חפש
Languages
תהסין ארתולולו, שר החוץ של צפון קפריסין
צילום: אתר משרד החוץ של הרפובליקה הטורקית של צפון

צפון קפריסין פועלת לפתוח משרד אינטרסים בישראל

בראיון בלעדי מאשים שר החוץ של הרפובליקה הלא מוכרת את היוונים בכשלון שיחות השלום באי ופונה לישראל בבקשה לסייע בהסרת המצור מעל הטריטוריה
ערן סיקורל, ניקוסיה הצפונית
21 באוקטובר 2017
17:45

תהסין ארתולולו, שר החוץ של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, העניק ראיון בלעדי לכאן ועכשיו בו הוא משגר מסר לישראל וטוען כי הצד היווני הוא האשם בכשלון שיחות השלום שנערכו בין הצדדים באי לפני כארבעה חודשים.

"אנחנו קפריסין עצמה"

בעידן בו טריטוריות כמו כורדיסטן העיראקית וקטלוניה מכריזות עצמאות על דעת עצמן, הרפובליקה של צפון קפריסין מספקת הצצה באשר לגורלה של ישות שלא זוכה להכרה בין-לאומית. מצורעת בעיני השכנים מדרום, חנוקה כלכלית ובעיקר תלויה בפטרון ארדואן, אני נפגש עם שר החוץ של הרפובליקה בתקופה של משבר. לפני ארבעה חודשים קרסו שיחות השלום בין הצפון לדרום. בתום המשא ומתן נותר הדרום עם הכרה בינלאומית וחברות באיחוד האירופי בעוד הצפון נותר ללא כלום.

"איננו רק חלק מקפריסין, אנחנו קפריסין עצמה", מנסה לשכנע אותי תהסין ארתולולו, שר החוץ של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, בהרצאה כמעט קבועה שהוא שומר לרגעים שבהם זרים מגיעים לבקר. ואכן, לפני 57 שנים, כשקפריסין זכתה בעצמאות מבריטניה, הכל נראה אחרת. המדינה החדשה התבססה על חלוקת משאבים ועוצמה בין הקהילה היוונית לטורקית בנוסחה לבנונית מוכרת. הנשיא יווני, סגן הנשיא טורקי, 30% מחברי הפרלמנט טורקים. אלא שההסכם לא האריך ימים. בתוך ארבע שנים החלו עימותים קשים בין שתי הקהילות והאו"ם נאלץ לשלוח כוחות לשמירה על השלום.

המצב החריף עוד יותר כשב-1967 השתלטה חונטה צבאית על יוון. בדרום קפריסין הלך והתפשט חזון האנוסיס - איחוד שטחי העולם דובר היוונית לישות מדינית אחת. נשיא קפריסין, מקאריוס השלישי, התנגד למגמה ופעל לשמור על עצמאותה של קפריסין. הפיכה צבאית בתמיכת יוון ב-1974 נראתה כעניין של זמן. האו"ם שוב הוכיח חוסר יכולת וטורקיה החליטה להתערב. בצל משבר הומניטרי עצום ברחו אלפי יוונים מהצפון לדרום ואלפי טורקים עשו את הדרך ההפוכה. גם היום, יותר מ-40 שנה אחרי, טורקיה עדיין מחזיקה אלפי חיילים על אדמת קפריסין ולמדינת החסות אין שום כוונה לשנות את המציאות הזאת.

