ח"כ דוד אמסלם

מחשש להיעדר רוב: בליכוד ביקשו לדחות ההצבעה על חוק ההמלצות

לאור ההתנגדות בקואליציה, ביקש השר אלקין לדחות את ההצבעה בשבוע. בכולנו הציגו הסתייגות חדשה לפיה החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים
מיכאל שמש וזאב קם
03 בדצמבר 2017
11:11
עודכן ב 14:09

השר להגנת הסביבה זאב אלקין ביקש היום (ראשון) בישיבת שרי הליכוד לדחות את ההצבעה על חוק ההמלצות בשבוע. זאת, בעקבות ההסתייגויות מצד חברי כנסת שהיו אמורים להצביע בעד החוק, שנועד למנוע מהמשטרה לפרסם סיכומי חקירה והמלצות להעמיד לדין - כולל בחקירות הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו. 

בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת לקראת הגשת החוק לקריאה שנייה ושלישית, הציגה מפלגת כולנו דרישה ולפיה הוא יחול רק שלושה חודשים מרגע אישורו. חברת הכנסת מירב בן ארי מכולנו הציגה את הדרישה במסגרת הסתייגויות שהגישה מפלגתה להצעת החוק. גם יו"ר הסיעה, ח"כ רועי פולקמן, הצטרף אליה. המשמעות של ההסתייגות, אם תתקבל, היא שאם חקירות נתניהו יסתיימו בתוך שלושה חודשים מרגע אישור החוק, אזי החוק לא יחול עליו - ואז ניתן יהיה לפרסם את המלצות המשטרה בעניין חקירותיו.

במחנה הציוני הודיעו כי יצטרפו להסתייגויות בהצבעה בוועדה על החוק ובמליאה. "אנו מברכים על התפכחות כולנו", נמסר מהמפלגה. "לא ניתן יד לחוק הפרסונלי שנתפר במיוחד למידותיו של אדם אחד - לבנימין נתניהו״.

בוועדת הפנים מקריאים משעות הבוקר חברי האופוזיציה באיטיות ובאריכות את מאות ההסתייגויות שניסחו בימים האחרונים סביב חוק ההמלצות. חברי הכנסת מנסים למשוך זמן כדי לעכב ככל שניתן את ההצבעה. יו"ר הוועדה ויוזם החוק, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), הקצה את כל שעות פעילות הוועדה עבור הקראת ההסתייגות, וייתכן שהדיון בוועדה יסתיים רק בשעות הערב.

גם בבית היהודי מתחו ביקורת על החוק שמקדמים בליכוד. שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "העם לא בחר ממשלת ימין כדי להעביר את חוק ההמלצות". בדברים שנשאה בפורום סבן בוושינגטון הדגישה השרה כי "אם שמים בצד את העניין הפרסונלי, במהות החוק הוא הגיוני - הגנה על זכויות חשודים על חשבון זכות הציבור לדעת. אבל העם לא בחר ממשלת ימין בשביל, אלא כדי להעביר רפורמות יסוד אידאולוגיות כמו חוק יסוד החקיקה. האנרגיה של הקואליציה מושקעת בכיוון הלא נכון".

אמש הפגינו כ-20 אלף בני אדם בתל אביב במחאה על יוזמות החקיקה שמקדמת הממשלה, תחת הכותרת "צעדת הבושה". הצעדה החלה למרגלות הבניין שבו הוכרזה המדינה בשדרות רוטשילד, ויצאה לכיכר הבימה. בהפגנה נאם פרופ' עוזי ארד, ששימש יועץ המדיני לראש הממשלה, שאמר כי "המדינה נמצאת במשבר עמוק, שבו עצם המבנה של המדינה נתון לערעור חמור". גם אלוף (במיל') עמירם לוין נאם בהפגנה. הפגנות נוספות התקיימו בחיפה ובראש פינה.

בדיון הקודם בחוק בוועדת הפנים ביום חמישי האחרון, התעוררה סערה לאחר חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) תקפה ח"כים מהליכוד וכינתה אותם משפחות פשע. "לקחתם את המפעל הזה שלנו, את המדינה, והפכתם אותו לעסק משפחתי", הטיחה בירן בחברי כנסת של הליכוד שנכחו בדיון. היא המשיכה ואמרה: "אתם מתנהגים כמו משפחות פשע". חבר הכנסת דוד אמסלם הגיב על דבריה ואמר: "אבדוק מול ועדת האתיקה מה המשמעות של מה שאמרת עכשיו".

בדיון תקפו חברי האופוזיציה את החוק ואת המניעים שהובילו לקידומו. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "זה חוק בזוי ומושחת והעיתוי שלו בזוי ומושחת". היא פנתה לח"כ אמסלם: "כל בוקר שאתה קם ומסתכל במראה, אתה צריך לשאול את עצמך מה הוצאת תחת ידך. ביטלתם את זכות הציבור לדעת. הפכתם את מקצוע העיתונות, שמבוסס על הדלפות, לאויב המדינה".

ביום שני האחרון אישרה מליאת הכנסת בתום דיון סוער את החוק המתוקן בקריאה ראשונה, ברוב של 46 תומכים מול 37 מתנגדים. החוק המתוקן קבע, כי המשטרה תוכל להמליץ בסיום חקירה אם יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום, כולל בחקירות ראש הממשלה - אך לא תוכל לפרסם את המלצתה ברבים בתום החקירה.

יו״ר כולנו התייחס ללחצים מצד הליכוד בנוגע לקידום החוק, ואמר בראיון בכאן רשת ב' כי "הם הפעילו עלינו הכי הרבה לחץ שהם לוחצים". פולקמן הוסיף: "זה חוק שאין לו הרבה משמעות. המשבר היה כי הבהרנו שלא נצביע אלא אם יתוקן הסעיף שהמשטרה כן תגיש המלצות על חקירות רה"מ, הפרסום הוא לא העניין".