חפש
Languages
מאחורי הקלעים של צילום סרטון הסכרת
(צילום: סוהיני טל)

סרטון הסכרת: כך חישבנו את הנתונים- הילה ויסברג משיבה לתגובות

מהו סל מזון בריא? כמה הוא עולה? ואיך אנחנו יודעים שעניים אוכלים אוכל פחות בריא? הילה ויסברג משיבה לתגובות
הילה ויסברג
15 באוגוסט 2017
20:05
עודכן ב 20:29

בימים האחרונים פניתם אלינו ושאלתם מהיכן הגיעו המספרים והחישובים שמופיעים בסרטון הסכרת. אז הנה ההסברים המלאים וההפניה למקורות שעליהם הסתמכנו.

1. בשנת 2017 הגדיר משרד הבריאות מהו סל המזון הבריא והמומלץ בישראל: שומנים טובים, ירקות ופירות, חלבונים ופחמימות מורכבות.

ההסבר: הפירוט של רכיבי סל המזון הבריא שעליו החליט משרד הבריאות, ומבוסס בעיקרו על "תזונה ים תיכונית" (כזו שמבוססת על מוצרים מהצומח, כמו פירות וירקות וקטניות, ופחות על אלה מהחי), מופיע במחקר שערך מרכז טאוב בנושא "סל מזון בריא בישראל" (עמ' 3-2).

2. הסל עולה כ-3,000 שקל בחודש למשפחה בת 4 נפשות (שני מבוגרים, ושני ילדים).

ההסבר: לפי תחשיב שביצעו במרכז טאוב העלות החודשית לסל הבריא היא 844 שקל בחודש למבוגר ו-737 שקל לילד. כך שלמשפחה בת 4 נפשות, העלות החודשית היא 3,150 שקל. בטאוב גם חישבו ומצאו שמשפחה בחמישון הכלכלי התחתון תצטרך להוציא 65% מההכנסה שלה (הכנסה כספית נטו, בהתאם לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כדי לרכוש את סל המזון הבריא. מאחר שלפי למ"ס, ההכנסה הכספית נטו של משפחה בחמישון התחתון היא 5,582 שקל למשק בית. 65% מהכנסה זו הם כ-3,600 שקל.

מכיוון שכך, ובהתאם להתייעצות עם כלכלן הבריאות שערך את המחקר של טאוב, פרופ' דב צ'רניחובסקי, ניתן לומר שעלותו של הסל הבריא למשפחה של שני הורים ושני ילדים נעה בטווח של 3,600-3,200 שקל בחודש.

מאחורי הקלעים של צילום הסרטון. סל המזון הבריא (צילום: סוהיני טל)מאחורי הקלעים של צילום הסרטון. סל המזון הבריא (צילום: סוהיני טל)

3. עבור יותר משני מליון ישראלים הסל הזה הוא בגדר חלום רחוק.

ההסבר: לפי הלמ"ס, החמישון התחתון בישראל מונה 474 אלף משקי בית. מאחר שבכל משק בית כזה יש ארבע נפשות בממוצע (מבוגרים וילדים), הרי שבסך הכל מדובר בכמעט שני מיליון איש בישראל שסל המזון הבריא אינו בהישג ידם מבחינה כלכלית.

4. אותה משפחה כבר מוציאה 2,300 שקל בחודש על אוכל.

ההסבר: לפי החישוב של טאוב, משפחה בחמישון התחתון בישראל מוציאה על אוכל 42% מההכנסה שלה. כלומר, המשפחה מוציאה על אוכל 2,340 שקל בחודש.

5. הסכום הזה, שלא מספיק לסל הבריא, כן מספיק למוצרים עתירי סוכר ושומנים, שעולים פחות, וקלים יותר להשגה. משפחה בחמישון התחתון קונה פי חמישה יותר לחם לבן ממשפחה בחמישון העליון.
פי ארבעה יותר פיתות, פי שלושה יותר קמח ופי שניים יותר סוכר.

ההסבר: הלמ"ס מפרטת בדיוק כמה כסף מוציאים מדי חודש משקי בית בישראל על סוגי מזונות שונים, בחלוקה לפי חמישונים. בהתבסס על הנתונים האלה, יצרנו את פילוח הוצאה על מוצרים לפי חמישונים בשנת 2014:

משק בית חמישון התחתון מוציא חמישה שקלים על לחם אחיד לבן, ואילו משק בית בחמישון העליון מוציא רק שקל. ההוצאה על לחם פרוס עומדת על 12 שקל בחמישון התחתון וחמישה שקלים בחמישון העליון. משק בית בחמישון התחתון מוציא 53 שקל על פיתות ואילו משק בית בחמישון העליון מוציא רק 12 שקל. על קמח לבן רגיל משפחה בחמישון התחתון מוציאה תשעה שקלים, ואילו משפחה בחמישון העליון מוציאה רק שלושה שקלים.