"הצבא הטורקי באי אינו מאיים"

"העולם כולו איכזב אותנו, רק מדינה אחת עמדה לצידנו, אמא טורקיה", אומר השר ומספק את ההסבר לשאלה מדוע קרסו שיחות השלום לפני ארבעה חודשים. הוא טוען כי קפריסין היוונית התנתה כל הסכם לאיחוד האי בהסגת הכוחות הטורקים. "הצבא הטורקי באי קפריסין הוא כוח מרתיע מפני התוקפנות של הקפריסאים היוונים. הכוח שנמצא כאן לא מאיים עליהם", מבהיר ארתולולו ומדגיש כי "במשא ומתן האחרון לא אמרנו שאנחנו לא מוכנים להוציא את הכוחות הטורקים. רצינו לראות תחילה מה יהיה ההסכם ואם נראה שהוא מיושם כראוי ושהצפון קפריסאים מרגישים בנוח, נהיה מוכנים לבחון את הוצאת החיילים, אבל הקפריסאים היוונים אמרו שהם תובעים הוצאת כוחות מהיום הראשון (לכניסת ההסכם לתוקפו, ע"ס). אי אפשר להתחיל ככה".

האמת היא שלקפריסאים היוונים אין ממש אינטרס להגיע להסדר. במשאל עם בנוגע לאיחוד האי ב-2004 הטורקים הצביעו בעד, היוונים נגד. ובכל זאת, החליט האיחוד האירופי לקבל את קפריסין היוונית כחברה, בלחצה של יוון. את המחיר ממשיכים לשלם בצפון. "בכל הבט שאתה רק יכול לחשוב עליו. טיסות ישירות, סחר ישיר, פעילויות ספורט ותרבות. כל דבר שאתה יכול לחשוב עליו - תחת אמברגו". מסביר השר ואומר כי "נוכח כישלון השיחות הגיעה השעה לפרוץ את המצור ולהתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. אם היוונים הקפריסאים יחליטו אנחנו מוכנים לדון בקונפדרציה. אם לא, יש אפשרויות אחרות שניתן לדון בהן ואנחנו צריכים לעשות זאת יחד עם טורקיה".

פנייה ישירה לישראל

הטורקים הקפריסאים יכול לבקר בדרום האי והיוונים בצפונו אך הפער הכלכלי לא מאפשר לטורקים לרכוש יותר מהמבורגר במקדונלדס. התוצר הלאומי לנפש בדרום גדול פי שניים מזה בצפון. השר פונה לישראל ואומר שהגיעה העת להסיר את המצור מעל היישות המבודדת. "אנחנו מצפים ממדינה כמו ישראל להיות פתוחה לדף חדש עם האי קפריסין ועם קפריסין הצפונית. אנחנו מקווים לפתוח בקרוב את הנציגות שלנו בתל אביב". בעבר היתה בישראל נציגות לא רשמית של הישות הטורקית, אך בלחץ הרפובליקה של קפריסין ובשל הדרדרות הקשרים עם טורקיה נותקו היחסים. מאז 2010 הקשרים בין ישראל לקפריסין ויוון בפריחה והתיירות בשיא חסר תקדים. ישראלים רבים מנצלים את הביקור בדרום על מנת להגיע למלונות הזולים בצפון. השלטונות הדרומיים כבר הודיעו על צעדים שיקשו על הישראלים להכנס לצפון האי, מה שמעורר זעם בצד הצפוני. "זאת חרפה ליוונים הקפריסאים ולמי שמציית למגבלות הללו. מרגע שנתת לדרום קפריסאים הכרה כמדינה, אתה מאפשר להם להשתמש בהכרה הזאת כדי לחנוק אנשים שהם לא רואים אותם כשווים".

ספק אם השר הצפון קפריסאי יכול לסמוך על שינוי מדיניות כל זמן שהיחסים בין ישראל לטורקיה קרירים לכל הפחות, אבל הוא בהחלט מנסה. "אני מאמין שהסוגייה האמיתית באזור הזה היא איך אנחנו מעבירים גז ישראלי דרך קפריסין וטורקיה לאירופה. אני יודע שזה יכול להיעשות ללא הסכם בין צפון קפריסין לדרום קפריסין", אומר השר. אך במציאות העכשווית, בה שיחות דיפלומטיות אינן באופנה, ספק אם משהו יכול להשתנות בסכסוך שלא מדמם יותר מארבעים שנה.