חפש
Languages
(הפגנה בוונצואלה. צילום: AP)
(הפגנה בוונצואלה. צילום: AP)

המשבר ההומניטרי בוונצואלה- מה בדיוק הסיפור?

לוונצואלה יש יותר נפט מכל מדינה אחרת בעולם - וגם אינפלציה מטורפת וחרפת רעב. "כאן באמת" מסביר איך ונצואלה נקלעה למשבר הומניטרי
פולי טובמן
03 ביולי 2017
09:30
עודכן ב 16:40

מה קרה לוונצואלה? היא היתה מדינה סבבה, לא?
נתוני הפתיחה של ונצואלה היו טובים. אפילו טובים מאוד. במדינה, שממוקמת בצפון דרום אמריקה, יש את עתודות הנפט הכי גדולות בעולם. לפי אופ"ק, ארגון המדינות שמייצרות נפט, לוונצואלה יש כל כך הרבה עתודות נפט, שנכון ל-2016, היא יכלה להפיק מהם 302 מיליארד חביות.

נו, נשמע מדהים.
כן. עד לא מזמן, המשמעות של הרבה מאוד נפט היתה מדינה עשירה. לפי ארגון NRGI, שחוקר את שווקי האנרגיה בעולם, ההכנסות של ונצואלה מנפט עמדו על 260 מיליארד דולר בין 1997 ל-2006.

ומה ונצואלה עשתה עם כל הכסף הזה?
בסוף 1998 עלה לנשיאות הוגו צ'אבס הסוציאליסט. צ'אבס השתמש בכסף כדי לממן שירותים חברתיים נרחבים: באותה תקופה ונצואלה סבסדה לתושביה העניים מזון, ייסדה תכניות לימודים חינם והשקיעה כסף רב בשיפור התשתיות. במקביל, הקופות המלאות ברווחי על נפט אפשרו לוונצואלה להתבסס על ייבוא: משהו חסר? במקום לגדל או לייצר לבד, ונצואלה פשוט קנתה כמעט הכל ממישהו אחר.

נשמע טוב.
בהתחלה המדיניות של צ'אבס באמת עבדה. שיעור התושבים מתחת לקו העוני ירד בחצי, מ-49% ב-1998 ל-29.4% ב-2013.

אז מה הסתבך?
זה התחיל בזה שצ'אבס לא שמר כסף בצד. הממשלה עשתה שימוש כמעט בכל בוליבר ונצואלי שנכנס לקופה. זה עבד בסדר, עד שב-2003 פרצה שביתה בתעשיית הנפט. השביתה הביאה לירידה בכמות חביות הנפט המופקות, והכנסות המדינה נפגעו.
עכשיו לוונצואלה היה פחות כסף - כי יש פחות נפט - והיא יכולה לקנות פחות דולרים. ואמרנו קודם שהיא היתה תלויה לחלוטין בייבוא, ושלא היה לה כסף בצד.

אז מה צ'אבס עשה?
כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות, שהביאה לכך שהמדינה יכלה לרכוש פחות דולרים, צ'אבס החליט לשנות את שער החליפין בין הבוליבר לדולר. המטרה היתה למנוע אינפלציה - היחלשות של הבוליבר. בעצם, ממשלת צ'אבס הפכה לחלפנית הכספים הרשמית היחידה בוונצואלה. אם מישהו רצה דולרים, הוא היה חייב לפנות לממשלה. המעמד הייחודי הזה אפשר למדינה לפקח על המוצרים והמחירים שלהם. אם יבואן רצה לקנות דולרים כדי לייבא סחורה, המוצר שלו היה חייב להיכלל ברשימות המותרות של המדינה. במקביל, ונצואלה גם לקחה הרבה מאוד הלוואות ממדינות אחרות כדי לממן את כל התכניות הסוציאליות שלה. 120 מיליארד דולר בהלוואות ליתר דיוק.

ואז מה קרה?
ב-2013 צ'אבס נפטר, ובמקומו עלה לשלטון ניקולאס מדורו. שנה לאחר מכן מחיר הנפט קרס. בשביל ונצואלה זו היתה בעיה חמורה. המדינה תלויה מאוד בנפט, 96% מההכנסות שלה מגיעות ממכירת החביות. ביולי 2014 המחיר לחבית נפט, שעמד אז סביב 112 דולר, החל לצנוח בחדות. בתחילת 2016 הוא כבר הגיע לשפל של 32 דולר לחבית. מאז המחיר עלה מעט, וכיום הוא עומד סביב 47 דולר לחבית, אך הוא עדיין רחוק מאוד מימי הזוהר. המשמעות היא שההכנסות של ונצואלה נחתכו בחדות.

