובילו לגזירת העונש על תוקף בת ה-10. השופטים ציינו מספר גורמים שלדבריהם פעלו בחלקם לטובת הקלה בעונש, וחלקם לטובת החמרה בגזר הדין. 

השופטים ציינו כי "עד היום למעשה הנאשם לא הצליח להעמיק ולגלות אמפתיה לסבלה של הקטינה באירוע". בנוסף, הדגישו את חומרת מעשיו של הותקף וכינו אותם "התגשמות סיוטיו של כל הורה". כמו כן הזכירו את העובדה שגם לאחר התקיפה הקשה, התוקף שב וביצע עבירות רכוש נוספות, מספר ימים לאחר האירוע.

לצד כל אלו, ציין בית המשפט שהותקף אומנם היה קרוב מאוד לגיל בגרות בזמן המעשה, אבל עדיין קטין. בהמשך התייחסו השופטים לעובדה שהתוקף הודה בעבירות בשלב מוקדם יחסית, מה שלטענת השופטים חסך מהילדה להעיד בבית המשפט. השופטים התייחסו גם להליך השיקומי שעובר התוקף ולדברי קצין המבחן שלו, לפיו סיכויי שיקומו משמעותיים. בנוסף בשירות המבחן סברו כי צריך להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר במעון נעול - ולא בבית כלא.

בית המשפט מסר גם כי ערך השוואה מול מקרים עם עבירות דומות כדי לנמק את העונש שבחר להטיל, ומתח ביקורת על התביעה: "לא ברור לנו כיצד המאשימה עתרה לעונש החורג משמעותית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, וזאת מבלי לנמק את עתירתה או לבססה בפסיקה מתאימה ומבלי להביא בחשבון את השיקולים העומדים לזכות הנאשם, ובכלל זה הודאתו, גילו ושיקולי שיקומו".