שרת המשפטים איילת שקד
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

רפורמת השרה שקד: ענייני תכנון ובנייה ביו"ש יועברו מבג"ץ

לפי הצעת החוק של שרת המשפטים, פלסטינים שירצו לעתור בנושאי בנייה יצטרכו לפנות לביהמ"ש המחוזי בירושלים במקום לבג"ץ - כפי שנעשה עד כה. נושאים נוספים הקשורים ליו"ש, שנידונו עד כה בבג"ץ, יעברו לסמכות ביהמ"ש המנהליים ברחבי הארץ
אמוץ שפירא
04 בינואר 2018
08:41

כחלק מהרפורמה שמובילה שרת המשפטים איילת שקד, יופץ היום (חמישי) תזכיר חוק להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון. במקביל, יפורסם צו להעברת סמכויות נוספות מבג"ץ לבתי המשפט המנהליים ברחבי הארץ.

נכון להיום, קיימת חלוקה בין שטחי ישראל בתוך הקו הירוק, שם נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שם עתירות מנהליות מצויות בסמכות בג"ץ.

בין הנושאים, שלפי היוזמה אמורים לעבור מסמכות בג"ץ, הוא נושא התכנון והבנייה בשטחי יהודה ושומרון, שם עד היום פלסטינים היו יכולים לעתור לבג"ץ. לפי יוזמת שרת המשפטים, הפלסטינים יצטרכו לפנות קודם לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

לטענת שקד, במצב שבו נידונו מקרים אלו בבג"ץ במקום שנטל ההוכחה היה על התובע, הוא היה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.

העברת הסמכויות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים אמורה להשיג שלוש מטרות עיקריות, לפי יוזמת ההצעה. הראשונה שבהן היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון. השנייה היא הפסקת האפליה הנהוגה כלפי תושבי יהודה ושומרון ויכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת.

מטרה נוספת, לפי שקד, היא הורדת עומס מבית המשפט העליון המטפל כיום בכ-2,000 הליכים מדי שנה. מאות מתוך אותם הליכים מגישים פלסטינים נגד צווי הריסה בגין בנייה בלתי חוקית.

בנוסף לכך, יעברו לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים נושאים נוספים, כמו עתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל. כך, שפלסטיני שיגיש עתירה בגין סירוב להכניסו לישראל יצטרך להגיש את העתירה לבית משפט לעניינים מנהליים במקום לבג"ץ.

גם צווי הגבלה יעברו מבג"ץ לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. המשמעות היא שמתנחלים מיהודה ושומרון, או פלסטינים, שהוגשו נגדם צווי הגבלה לכניסה לאזורים מסוימים ביהודה ושומרון, יקבלו מענה בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבג"ץ. כך גם ביחס לעתירות חופש המידע, שיוחזרו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. מי שיטפל בעתירות מטעם המדינה תהיה פרקליטות מחוז ירושלים במקום מחלקת הבג"צים.

בסמכותו של בג"ץ יישארו עתירות נגד החלטות של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, שהוא הריבון בשטח. זאת, במקביל לעתירות נגד החלטות שרים בישראל שנידונות אף הן בבג"ץ.

הצו שתפיץ שקד, שמטרתו להעביר סמכויות נוספות מבג"ץ לבתי משפט מנהליים ברחבי הארץ, יהיה כפוף להסכמת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ואישור ועדת החוקה של הכנסת.

הפורום המשפטי למען ישראל בירך על החלטת שרת המשפטים: "לב לבו של סכסוך המקרקעין הוא הראיות עצמן. ביו"ש המצב רגיש עוד יותר משום שהליך רכישת המקרקעין שם שונה מהמקובל. לכן על מנת לעשות משפט צדק, יש לחקור היטב את הראיות ואת העדים - דבר שנתון לסמכותו של בימ"ש מחוזי, ולא ניתן לעשותו בבג"ץ. החלטתה של שרת המשפטים מאפשרת להגיע בכלים משפטיים ראויים לחקר האמת".