-
צילום: אי-פי

M23: הארגון שמוביל את קונגו למלחמה שלא נגמרת

אחרי עשור של שקט יחסי, ארגון M23 שוב מאיים על הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • כיצד הפכה המדינה לשדה קרב של בעלי אינטרסים ומדינות שכנות? ומיהו הארגון שגרר את קונגו למשבר העקורים הגדול ביותר בהיסטוריה של אפריקה?
בר שפר
19 בנובמבר 2022
18:05

בוקר בהיר אחד בחודש אוגוסט יצאה אביגייל בהאטי מביתה כדי לאסוף עלי קאסווה. "הייתי רעבה אז יצאתי לחפש אוכל... ואז הם תפסו אותי". הקבוצה אותה תיארה באימה בריאיון ל"פייננשייל טיימס" היא M23, קבוצת מורדים חמושה שחזרה לפעול בצפון-מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אחרי ששמרה על שקט יחסי במשך עשור, "הם לקחו אותי ואנסו אותי".

אביגייל בהאטי (צילום: מוסז סוואטסאטה, Financial Times)

אביגייל היא לא היחידה שחיה בפחד מ-M23. בחודשים האחרונים העדויות על חזרתה של הקבוצה נערמות ולכולן מכנה משותף אחד - פחד ממה שיבוא וזיכרון של מה שהיה.

"הילדים של מסרבים ללכת לבית הספר, הם מאמינים שהם יתקפו בכל רגע, סיפרה נסימיר פויב, מוכרת בשוק התוסס של גומה, עיר הבירה של מחוז צפון-קיבו. "איך אנחנו יכולים שלא לפחד? כל יום שומעים על חיילים של צבא קונגו שנהרגים בעימותים עם חיילי המליציה", סיפרה בריאיון לכלי התקשורת הגרמני DW.

המתקפות החוזרות כבר זכו על ידי תושבי המקום לכינוי "La guerre sans fin" - "המלחמה לא סוף". ארגוני טרור ומתקפות אינם זרים לתושבים שלעיתים קרובות נתונים לחסדיהם של גורמים עוינים רבים, באזור שנחשב לא רק מרוחק ומבודד אלא גם עשיר במשאבים, שבעלי אינטרסים רוצים לשלוט בהם.

אבל ההתפתחויות בשבוע האחרון מדאיגות גם את הצבא הקונגולזי. דובר הצבא של קונגו (DRC) אמר לסוכנות הידיעות הבריטית רויטרס כי M23 מתקדמים לכיוון גומה ולא נראה שהם מתכוונים להפסיק. "הם תוקפים אבל אנחנו יוזמים פעולות כדי לגרום להם לסגת".

על פי דוח האו"ם, מספר העקורים מביתם בתוך גבולות קונגו עלה לכמעט שישה מיליון – המשבר ההומניטרי הגדול ביותר מסוגו ביבשת אפריקה, כשרק בחודש האחרון תועדו לפחות 188 אלף מקרים בצפון-קיבו לבדה.

משפחה שנמלטה מ-M23 ליד קיבומבה, צפונית לעיר הבירה, בחודש שעבר (צילום: אי-פי)

"M23 תקפו ועזבתי הכול", סיפר עמאני מוגאדישה, אחד העקורים במחנה הפליטים באזור לרויטרס. "לא לקחתי איתי בגדים, עזבתי אפילו את אשתי וילדיי. אין לנו אוכל כאן, הרעב יהרוג אותנו". עקורה אחרת אמרה - "אנחנו רואים חיילים בורחים על אופנועים במהירות גבוהה ואזרחים בורחים אחריהם".

מי אלו M23?

M23 היא קבוצת מורדים שנוסדה בשנת 2012 על ידי כמה מאות חיילים לשעבר של "הקונגרס הלאומי להגנת האנשים" (Congrès national pour la défense du peuple - CNDP). הם פועלים באזור הגבול עם רואנדה, בחבל הצפון-מזרחי של המדינה. הם מזדהים כקונגולזים מבני שבט הטוטסי, ותפקידם הוא להגן על טוטסי-קונגולזים נוספים באזור מפני אלימות חברי ארגונים בהם חברים בני הוטו.

