(נתי שוחט, פלאש 90)

הסיבה לגירוש: השכן לא ידע שהם ביחד

קונסטנטין ואנטון ביחד כבר שבע שנים, אך רשות ההגירה קבעה שהקשר שלהם לא אמיתי ושלחה את אנטון בחזרה לרוסיה
פולי טובמן
09 בינואר 2018
19:00

קונסטנטין בורטנובסקי ואנטון (השם המלא שמור במערכת) נמצאים בזוגיות כבר שבע שנים, אבל בגלל רשות האוכלוסין וההגירה מאז אוגוסט הם חיים בשתי מדינות נפרדות - בורטנובסקי בישראל ואנטון ברוסיה. רשות ההגירה, שבחנה את הקשר בניהם כדי לקבוע אם אנטון רשאי לוויזה, החליטה שהם לא נמצאים בזוגיות אמתית וגירשה את אנטון מישראל. למה? בגלל שהשכן שלהם לא ידע שהם ביחד. כך, בעוד שרובנו בכלל לא יודעים איך קוראים לשכנים שלנו ומה המצב הזוגי שלהם, במקרה של בורטנובסקי ואנטון זה מספיק כדי לחרוץ גורלות.

"רשות האוכלוסין ניתקה בנינו", מסבר בכאב בורטנובסקי. "אני מפחד לנסוע לבקר אותו. גם ככה אני בדיכאון וקשה לי לעבוד, ואם אני אסע לשם ואצטרך לחזור בלעדיו, זה יהיה פי עשרה יותר קשה ויעצור את כל החיים שלי. גם בקושי יוצא לנו לדבר, הוא גר אצל ההורים שלו וכדי לדבר איתי הוא חייב לצאת החוצה. ובקור של מינוס 30 כמה זמן הוא כבר יכול לדבר בטלפון. זו מכה רצינית מאוד".

קונסטנטין בורטנובסקי.קונסטנטין בורטנובסקי."רשות האולכוסין עשתה ניתקה בנינו"

הזוגיות לא אמינה כי הם לא מבקרים ביחד את ההורים

בהתחלה הדברים עוד הסתדרו. הזוג הכיר ב-2009 באתר הכרויות רוסי, ואחרי שחייו יחדו מספר חודשים במוסקבה, החליטו לחזור לישראל ("הרגשנו לא הכי נוח ברוסיה, זו ארץ סגורה ויש שם חוקים נגד להט"בים"). בספטמבר 2010 הם פנו לרשות ההגירה והחלו בהליך מדורג - תהליך שבו מדי שנה (במשך ארבע שנים) צריך לחדש את ויזת העבודה ולאחר חמש שנים בן הזוג הזר מקבל תעודת זהות כתומה של תושב ארעי.

ואכן, מדי שנה רשות ההגירה העניקה לאנטון ויזת עבודה בשל הקשר הזוגי שלו עם בורטנובסקי. אך ב-2014 התהפכו הדברים. הזוג ניגש לראיון לקראת ת"ז הכתומה ונכשל. "עלתה התרשמות שלילות מכנות הקשר הזוגי", כתבו ברשות ההגירה. מדוע? "הסיבות לכך שלא עברנו את הראיון היו לא מוצדקות", מספר בורטנובסקי. "הם טענו, למשל, שאנחנו לא מגיעים ביחד להורים שלי, אבל ההורים שלי לא מקבלים את הקשר שלנו ולא רוצים שנגיע ביחד".

כשרשות ההגירה מבקשת לוודא כנות קשר היא גם בודקת אם בני הזוג מכירים את המשפחות אחד של השנייה. אבל כשמדובר בזוג להט"בי שנמצא בנתק מהמשפחות, איך חוסר ההיכרות יכול להעיד על הקשר הזוגי שלהם? "אנחנו לא זוג רגיל שהולך לבקר את ההורים פעם בשבוע", מדגיש בורטנובסקי. "ההורים של אנטון בכלל לא יודעים על הקשר שלנו. הם גרים ברוסיה ושם זה בכלל נושא שלא מדברים עליו, אז ברור שהוא לא סיפר להם. הוא אמר להם שהוא גר בארץ עם אישה. גם אני הייתי מעדיף שלא לספר להורים שלי, אבל ככה קרה שהם יודעים". בעקבות הכישלון בראיון, רשות ההגירה דרשה שאנטון יעזוב את ישראל. הגירוש נמנע רק בזכות התערבות של עו"ד.

