חפש
Languages
פרויקט עצמאים
(איור: סוהיני טל)

בניגוד להטפה ליזמות של שר החינוך המדינה דוחפת אתכם להיות שכירים

שר החינוך נפתלי בנט מנסה לשכנע בני נוער להפוך ליזמים, אבל המדיניות הכלכלית בארץ דוחפת אותנו דווקא להיות שכירים
הילה ויסברג
18 במאי 2017
23:00
עודכן ב 16:49

בטקס חלוקת פרסי ישראל שהתקיים לפני שבועיים, קרא שר החינוך נפתלי בנט לבני נוער להיות יזמים. "בחרו בדרך חיים של יצירה ופעולה, דרך של יזמות", אמר בנט בלהט. "הרבה יותר נוח לצפות בחדשות ולהתעצבן". זו לא הפעם הראשונה שבנט - בעצמו יזם היי-טק לשעבר - מעודד את עם ישראל "להיות יזמים". למעשה, ב-2014, כשהיה שר הכלכלה, טען בנט שיזמות היא-היא נתיב המילוט מתופעות של אפליה בשוק העבודה. "אם לא הולך לכם במסלול השכירות, ואתם נתקעים בגלל אפליה - הקימו עסקים", אמר. "הקימו חברת טיולים, תנו שיעורי בר מצווה או פתחו אפליקציות".

כל זה יפה וטוב. אבל השאלה הגדולה היא אם המדינה באמת רוצה שתהיו יזמים, או שמדובר בעיקר בהצהרות ריקות של מי שמשתייך למילייה המצומצם של עושי אקזיט בישראל? אם לשפוט לפי התמריצים הכלכליים היבשים, המדינה לא רוצה אתכם יזמים. וגם לא בעלי עסקים. ואפילו לא מרצים מזדמנים. היא רוצה אתכם שכירים.

שכירים נהנים מחיסכון פנסיוני נדיב, בהשתתפות המעסיק, וגם מימי חופשה ומחלה ומהחזרי הוצאות ודמי אבטלה, אם חלילה פוטרו. וזו רק ההתחלה. כך שאיך שלא תהפכו את הסיפור הזה, תגלו שהמסר שמועבר אליכם דרך תלוש השכר הוא אחד: תהיו שכירים. יזמות? למה לכם? "כמעט כל עצמאי שאני מכירה מת להיות שכיר", אומרת ענבר בזק, יועצת עסקית וממייסדי "עצמאים עושים שינוי". "גם אני הייתי שמחה להיות שכירה, אבל אני גרה בפריפריה ואין כאן משרות שמתאימות לי".בדרך כלל, זו אינה התחושה שמלווה עצמאים בתחילת הדרך. להפך. רובם יוצאים לעצמאות - בין אם מכורח, או כי הם באמת רוצים בכך - בעיניים בורקות ועם חלום קטן. במובן הזה, העצמאות באמת מתגמלת: היא מקנה חופש, גמישות ותחושת שליטה, שתורמים לרמות האושר והסיפוק היום-יומיים. היא גם מאפשרת - פוטנציאלית, לפחות - יכולת השתכרות גבוהה, שאינה מוכתבת על-ידי תקרת זכוכית כזו או אחרת.

אלא שרוב העצמאים נאלצים - בשלב זה, או אחר - להתפכח. ליתר דיוק, רק אחד מכל שלושה עסקים שנפתח ב-2005, שרד עד 2015. יותר מזה: לפי נתוני לשכת העצמאים בישראל (להב), מספר העסקים שנסגרו בשלוש השנים האחרונות צפוי לעלות מ-40,501 עסקים ב-2015 ל-42,151 עסקים ב-2017 (תחזית של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית). וכשאלה הם הנתונים, אז זה לא מפתיע שעצמאים רבים רוצים לחזור ולהיות שכירים. זה פשוט קל יותר, וגם משתלם יותר. שלא לדבר על כך, שליציבות ולוודאות תעסוקתית יש מחיר משלהן. תשאלו את הבנק, בפעם הבאה שתבקשו ממנו משכנתא, או כל הלוואה אחרת.

אז למה בעצם משתלם יותר להיות שכיר?

1. ההפרשות לפנסיה גדולות יותר

בניגוד לעבר, החל מ-2017 עצמאים מחויבים לחסוך לפנסיה. שזה מצוין. אבל יש הבדל מהותי באופן שבו נראה החיסכון שלהם, בהשוואה לשכירים. עצמאים חוסכים לבד, ואילו שכירים חוסכים במשותף עם המעסיק, שמוציא מכיסו את מרב הסכום המופנה לחיסכון. מכיוון שכך, אם משווים בין שכיר ועצמאי בעלי הכנסה זהה - נניח, 8,000 שקל בחודש - הרי שהשכיר יחסוך הרבה יותר.