המתיחות בין שתי הקבוצות הגיעה עוד מהתקופה בה קונגו הייתה קולוניה תחת שלטון בלגיה. מתיחות שהגיע לשיא בטבח העקוב מדם שביצעו בני שבט ההוטו בבני הטוטסי בשנות ה-90.

הקבוצה קיבלה את שמה על שם הסכם הפיוס שנחתם ב-23 במארס 2009 בין CNDP לבין ממשלת קונגו, בו סוכם כי חיילים מהצבא ישולבו במערך החיים הקונגולזי. שלוש שנים לאחר חתימת ההסכם, הקבוצה טענה כי עדיין לא ראתה יישום של הסעיפים שסוכמו - ותקפה.

הקבוצה רכשה במהירות כוח לחימה משמעותי, יעדים אסטרטגיים וכבשה לזמן קצר את העיר גומה. העיר מונה כ-700 אלף תושבים ושוכנת למרגלות הר ניירגונגו, הר געש פעיל בעל קרקע עשירה ופורייה.

M23 הובסה בשנה שלאחר מכן על ידי חיילי קונגו והאו"ם. אלה הצליחו לכבוש שטחים מחדש והובילו להסכם שלום בין המורדים לממשל ש"קינשסה מעולם לא יישמה בפועל". כך אמר לורנס קניוקה, דובר הזרוע הפוליטית של M23, מה שהוביל להתעוררות מחודשת של הארגון בשנת 2021.

היום בכירים בצבא הקונגולזי חוששים. הם מדברים על התפתחויות רבות והתקדמות מדאיגה, במסגרתה M23 תוקפים יותר וכובשים יותר. המליציה שולטת גם בכבישים ראשיים. תושבי המקום מפחדים ממתקפות, מעליית מחירים קיצונית של מוצרי מזון בסיסיים כמו אורז וקמח ומכך שהמזון ייגמר. "המצב הולך להיות בלתי אפשרי," אמר ג'ירמאטה מוויזה, בעל חנות בביררה, אחד השווקים הגדולים ביותר בגומה.

"הממשל לא מקיים את הבטחותיו", אמר ווילי נגומה, דובר M23, בריאיון ל-Foreign Policy. "אנחנו צריכים פוליטיקאים שימצאו פתרון לאלימות הגואה במזרח וישימו סוף לשבטיות".

אזור ההשפעה הנוכחי של M23 בקונגו (קרדיט: OpenStreetMap)

עלייתה של M23 עשור אחרי שהובסה, מערערת את היחסים האזוריים במזרח אפריקה. רבים בממשלה הקונגולזית תהו כיצד קבוצת מורדים הצליחה להשיג נשק מתקדם כל כך.

בינטו קייטה, ראש המשימה מטעם האו"ם לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (MUNUSCO), אמר במועצת הביטחון בחודש יוני האחרון, כי נראה שיכולותיה של M23 הן כעת כמו של "צבא קונבנציונלי", לאחר שהמורדים השתלטו על העיירה בונאגנה שנמצאת על גבול רואנדה. ה-M23 הואשמו גם על ידי הקונגולזים בהפלת מסוק של האו"ם והריגתם של שמונה חיילי או"ם, דבר שהמורדים הכחישו בתוקף.

"אנחנו ניצבים מול אויב חזק יותר ממה שהתמודדנו מולו לפני 10 שנים", אמר סגן גנרל מרקוס אפונסו דה קוסטה, מפקד MUNUSCO. "כדי להביס אותו צריך תקציבים, תחמושת רבה, מודיעין, ארטילריה ומערכות מכ"ם", יכולות שלטענת מומחים חסרות לצבא קונגו.

