חפש
Languages
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: פלאש 90

פתיחת שנת הלימודים האקדמית: הסטודנטים הערבים מקבלים פחות מלגות

ב-38% מהמלגות יש העדפה ליוצאי צבא או שירות לאומי; בנוסף, הסטודנטים הערבים מגישים פחות בקשות למלגות
דנה פרנק
01 בספטמבר 2017
00:00

55% מהסטודנטים מקבלים מלגות - ויהודים מקבלים יותר: סקר התאחדות הסטודנטים לשנת 2017 המתפרסם כאן לראשונה מגלה שבמגזר היהודי, המלגה הממוצעת גבוהה בשלושת אלפים שקלים מזו הממוצעת במגזר הערבי: 10,263 בממוצע לעומת 7,302 שקל לסטודנט ערבי, ו-7,761 שקל לדרוזי.

34% אחוזים מהסטודנטים מקבלים שתי מלגות ו-9% - שלוש מלגות. הכמות הממוצעת של שעות התנדבות שדרשו המלגות הייתה 141 שעות בשנה. 

המכשול הוא לא להתקבל ללימודים, אלא לסיים אותם

לפערים בין חלוקת המלגות במגזר הערבי והיהודי משמעות חברתית כבדה. בחודש שעבר פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר סקירה שבחנה את הקשר בין המעמד הכלכלי של ההורים לבין הסיכוי של סטודנט לסיים תואר במה שמכונה "מקצועות ההייטק", בעיקר הנדסת חשמל ומדעי המחשב, שני התחומים המנבאים עלייה בסולם החברתי יותר מכל מקצוע אחר.

הסקירה, שנערכה רק בקרב גברים מהמגזר היהודי, מעלה את הנתון הבא: בעת הקבלה ללימודים, בחודש אוקטובר של שנה א', ההתפלגות בין החמישונים זהה. כלומר, צעירים שגדלו במשפחה שהכנסותיה החודשיות נמוכות משבעת אלפים שקלים, הולכים ללימודי מחשבים לא פחות ממי שגדלו במשפחה מבוססת הרבה יותר.

לעומת זאת, שיעור עובדי ההייטק בעלי השכר הגבוה המגיעים ממשפחות החמישון התחתון עומד על שבעה וחצי אחוזים.

לאן הם נעלמים? לפי סקירת הכלכלן, הבעיה היא הלימודים עצמם.וככל שהלימודים דורשים השקעה רבה יותר, כך קשה יותר לסיים אותם כשצריך לעבוד במקביל ולפעמים גם לעזור בפרנסת המשפחה. לפי סקר ההתאחדות, היהודים מובילים גם במשכורות בתקופת הלימודים - השכר ברוטו הממוצע לחודש לסטודנט יהודי הוא 3,878 שקל, ושל סטודנט ערבי 2,475 שקל.

כאן, במקום שבו סטודנטים מהמעמד הבינוני יכולים ליפול על ההורים רק לתקופת הבחינות, מעמיק הפער הכלכלי בישראל. ולכן נתוני הפערים בקבלת מלגות מלמדים על פספוס גדול, היסטורי, של תפקיד מערכת ההשכלה הגבוהה כמעוז למוביליות חברתית.

ערבים מקבלים פחות - אבל גם מבקשים פחות

באתר Milgapo, שמסייע לסטודנטים לאתר מלגות ולהגיש מועמדויות,  "רוב המלגות אינן תלויות בהשתייכות מגזרית אך מבין אלו שכן, יש פי 2 יותר מלגות ליהודים מאשר לערבים", אומר טל חורב, ממייסדי היוזמה. לגבי דרכי סינון עקיפות, אומר חורב כי 18% מהמלגות באתר דורשות שירות צבאי או לאומי מלא כתנאי סף, ו-20% נוספות מצהירות כי יעדיפו מסיימי שירות מלא. עם זאת, מתוך כלל הנרשמים לאתר רק 12% הגדירו עצמם ערבים וחמישה אחוזים דרוזים, בהשוואה ל-82% יהודים.

ויש סיבות נוספות: "צריך לזכור שהסטודנטים הערבים צעירים יותר מהיהודים", אומר נשאת דלמחי, רכז החברה הערבית בהתאחדות הסטודנטים ואחראי מלגות בג'סר א זרקה. "רבים מהם עדיין לא סגורים על דברים כמו בירוקרטיה בסיסית. בשנה שעברה, קיבלתי 200 בקשות למלגה ומתוכן רק חמש כללו את כל הטפסים הדרושים".

לפי דלמחי, הבעיה בקבלת המלגות היא לא רק בהיצע אלא גם בביקוש. "בחברה הערבית, לממן את הלימודים של הילדים נחשב די מובן מאליו. אם המשפחה לא משלמת, סימן שמשהו לא בסדר. כך נוצרים מצבים הזויים שמשפחות לא אמידות בכלל נותנות לילדים 200 אלף שקל לשנה שיסעו ללמוד רפואה בגרמניה. הסטודנטים לא טורחים לחפש מלגות או מזלזלים במלגות כמו מלגת פרח, משום שהיא דורשת שעות התנדבות". מלגות אחרות, אומר דלמחי, פונות לסטודנטים לפי מקצועות הלימוד שלהם, והמלגות המיועדות למשל למקצועות הריאלים לא מגיעות לסטודנטים מהחברה הערבית משום שהם עצמם כמעט ולא מגיעים אל המקצועות הריאלים.

dannaf@kan.org.il