חפש
Languages
בנק הפועלים. מתחפשים לארגון חברתי. אילוסטרציה
(צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה הבעיה עם יום העסקים הקטנים ומי גוזר את הקופון

הפועלים מרוויח יפה מעסקים קטנים. זכותו, הוא לא ארגון צדקה, רק מתחפש לאחד. אבל יש גם צד שני. הפועלים בתגובה: הבנק דואג לעסקים
ליאל קייזר
11 במאי 2017
14:22

ממש היום, 11 במאי 2017, מצוין יום העסקים הקטנים. אירוע שהפך בשנים האחרונות ללא פחות מיום חג לאומי. לפחות אם זה תלוי במסכי הטלוויזיה שלנו, באתרי החדשות ובמודעות שקופצות לנו בכל מקום. הבנק הגדול בישראל, בנק הפועלים, זה שמיתג את עצמו לאחרונה כ"אישי. אנושי. טכנולוגי." מציין זו השנה החמישית ברציפות את היום החגיגי ומציע על הדרך הלוואות אטרקטיביות לעסקים הקטנים. שי לחג.

פועלים גם מקיים זו השנה העשירית את תחרות העסק הקטן בשיתוף "ידיעות אחרונות". שלושת הזוכים בתחרות ייהנו מפרס בסך 20 אלף ש"ח וגם מחבילת פרסום נאה בידיעות אחרונות ובאתר ynet.

מנתוני חברת "יפעת בקרת פרסום" עולה שהפועלים השקיע יותר מ-4 מיליון שקלים, רק השנה, כדי להביא לתודעה של כולנו את הפעילות שהוא עושה והתנאים המיוחדים שהוא מציע לבעלי העסקים.

הבנק קנה לרגל קמפיין יום העסקים הקטנים שטח פרסום הנאמד בכ-1.7 מליון ש"ח - כולל הפרסומות ברדיו ובטלוויזיה. עלות התוכן השיווקי שפורסם באינטרנט (בעיקר באתר מאקו של זכיינית ערוץ 2 "קשת") - כולל עצות, מדריכים ועוד - מוערכת בכמיליון שקלים. עלות הקמפיין הפרסומי של תחרות העסקים הקטנים לבדה נאמדת ביותר מ-1.5 מיליון ש"ח. לשם השוואה, על הקמפיין "אישי. אנושי. טכנולוגי." שילם הפועלים 1.4 מיליון ש"ח. 

למה הם עושים את זה?

ובכן - לא בגלל שהם אבירי זכויות העסקים הקטנים.

אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של בנקים הוא הריבית שהם מקבלים על הכסף שהם מלווים לנו.
בשנים האחרונות הבנקים ובראשם פועלים ולאומי משנים כיוון ומתחילים לחלק יותר הלוואות לעסקים הקטנים ולא מתמקדים רק בגדולים. כלומר, הבנקים הגדילו משמעותית את סכומי הכסף שהם מלווים לעסקים הקטנים. מנתוני בנק ישראל שפורסמו לפני חודש וחצי עולה שב- 2016, הסכום שהבנקים הלוו לעסקים הקטנים והזעירים עקף את זה שהם הלוו לעסקים הגדולים - 176 מיליארד שקל לעומת 158 מיליארד. מהדו"ח השנתי של הפועלים לשנת 2016, שפורסם גם הוא בסוף חודש מרץ האחרון, עולה שבשנת 2014 הפועלים הלווה לעסקים קטנים 23 מיליארד שקלים, ב-2015 הסכום צמח ל-25.5 מיליארד וב-2016 כבר תפח ל-27.3 מיליארד שקל. המגמה ברורה.