ההערכות האחרונות הובילו את DRC להאשים את שכנתם ממזרח, רואנדה, בתמיכה במורדים. למרות הכחשות רשמיות של הממשל בקיגאלי, דוח או"ם שהודלף ופורסם בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP באוגוסט האחרון, קבע כי "יש עדויות מבוססות למעורבות הממשל הרואנדי בתמיכה ב-M23". עוד נכתב בדוח כי בכוונת הקבוצה לכבוש מחדש את גומה כדי להשיג ויתורים פוליטיים ממשל קונגו.

אותו דוח של צוות מומחי האו"ם זכה להכחשה גורפת לא רק מצד גורמים שונים בקיגאלי, אלא גם מ-M23 בעצמה "אנחנו לא נתמכים על ידי רואנדה" התעקש קניוקה, דובר הזרוע הפוליטית של M23. תת-גנרל רונלד רווונגה, דובר כוחות ההגנה של רואנדה, כינה את ההאשמות "שקריות לחלוטין". לאחר מספר ניצחונות של הארגון נגד הצבא הקונגולזי והשתלטות על יישובים נוספים, הממשל גירש את וינסנט קרגה, שגריר רואנדה, מהמדינה.

בוועידה אותה אירחו ה"פייננשייל טיימס" באוקטובר האחרון, האשים נשיא קונגו, פליקס צ'יסקדי, את רואנדה ברצון להגדיל רווחים על חשבון ארצו. קונגו ובמיוחד אזור צפון קיבו, עשירים במינרלים, זהב, ברזל וקולטן, רכיב חשוב בתעשיית ייצור השבבים האלקטרוניים.

נאומו של נשיא קונגו, פליקס צ'יסקדי, בחודש שעבר

מלחמת העולם של אפריקה

פליקס צ'יסקדי, נשיא קונגו, הזהיר כי המתיחות האזורית עלולה להסלים למלחמה כוללת "אם הפרובוקציה של רואנדה תמשך". מקבילו הרואנדי, פול קגאמה, שהכחיש כי ארצו עומדת מאחורי ה-M23, אמר שהפגזות מעימותים שנוהלו בשטח DRC חצו את גבולותיה.

עם זאת, M23 היא רק אחת מתוך כ-100 קבוצות מורדים שבוזזות את האזור במלחמה מורכבת ושורשית, שלרוב לא זוכה לתשומת הלב הבינלאומית. קציני צבא קונגו התייחסו ללוחמים בקבוצות מקומיות וקבוצות "זרות" (locaux et groupes étrangers), מיליציות מקומיות וגם כאלה עם שורשים רואנדיים ואוגנדיים.

על רקע הכישלון הממושך של ממשל קונגו לעשות סדר, מתחים אזוריים, סכסוכים מקומיים ומאבקים אתניים היסטוריים, כל אלה התווספו לתחרות הקטלנית על מחצבים ונכסים חקלאיים מבוקשים, שהפכו את מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לשדה קרב של אחת המלחמות הארוכות בעולם.

קונגו, קיצור מקובל ל-DRC, היא הלב העשיר במשאבים של אפריקה. המדינה השלישית בגודל אוכלוסייתה באזור שמדרום לסהרה, עם 92 מיליון תושבים. היא עשירה במינרלים כמו קובלט, מרכיב מרכזי בייצור סוללות ובתעשייה הטכנולוגית. בנוסף, היא בעלת פוטנציאל משמעותי הידרואלקטרי, אנרגיה חשמלית שמקורה במים, במיוחד לאור החיפוש אחר תחליפי אנרגיה ירוקים ובעלת יותר מ-70 מיליון דונם של אדמה חקלאית לא מנוצלת.

עם זאת, היא אחת המדינות העניות בעולם. לפי הבנק העולמי, 73% מהאוכלוסייה במדינה חיה על פחות מ-1.90 דולר ליום. למרות הפוטנציאל הגולמי הטמון בה, המדינה לא מצליחה להשיג צמיחה מתמשכת ושוויונית, בגלל סכסוכים אכזריים ואליטה מושחתת שמואשמת בניצול משאבי הטבע שם.