מה הממשלה של מדורו עשתה?
לא מספיק. כאמור, לוונצואלה לא היו רזרבות ליום סגריר. קודם כל, הדולרים התחילו להיגמר. וכשמשהו חסר, המחיר שלו מרקיע שחקים בשוק השחור. הממשלה סירבה להתאים את שער החליפין שלה לשער של השוק השחור ויצרה אפשרויות למרמה - אזרחים יכלו לרכוש מהממשלה דולרים בזול ולמכור אותם בשוק השחור ביוקר. כלומר, אנשים התחילו להרוויח כסף על חשבון המדינה. בתגובה, המדינה נאלצה להדפיס עוד בוליברים.

העלייה בכמות השטרות הביאה לעלייה באינפלציה: מצב שבו ערך המטבע הולך ונשחק. ב-2016 האינפלציה עמדה על 800%. כלומר, המחירים של כל המוצרים זינקו ב-800%. תדמיינו שבמקום 5.7 שקל לליטר חלב, תצטרכו לשלם 51.3 שקל; זה מה שקרה בוונצואלה. ב-2018 האינפלציה צפויה להגיע כבר ל-2,000%.

כדי לנסות להתמודד עם עליית המחירים המטורפת, הממשלה החליטה על פיקוח מחירים הדוק יותר. אבל התוצאה היתה שעסקים נאלצו למכור מוצרים במחיר הפסד - והם פשוט נסגרו. במקביל, המחסור בדולרים פגע גם בייבוא: ליבואנים לא היה איך לשלם על סחורות ממדינות אחרות, ולאט לאט מדפי החנויות התחילו להתרוקן.

איך נראים חי היומיים בוונצואלה עכשיו?
רע מאוד. מתוך 31 מיליון תושבי ונצואלה, 80% חיים בעוני ולא מסוגלים לרכוש מוצרים בסייסים. גם למי שיש קצת כסף אין מה לקנות. המדפים בסופרמרקטים ריקים. אי אפשר להשיג חלב, עוף, בשר, קפה או אורז, ואת מה שיש אפשר לקנות אחרי שעומדים בתור שעות ארוכות. 33% אמרו שהם אוכלים רק שתי ארוחות ביום, או פחות. לפי ארגוני זכויות אדם מקומיים, 11% מהילדים מתחת לגיל חמש סובלים מתת תזונה. לפי סקר איכות החיים בוונצואלה (ENCOVI), ב-2016 72% מאזרחי המדינה איבדו בממוצע 8 קילו בשל רעב.

 סופרמרקט שנבזז בבירה קראקס (צילום: AP)סופרמרקט שנבזז בבירה קראקס (צילום: AP)

במקביל, מערכת הרפואה במדינה נמצאת בקריסה וכשהאזרחים חלשים וחולים יותר זו בעיה רצינית. מעל ל-20% מהרופאים עזבו את המדינה, ובבתי החולים יש מחסור ברופאים וכן בתרופות ובציוד, ולא מצליחים לעמוד בעומס המטופלים. כך, ב-2016 מתו 11,466 פעוטות (עלייה של 30%) ו-756 אימהות (זינוק של 65%) ודווחו 240,613 מקרי מלריה - זינוק של 76% לעומת 2015. גם שיעורי הפשיעה עולים, והמדינה גם יוזמת הפסקות חשמל כדי לחסוך כסף.

איך האזרחים מגיבים?
אזרחים רבים מאשימים את הנשיא במשבר. בתחילת אפריל, אחרי שהממשלה ניסתה להרחיב עוד יותר את הסמכויות שלה, פרצה ברחבי המדינה מחאה. המפגינים דורשים שהנשיא יתפטר, ואילו הממשלה מגיבה באלימות. מאז אפריל נהרגו מעל ל-80 מפגינים, יותר מ-1,400 נפצעו ואלפים נעצרו.

ילד בהפגנות ברחובות ונצואלה (צילום: AP)ילד בהפגנות ברחובות ונצואלה (צילום: AP)

המאבק נגד הממשלה הסלים ביום שלישי שעבר: מתנגד לשלטון, שוטר בשם אוסקר פרז, גנב מסוק משטרתי, ירה 15 פעמים על בניין ממשלתי והפיל ארבעה רימונים, שעל פי ממשלת ונצואלה יוצרו על ידי ישראל, על בית המשפט העליון. אף אחד לא נפגע, אך בממשלה רואים בהתקפה ניסיון הפיכה וטוענים שלפרז היו קשרים עם ה-CIA. בנוסף, הנשיא מדורו הבטיח שתגובת הממשלה לניסיון נוסף תהיה חריפה ביותר.

#מה_בדיוק_הסיפור: כתבי כאן באמת מסבירים הכל מהתחלה 

מה בדיוק הסיפור עם המשבר בהדסה?

מה בדיוק הסיפור עם החקירה של אלוביץ'?

מה בדיוק הסיפור עם החקירה של דרעי?

מה בדיוק הסיפור עם המשבר בגלובוס מקס?