משק בית בחמישון התחתון מוציא כפול ממשק בית בחמישון העליון על סוכר - עשרה שקלים לעומת חמישה שקלים. גם ההוצאה על משקאות קלים גבוהה יותר בחמישון התחתון - 83 שקל לעומת 70 שקל שמוציא משק בית בחמישון העליון. משפחה בחמישון התחתון מוציאה 16 שקל על סלט חומוס ומשפחה בחמישון העליון מוציאה 12 שקל על אותו מוצר.

מאחורי הקלעים של צילום הסרטון. הצלם ליאור פז והפיתות (צילום: סוהיני טל)מאחורי הקלעים של צילום הסרטון. הצלם ליאור פז והפיתות (צילום: סוהיני טל)

כשמסתכלים על מוצרים שנחשבים לבריאים יותר, המצב הפוך. כך, למשל, משק בית בחמישון העליון מוציא שלושה שקלים על קוואקר, לעומת שקל אחד בלבד שמוציא חמישון תחתון. ההוצאה על אורז מלא בחמישון העליון עומדת על 70 אוגרות, לעומת 30 אגורות בחמישון התחתון. משפחה בחמישון העליון מוציאה 10.5 שקל על חטיפי בריאות ואילו משפחה בחמישון התחתון מוציאה 1.8 שקל בלבד על אותו המוצר. משק בית בחמישון העליון מוציא 6.6 שקל על פירכיות, לעומת 1.7 שמוציא משק בית בחמישון התחתון. ההוצאה על טחינה גולמית עומדת על 7.2 שקל בחמישון העליון ועל 5.4 שקל בחמישון התחתון. ההוצאה על לבן ויוגורט עומדת על 45 שקל בחמישון העליון ועל 29 שקל בחמישון התחתון.

משפחה בחמישון העליון מוציאה גם יותר כסף ממשפחה בחמישון התחתון על פירות וירקות: 15 שקל על פלפלים וגמבות לעומת תשעה שקלים; שבעה שקלים על ברוקולי, פול, במיה וירקות אחרים לעומת חמישה שקלים; עשרה שקלים על אבוקדו לעומת חמישה שקלים; שישה שקלים על אגסים לעומת ארבעה שקלים; 13 שקל על בננות לעומת עשרה שקלים; ו23 שקל על תפוחי עץ לעומת 17 שקל.

6. אחד מכל ארבעה מהעניים ביותר בישראל חולה בסכרת. וזאת בהשוואה לאחד מכל 14, בשאר האוכלוסייה.

ההסבר: הנתונים האלה הגיעו ממשרד הבריאות, שם מצאו ששיעור הסכרת בקרב האנשים העניים ביותר בישראל - כאלה שאפילו אינם מסוגלים לשלם את דמי הביטוח הלאומי - הוא 25%, בהשוואה ל-7% בשאר האוכלוסייה.

מקור: משרד הבריאותמקור: משרד הבריאות

7. מתבקש לשאול את משרדי הבריאות והאוצר: לא הגיע הזמן שנעדכן את סל מוצרי המזון שמחירם בפיקוח, ונאפשר מזון בריא לכולם?

ההסבר: פיקוח על מוצרי מזון רחוק מלהיות פתרון יחיד להנגשת המזון הבריא לכלל האוכלוסיה. יש להוריד את מחירי המזון ככלל, בפרט כשמדובר במזון בריא, וכן להמשיך בפעולות ההסברה לצריכת מזון בריא, שבהן עוסק במרץ משרד הבריאות בשנים האחרונות. עם זאת, מאחר שכבר יש כמה מוצרי מזון שמחירם מפוקח - ומוצרים אלה אינם מהבריאים ביותר - הרי שיש לחשוב כיצד ניתן לשנות את הרכבם. למשל, להכניס לחם מחיטה מלאה לסל המוצרים בפיקוח, במקום הלחם הפרוס (לבן ושחור, שדומה מאוד ללבן בהרכבו), שהוא המפוקח כיום. וחשוב לזכור, כפי שהראו הנתונים שהופיעו בסרטון, שהשכבות החלשות בישראל צורכות מזון לא בריא לא רק בגלל היעדר מודעות, אלא גם (ואולי בעיקר) בגלל שאין ביכולתם לרכוש את הסל הבריא. לחם הוא מצרך משביע, וזול. ולכן הוא זה שממלא את מירב הסל.