"המדינה שלנו עשירה, אבל אנחנו לא עשירים", סיפרה תושבת גומה בשיחה עם ה-DW. "אי אפשר להגיד שאנחנו עשירים כי אנחנו לא רואים שום רווח מהמשאבים האלו". גורמים אלו פיתו בעלי אינטרסים זרים וגם את המדינות השכנות לנצל את המצב לטובתן. "במשך שנים, שכנותיה של קונגו השתמשו במיליציות כבנות חסות שלהן, כדי להתערב ולהשתלט על אזור מזרח המדינה", נכתב בדוח של קבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group).

קולונל גיום קאיקו, דובר הכוחות המזויינים של קונגו שמכונים גם FARDAC, הפנה אצבע מאשימה לרואנדה. "האויב שם והוא חי ובועט". קצינים בקונגו רואים היום ב-M23 שלוחה צבאית של קיגאלי. "אלה לא רק מורדים", הוסיף קאיקו ."אלו מדינות שהתכנסו יחד כדי לנהל מלחמה כלכלית נגד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו".

סילבאן אקנגה, בכיר במשרד המושל הצבאי בצפון קיבו, אמר ל-DW: "איך אפשר להסביר את חזרתה של M23? עם נשקי קליבר וטילי נ"מ? האם הקבוצה מסוגלת לרכוש ציוד מתקדם כזה וטילים ארוכי טווח?". לטענתו, מטרתה של הקבוצה היא לכבוש את DRC ולנצל את המשאבים הטבעיים שברשות המדינה. "רואנדה היא בין המייצאים הגדולים ביותר של זהב. אבל תנחשו מה? אין גרגר זהב אחד ברואנדה, הם שומרים על חוסר היציבות בקונגו כדי לקבל את המינרלים האלו, תמורת מחיר זול או אפילו בחינם".

המתיחות בין השתיים אינה דבר חדש. שורשיה נטועים עוד בימיה של קונגו כקולוניה תחת השלטון הבלגי האכזר, שביצע הפרדה גזעית בין בני הוטו לטוטסי, כשאת האחרונים הוא ראה כעילאיים ויפים "כמעט כמו אירופאים". השנאה בין שתי הקבוצות הגיעה לשיא בטבח שביצעו קבוצות הוטו ברואנדה ב-1994, כשהרגו יותר מ-800 אלף בני טוטסי ובני הוטו מתונים במשך 100 ימים. יותר ממיליון בני הוטו, כולל צבא הממשל המובס, ברחו וחיפשו מקלט בקונגו.

בין השנים 1996 ל-1998, רואנדה ואוגנדה בעלת בריתה, פלשו למזרח קונגו כדי לחפש לכאורה בני הוטו שהשתתפו ברצח העם. דבר שעורר שורה של סכסוכים אלימים בין מספר מדינות וזכה לשם "מלחמת העולם של אפריקה". בין השנים 1998 ל-2008, כ-5.4 מיליון בני אדם נהרגו במזרח קונגו, לפי מועצת ההצלה הבינלאומית, אם כי המספר שנוי במחלוקת.

הסכסוך הפיל את הרודן הקונגולזי מובוטו ססה סקו. הוואקום שנוצר משך אליו שלל מיליציות חמושות לרחבי מזרח קונגו, כל אחת מהן הגיעה בחיפוש משאבי טבע. המשבר הזה חזר כעת במלוא הכוח. ממשלת צ'יסקדי הכריזה בשנה שעברה על אחד הסגרים הארוכים ביותר בהיסטוריית המדינה, מאז עצמאותה מבלגיה ב-1960, כשקציני צבא השתלטו על מנהלים אזרחיים.

מנגד, האשימה קיגאלי את החיילים הקונגולזים בשיתוף פעולה עם ארגון FDLR, "הכוחות הדמוקרטיים לשחרור רואנדה" שבשורותיהם לוחמים בני הוטו. ה-M23 שהנהגתו היא בני טוטסי, מתיימרים להגן על בני שבטם מפני "הוטו מיליטנטיים". "עד שעניין FDLR שפועלים בשיתוף פעולה הדוק עם צבא קונגו לא יילקח ויטופל ברצינות, לא ניתן יהיה להשיג ביטחון ויציבות באזור האגמים הגדולים", אמרה יולנדה מאקולו, דוברת ממשלת רואנדה בציוץ.