ככה זה נראה במספרים:

אינפו פנסיה

מעסיקו של שכיר שמרוויח 8,000 שקל בחודש, יוציא מכיסו 6.5% מינימליים עבור תגמולי מעסיק ועוד 6% עבור פיצויים - סך הכל כ-1,000 שקל בחודש. העובד יוסיף עוד 6% בלבד מכיסו, שמתרגמים ל-480 שקל. כך שבסך הכל, השכיר יחסוך 1,480 שקל בקרן הפנסיה, מדי חודש.

לעומתו, העצמאי יחסוך 4.45% עד מחצית השכר הממוצע במשק (כ-5,000 שקל), כלומר 215 שקל, ועוד 12.55% בין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע המלא, כלומר, עוד 397 שקל. סך הכל מדובר בחיסכון חודשי של 612 שקל - פחות ממחצית מהחיסכון של השכיר.

עוד הטבה כדאית לשכירים היא קרן השתלמות, שאליה הם מפקידים רק 2.5% מהכנסתם בעצמם, והמעסיק מוסיף בין 5% ל-7.5%. גם עצמאים יכולים לפתוח קרן השתלמות, אבל הם יחסכו כמובן לבד.

2. התשלום של הביטוח הלאומי מתחלק עם המעסיק

העיקרון של תשלומי הפנסיה נשמר גם בתשלומים לביטוח הלאומי (דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות): שכירים משלמים פחות, ועוד בשיתוף המעסיק, ואילו עצמאים משלמים יותר, ולבד. כך שאם ניקח שכיר ועצמאי שהכנסתם החודשית היא 10,000 שקל בחודש, עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות השכיר ישלם על החלק שעד 60% מהשכר הממוצע (5,804 שקל), 3.5% (203 שקל), והמעסיק יוסיף עוד 3.5%. העצמאי ישלם לבד 6% (346 שקל). על החלק שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית, השכיר ישלם 12% (503 שקל), והמעסיק יוסיף עוד 7.5% משלו (315 שקל). העצמאי ישלם על חלק זה 18% (750 שקל).

כך שבעוד השכיר ישלם רק 706 שקל לביטוח הלאומי, הרי שהעצמאי יוציא מכיסו כ-1,095 שקל מדי חודש - 10% מהכנסתו במקרה זה. המון כסף. עד לא מזמן הסכומים האלו היו אף גבוהים יותר, אך כחלק מחוק פנסיה לעצמאים הוחלט גם על הפחתת דמי הביטוח על הכנסה של עד 60% מהשכר הממוצע (מ-6.7% ל-2.9%), והעלאת דמי הביטוח על החלק שגבוה מ-60%. אף על פי שעצמאים משלמים הרבה יותר משכירים עבור הביטוח הלאומי, הם מקבלים ממנו הרבה פחות.

אינפו ביטוח לאומי

3. מקבלים ימי מחלה וחופשה

ומה קורה כשעצמאים נקלעים לטלטלה אישית או למשבר? לצערם הרב, הם לגמרי לבד. כשהם חולים - לא עומדים לצדם ימי מחלה, או חופשה. ואם הם נפגעו בעבודה, ורוצים לתבוע פיצוי על כך מהביטוח הלאומי, מה שמכונה "דמי פגיעה", הם לא יהיו זכאים להם ב-12 הימים הראשונים למחלה.

"את משלמת כל החיים לביטוח הלאומי, כדי שחס וחלילה, ברגע האמת, לא תיזרקי לרחוב", אומרת בזק. "בגלל הסיפור הזה של מחלות פתע קשות - עצמאים קורסים כלכלית. יש לי חברה שכירה שחלתה בסרטן, והמעסיק התחשב בה. הוא המשיך לשלם לה משכורת, והיו לה עוד אופציות כלכליות מכוח החוק. חברה אחרת שלי, עצמאית שעברה כריתת שד, חזרה לעבוד זמן קצר אחרי הניתוח. לא הייתה לה ברירה".

ענבר בזק. ענבר בזק. "כמעט כל עצמאי שאני מכירה מת להיות שכיר" (צילום: עידו לביא)

4. יש דמי אבטלה

ועכשיו הגענו לחלק הנפיץ באמת בכל הסיפור: דמי האבטלה. לכאורה, חוק פנסיה חובה לעצמאים מקנה גם להם - לראשונה - דמי אבטלה במידה שנקלעו למשבר, ואינם עובדים. אבל בניגוד לדמי האבטלה של שכירים, שאותם הביטוח הלאומי משלם, הרי שדמי האבטלה של העצמאים נגזרים מהחיסכון שלהם. מדובר בחלק של הפנסיה שהוא רכיב הפיצויים שפטור ממס. במילים אחרות, עצמאים לא מקבלים "דמי אבטלה". הם פשוט שוברים תכנית חיסכון. ואחרי שעשו את זה, יהיה להם עוד פחות בקרן הפנסיה. במדינות כמו לוקסמבורג, צ'כיה, יוון, דנמרק, ספרד, אירלנד, איסלנד, פולין, ואוסטריה - דווקא יש ביטוח אבטלה לעצמאים, בתנאים שונים.