עסקים קטנים ננטשים בידי הבנק ברגע האמת. טייקונים שחייבים לו מיליוני שקלים, כמו דנקנר ופישמן, יזכו ליחס מלטף וימשיכו לגור בווילות ולגלגל חובות כמעט בלי סוף 


בסך הכל מדובר בעסק משתלם. לפני שנתיים בנק ישראל פרסם שהריביות שמשלמים העסקים הקטנים על ההלוואות שהם מקבלים מהבנקים כפולות מאלה שמשלמים העסקים הגדולים, 4.3% לעומת 2.1%. בבנק ישראל אומרים שלא הרבה השתנה מאז, העסקים הקטנים עדיין משלמים ביוקר ביחס לגדולים. העסקים הקטנים משלמים יותר היא בין היתר כי הם נחשבים מסוכנים יותר. כולנו שומעים כל הזמן שלא מעט עסקים קטנים נסגרים כבר במהלך שנת הפעילות הראשונה ורבים אחרים לא שורדים יותר מכמה שנים בודדות. רבים מהם משאירים מאחוריהם חובות לבנקים. בנוסף, העסקים הקטנים, בניגוד לגדולים, דורשים מהבנק יותר תפעול. כלומר, להעסיק יותר פקידים ולהחזיק יותר סניפים כדי שבעלי העסקים הקטנים יוכלו ליצור איתם קשר, בניגוד לטייקונים הגדולים שיכולים להתקשר ישירות לחברי ההנהלה.

הטענות האלה נכונות במידה מסוימת, אבל צריך גם לקחת בחשבון שהסיכון שנשקף לבנקים מהעסקים הקטנים הוא סיכון מחושב. אף בנק עוד לא קרס בגלל הלוואה שנתן לעסק קטן. ההלוואות שהם מקבלים קטנות יחסית ומפוזרות על לווים רבים, הסיכוי שכולם ייפלו באותו הזמן ואיתם יקרוס הבנק - קלוש. בניגוד ללקוחות הגדולים שמקבלים מהבנקים מאות מיליונים וכשהם מודיעים על תספורת או פושטים רגל, הבנק מוצא את עצמו בבעיה משמעותית בבת אחת.

אין כתובת אחרת 

עוד הסבר למחיר הגבוה שמשלמים העסקים הקטנים על ההלוואות שהם מקבלים מהבנקים, הוא שהעסקים הקטנים תלויים כמעט באופן מוחלט בבנקים. לזה מתכוונים כשאומרים ששוק האשראי בישראל ריכוזי מאוד: העסקים הגדולים מצליחים לקבל הלוואות מגופי הפנסיה שלנו, העסקים הקטנים הם קהל שבוי של הבנקים שמנצלים את המצב כדי לגבות מהם ריביות גבוהות.

אז איך אפשר להאשים את בנק הפועלים שהוא רוצה לקחת חלק בחגיגה הזו? סכומי הכסף שהוא מלווה לעסקים הקטנים גדלים משנה לשנה, הריביות גבוהות ורק טבעי שהוא ירצה למשוך אליו עוד לקוחות מהסוג הזה. ההשקעה במיתוג הבנק כבנק של העסקים הקטנים הגיוניות עוד יותר כשבבנק סבורים ש-"יש אינדיקציות שבעתיד גופים פיננסיים ומוסדיים עשויים להיכנס לתחום האשראי לעסקים קטנים ולהגדיל את התחרות בתחום" כפי שכתבו בדו"ח השנתי לשנת 2016 שפרסמו לפני חודש וחצי.

בכל מקרה, הבנק הוא גוף עסקי ולא ארגון צדקה. מותר לו להרוויח כסף. זה פשוט תמוה כשהוא בוחר להציג את עצמו כמי שמסייע לעסקים הקטנים ככל יכולתו, כשאנחנו אוספים סיפורים של עסקים קטנים שמוצאים עצמם ננטשים בידי הבנקים בדיוק ברגע שהם צריכים עזרה, לעומת יחס מלטף שהבנק נתן בשנים האחרונות לטייקונים כמו נוחי דנקנר ואליעזר פישמן שהיו חייבים לו מאות מיליוני שקלים. להמשיך לגור בווילה שלך, לגלגל חובות עוד ועוד כמעט בלי גבול - בעלים של עסק קטן ממש לא נהנה מהפריבילגיות האלה.