"הסכסוכים האזוריים האלו נעוצים בכך שהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עשירה מידי וגדולה מידי", אמר גאס מבצו נגדזה, סגן שר האוצר לשעבר בממשלת קונגו ל"פייננשייל טיימס". בדוח האו"ם של מרכז אפריקה, נכתב כי "הקשר של סכסוך, מינרלים, מורדים ותומכים זרים, משפיל את קונגו במשך עשרות שנים". חלק קריטי בבעיה, נכתב, הוא ששכנותיה של קונגו מייצאות חומרים שאין להם, אבל מתחייבות לכמויות גדולות מהם.

משרד האוצר האמריקני אמר כי "במזרח DRC, שם יש כ-130 קבוצות חמושות פעילות, הסחר בזהב הוא מניע מרכזי לסכסוך". לדברי המשרד "יותר מ-90% מהזהב הקונגולזי מוברח" למדינות בהן רואנדה ואוגנדה, שם הוא מזוקק ומיוצא בעיקר לאיחוד האמירויות הערביות.

האו"ם מאמין שכמה מכרות זהב במחוז איטורי נשלטים על ידי ארגון אכזרי בשם CODECO ומאי-מאי שמבריחים כמעט את כל הזהב של האזור החוצה. וזה לא רק זהב, האו"ם מציין גם כי "רשתות פליליות וכמה מחברי FARDC המשיכו לסחור ולהרוויח מקולטן מוברח ממכרות" בצפון קיבו, חלק מהמשאבים הועברו לרואנדה לצורך סחר המשך.

ממשלת צ'יסקדי טיפחה קשרים הדוקים יותר עם אוגנדה, שכללו גם סלילת כבישים שמקשרים בין שתי המדינות ומאפשרים מעבר קל יותר בין הגבולות. המדינות גם לחמו יחד נגד המליציה ADF בצפון קיבו.

ADF היא מליציית מורדים מוסלמית שיושבת באוגנדה ובקונגו, ומוכרת כארגון טרור בעל קשרים עם דאעש. מכוניות משוריינות וחיילים של כוח ההגנה של אוגנדה, הם מראה שכיח בכביש שבו הם מוצבים כדי להגן על העבודות, הצוות והציוד. פעולות אלו נתפסו "כלא ידידותיות" על ידי קיגאלי, שיש לה מתיחות עם קמפלה.

חקלאית הקקאו העקורה, מוואסי מבאיאהי, שנולדה זמן מה לפני עצמאות קונגו, אינה זוכרת איך נראה שלום במדינה. מבאיאהי, במקור מפאתי בני שבצפון קיבו, הפסיקה לספור כמה בני משפחה וחברים איבדה בסכסוך המתמשך. "נאלצתי לברוח כי המצב נהיה רע שוב", סיפרה. היא ברחה בספטמבר מפשיטה של ADF על חקלאי קקאו בכפר בולונגו, שם רצחו המיליציות שישה אזרחים והציתו בתים. "לא היה לנו שלום הרבה מאוד זמן. אני לא זוכרת אם היה לנו אי פעם".

החודש פתח ממשל קינשסה במבצע גיוס, בו קרא לצעירי המדינה להצטרף לצבא הקונגולזי ולהילחם נגד M23. "אנחנו מותקפים ונמשיך להיות מותקפים כל יום, אני לא יכולה יותר לשבת בצד ולצפות. היום הצטרפתי לצבא ואני רוצה להילחם נגד הרואנדים. הם לא יפלשו למדינה שלנו יותר", אמרה קלריסה מהמבה בת ה-19, שבחרה להתגייס. היא הוסיפה כי תמיד רצתה לשרת את ארצה, מאז ילדותה.