בנוסף, השכיר נהנה מהגנה במקרה שהמעסיק פושט רגל. שכרו מבוטח על ידי הביטוח הלאומי, עם זאת המעסיק עצמו אינו מבוטח. 

 דמי האבטלה של העצמאים נגזרים מהחיסכון שלהם. מדובר בחלק של הפנסיה שהוא רכיב הפיצויים שפטור ממס. במילים אחרות, עצמאים לא מקבלים "דמי אבטלה". הם פשוט שוברים תכנית חיסכון.

"בכל מה שאפשר נעשה יישור קו בין עצמאים לשכירים"

לכאורה, אף אחד לא מכריח איש להיות עצמאי, ומי שבחר במסלול המפרך והמסוכן הזה - שיישא בתוצאות. מי יודע, הוא גם עשוי להצליח, אולי אפילו לעשות אקזיט. אלא שנקודת המוצא הזו, שעצמאות היא בחירה, נעשית פחות ופחות רלוונטית עבור אנשים רבים בישראל כיום. עובדים מבוגרים, נשים עם ילדים צעירים, ערבים, אתיופים, חרדים ועוד ועוד, הם, כפי שגם בנט יודע היטב, לא תמיד רצויים עבור רבים מהמעסיקים. וכשהם כבר יוצאים לעצמאות, הם גם לא מרוויחים הרבה.

אך בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מתעקשים שהמדינה אינה מעודדת את אזרחיה בכיוון תעסוקתי מסוים - בין אם לשכירות או לעצמאות. "יש יתרונות בשכירות ויתרונות בעצמאות. אנשים צריכים לעשות את החשבון בעצמם ולהחליט אם משתלם להם, ומה מתאים להם. במקומות כמו חיסכון לפנסיה ותשלומים לביטוח לאומי - היכן שיש מעסיק, הנטל מתחלק אתו. המדינה איננה תחליף למעסיק", אומרת נעמי הימיין-רייש, מנהלת תחום חקיקה ורגולציה בסוכנות. לדבריה, מדי שנה נסגרים 8% מהעסקים שנפתחו באותה שנה - שיעור דומה לזה שנראה בעולם.

"במדד הדינמיות של עסקים בעולם, ישראל נמצאת איפשהו באמצע", היא אומרת. "בכל מה שאפשר, נעשה יישור קו בין עצמאים לשכירים, גם בתחום מס הכנסה שלילי (מענקי עבודה - ה"ו) למשל. במקומות אחרים מוצאים פערים נקודתיים בין זכויות השכירים לעצמאים, כמו במקרה של ביטוח שכרם של עובדים בעת פשיטת רגל של מעסיק או היעדר קיומם של דמי אבטלה במימון הביטוח הלאומי. היה לנו על זה ויכוח עם האוצר, כי גם כשעצמאי קורס הוא זקוק לאיזושהי רשת ביטחון. דמי האבטלה שעליהם הוחלט הם תוצאה של הסכמות, פשרות ואילוצי תקציב".

בהתחשב בהוצאות הרבות שעמן מתמודדים עצמאים - כיצד המדינה מתמרצת אותם ליזמות ומאפשרת להם להצליח?

"אנחנו מסייעים באמצעות מענקים, תמיכות וליווי לעסקים. אנחנו מעניקים שעות ייעוץ לעסקים ומעניקים הלוואות. פתחנו את שוק האשראי לעסקים וגם הייתה הפחתת מע"מ לעסקים".

כשל שוק שזיהו בסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה נוגע לעצמאים שעובדים מול לקוח עיקרי אחד, והם למעשה "פרילנסרים המחופשים לשכירים". ברוב המקרים, מדובר בעובדים שהעצמאות נכפתה עליהם, פשוט מכיוון שהיא זולה יותר עבור המעסיק. "רואים את תצורת ההעסקה הזו בעיקר בענפי התקשורת, ושם יש בעיה ואנחנו בודקים כמה כיווני פעולה", מציינת הימיין-רייש.

באופן אירוני, ייתכן שדווקא חוקים סוציאליים שחוקקו בזמן האחרון לטובתם של שכירים - למשל, העלאת שכר המינימום והוספת שני ימי חופשה - גרמו לכך שעלויות ההעסקה של עובדים גדלו, מה שדוחף מעסיקים להעדיף פרילנסרים על פני שכירים. "הנטל של העסקת עובדים נעשה כבד הרבה יותר מבעבר", אומרת הימיין-רייש. "יזם בראשית דרכו לא יודע איך לאכול את העולם הזה של דיני עבודה".

מטעם שר החינוך נפתלי בנט לא נמסרה תגובה.

תגיות:
אבטלה