"נוצר מצב במדינה שככל שהחוב שלך יותר גדול יותר קל למחוק אותו. דווקא אדם שיש לו עסק קטן וחוב קטן ויכול להשתקם בקלות - אותו הבנק לא יעזוב לעולם, הם יישבו עליו עד השקל האחרון" אומר עו"ד לירום סנדה שעוסק בהליכי מחיקת חובות, "יש הטעייה בפרסומים של הבנקים. הריבית שמציגים בפרסומים, לא קרובה לריבית שהם נותנים לעסקים הקטנים. אף אחד לא מקבל ריבית כזו, הריביות שהם נותנים בפועל קרובות לשוק אפור".

לכן עם כל הכבוד למאורע, החלטנו ב"כאן באמת" לבדוק מה קורה ביתר ימות השנה שאותם הפועלים לא מייחד לעסקים הקטנים. 364 ימים ליתר דיוק.

האמת מאחורי יום העסקים הקטנים - פרויקט של כאן | באמת

הסיפור של אופיר

הסיפור של אוהד

הסיפור של חן

בנק הפועלים. צילום אילוסטרציה (פלאש 90 מיטל כהן)הפועלים. יום של תחפושת לארגון צדקה (צילום: מיטל כהן, פלאש 90)


מבנק הפועלים נמסר בתגובה: 
העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה המרכזי של המשק ולכן ב-2016 יותר מ- 50 אלף עסקים קטנים קיבלו אשראי מהבנק בתנאי מימון מועדפים. לקראת יום העסקים החמישי השיק הבנק הלוואה חסרת תקדים ל- 60 חודשים בריבית שנתית של פריים פלוס 1.5% ובדחיית התשלום של הקרן לתקופה של עד שישה חודשים.

הבנק הכשיר 80 סניפים למתן שירותי ייעוץ אישיים ומותאמים לעסקים קטנים ו- 230 סניפים המספקים בנקאי מומחה לעסקים קטנים. בשיתוף המכללה למינהל, קרן שכ"ל וארגון להב, השיק הבנק את "המרכז לליווי עסקים", המסייע בהצמחת עסקים קטנים על ידי ייעוץ אישי, ליווי, קורסים לניהול ושיווק לחירות הפיננסית.

הבנק דואג לעסקים קטנים שנקלעים לקשיים להחזר החוב באמצעות "פועלים להבראה". עד כה טופלו מעל 3000 עסקים קטנים במסגרת הפרויקט.

לבנק יש אינספור דוגמאות לעסקים שהצליחו לצאת ממשבר בזכות הליווי והתמיכה האישית והאנושית של הבנק, כגון: חברה משפחתית המנהלת יקב איכותי שנפגע באוגוסט 2014 מפגז סורי שנפל ביקב וגרם נזק גדול לבציר. הלקוח ביקש סיוע תזרימי כי העריך שיקבל פיצוי מהמדינה מיידית. הבנק ליווה את העסק בתמיכה תזרימית ומימון שיסייעו לצלוח את המשבר, סיוע שנמשך עד לקבלת פיצויים מהמדינה ב- 2015 , למרות שהתוצאות העסקיות של העסק הראו הרעה ושיקפו את הנזק הפיננסי. הבנק המשיך בליווי ותמך במתן אשראי דרך קרן פועלים לעסקי. כיום, תוצאות העסק מוכיחות את הפוטנציאל הקיים בו: העסק התאושש מהמשבר וממשיך לעבוד עם הבנק לשביעות רצונו. דוגמא נוספת: עסק בערבה לגידול ירקות ושיווקם בארץ ובחו"ל נקלע למשבר בשל עונה לא טובה שהביאה להפסדים גבוהים ומשבר תזרימי. במקרה זה תמכנו בעסק ואישרנו אשראי בהיקף של יותר מ- 2 מיליון שקל בקרן ההלוואות בערבות המדינה. ליווינו את העסק עד שיצא מהמשבר, חזר להיקפי שיווק גבוהים בארץ ובחו"ל והגדיל את מערך השיווק ובית האריזה במקום.