מאות מתנדבים צעירים בחרו להתגייס לצבא כדי להילחם במורדי ה-M23, שבינתיים ממשיכים להתקדם לתוך שטחה של הרפובליקה. גורמים צבאיים אמרו כי יותר מ-3,000 מועמדים לגיוס בני 18 עד 30 רשומים בכל המחוז, בין השאר בעקבות נאום שנשא הנשיא פליקס צ'יסקדי, בו קרא לצעירים לפעול להגנה על המולדת. "אני רואה איך הדברים מתנהלים בארצנו. ראיתי אותם פולשים כי הייתי ברומנגבו. ראיתי איך החיילים שלנו סובלים, ברחתי מהמחסום ולכן גם אני הצטרפתי לשירות הצבאי", אמרה מתגייסת אחרת לכלי התקשורת "אפריקה ניוז".

והעולם כמנהגו שותק

עכשיו, כשהזרקור העולמי מופנה למלחמה באוקראינה או למלחמת האזרחים באתיופיה, שוב נותרה קונגו לבדה במערכה. תושבים רבים מרגישים שהעולם עומד בחיבוק ידיים מול המתרחש, והרפובליקה נשענת בעיקר על סיוע צבאי של קניה וכוח שמירת השלום של האו"ם באזור.

חיילי צבא קניה (KDF) בדרכם לגומה, השבוע (צילום: אי-פי)

האיחוד האפריקני הביע לאחרונה "דאגה עמוקה נוכח ההידרדרות במצב הביטחוני" במזרח DRC. הוא קרא להפסקת אש מיידית תוך דרישה מכל הצדדים הלוחמים "לכבד את המשפט הבינלאומי, את ביטחון האזרחים ואת היציבות בגבולות כל המדינות באזור".

המאמצים לתווך בין הצדדים נעשים בשתי חזיתות. אחת, בהנהגת אנגולה והשנייה בהנהגת קניה, שהודיעה כי תשלח יחידות לוחמות של צבאה לצפון קיבו וגומה, לסייע במאמצים נגד ארגוני הטרור ובמיוחד נגד M23. זאת, כחלק מהכוח האזורי של קהילת אפריקה המזרחית (EACRF).

חיילי צבא קניה ברדכם לגומה, השבוע (צילום: אי-פי)

לאחר ביקור ומסיבות עיתונאים משותפות עם מנהיגי המדינה, הן בקינשסה הן בקיגאלי, שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן הכחיש באוגוסט האחרון כי "העלים עין" ואמר שהוא מודאג "מהדיווחים האמינים מאוד שרואנדה מספקת תמיכה צבאית לארגון טרור". את הדברים אמר בתגובה להדלפת דוח מומחי האו"ם.

על הדברים חזר נד פרייס, דובר משרד החוץ האמריקני, בחודש שעבר. "תמיכה של מדינות בקבוצות חמושות אינה מקובלת", אמר אז לעיתונאים. "אני שב וחוזר על הדאגה שלנו נוכח תמיכתה האפשרית של רואנדה ב-M23. אנחנו מעודדים את מדינות האזור לפעול יחד כדי להחזיר את השלום, הביטחון והכבוד, תוך כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית האחת של השנייה".

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, יזם פגישה של צ'סקידי ופול קאגמה, נשיא רואנדה, בשולי העצרת הכללית של האום בספטמבר. שלושת המנהיגים הסכימו לפעול יחד כדי להבטיח שה-M23 יוסר מכל התחומים הכבושים במהירות האפשרית. בנוסף התחייבו לשים קץ לפעילות של קבוצות חמושות באזור האגמים, כולל ארגון ה-FDLR.

מאז עברו הרבה מים באגם הזה ושתי הממשלות התחילו במלחמה משלהן, מלחמת האשמות בה כל אחת טוענת שהשנייה מתגרה באחרת. ממשלת רואנדה פרסמה הצהרה בה דחתה שוב את "הניסיונות הבלתי מוצדקים להפוך את רואנדה לשעיר לעזאזל בפוליטיקה הפנימית של קונגו". האחרונה ענתה בהצהרה משלה וגינתה את "הרטוריקה האכזרית של רואנדה והפעילויות הצבאיות שלה על אדמת קונגו". עוד נכתב אז כי "לעולם לא נסבול את השאיפות וההתערבות של קיגאלי".