באפריל 2017 רשות ההגירה שוב חשדה בטיב הקשר והשניים זומנו לשימוע. "הרגשתי בשימוע הזה הכי פושע בעולם", מספר בורטנובסקי. "הפקידה דיברה איתי כאילו הרגתי בן אדם. לא נתנו לי לשתות מים או לצאת לשירותים. השימוע ארך שעתיים וחצי והפה שלי היה כל כך יבש מרוב התרגשות שבקושי יכולתי לדבר". גם בשימוע הזה הזוג נכשל. "הם חיפשו אותנו בקטנות, ממש סיבות מצוצות מהאצבע. 'למה השכן שלכם לא יודע שאתם בני זוג?' ואין לי שום קשר עם השכנים, אין שום סיבה שהם ידעו מי אנחנו. כשבן הזוג שלי היה בבית החולים, הייתי שם איתו במשך ימים ולילות. למה אז הם לא הגיעו לראות שאני איתו?". במסמך שמודיע על הסירוב, רשות ההגירה פירטה סיבות נוספות. כך, מצוין שבני הזוג ישנים במיטות נפרדות (טענה שבורטנובסקי מכחיש), שיש להם עסק משותף לעיצוב שבו אנטון עוזר מעט עם הקידום בפייסבוק ושהם לא מסכימים לגבי כמות החברים שלהם. 

ביולי הודיעה רשות ההגירה שאנטון חייב לעזוב את ישראל בתוך 30 יום, והוא אכן חזר לרוסיה. בינתיים, בורטנובסקי המשיך להילחם על הזכות שלו לחיות עם בן זוגו בישראל. הוא הגיש ערר ללשכה של רשות ההגירה בת"א באוגוסט, וחודש לאחר מכן הודיעה מנהלת הלשכה שהוא רשאי להגיש את כל המסמכים שוב ולהתחיל את הליך מחדש. עם זאת, בדצמבר הבקשה שלו נדחתה. "במידה וסורבה הבקשה בתחילת ההליך או במהלכו, ניתן יהיה להגיש בקשה רק בחלוף שנה מיום בו ניתנה ההחלטה האחרונה בבקשה", נכתב במכתב הדחייה.

"ניגשתי למנהלת כמה ימים אחרי והיא דיברה איתי בזלזול", נזכר בורטנובסקי. "זה נושא שמאוד כואב לי וכשאני מדבר עליו אני בוכה, והתחלתי לבכות שם והיא אמר לי 'על תגזים, לא קרה כלום, זה לא סוף העולם'. היא ממש שמה פס על הרגשות שלי. שאלתי אותה למה דחו את הבקשה שלי והיא אמרה 'רציתי לעזור לכם, אבל טעיתי'. איך זה שמנהלת לשכה לא יודעת את החוקים?". 

"לא הפעם הראשונה שחשבו שזוג להט"בי הם שותפים לדירה"

"זה מקרה קלאסי, וזו לא הפעם הראשונה שאני רואה שאומרים לזוג להט"בי שהם שותפים לדירה", מסבירה עו"ד ענת קדרון, שמתמחה בענייני הגירה ושותפה במשרד קדרון חדי כהן, שמשמש כיועץ משפטי לאגודת הלטה"ב. "זה נובע מתוך חוסר הבנה טוטאלי למצב הרגיש שלהם. לפעמים הם בארון מסיבות כאלו ואחרות ונמצאים בנתק עם המשפחות ובמקום להבין את המצב הייחודי הם מוסיפים לסבל שלהם ומנתקים אותם זה מזה. להוציא אותם מהארון בפני אחרים זו פגיעה בפרטיות שאני בספק אם היא חוקית".

"ונכון, אם הבקשה מסורבת, לפי הנוהל אפשר להגיש בקשה רק לאחר שנה", ממשיכה עו"ד קדרון. "אבל בנוהל יש מקום לשיקול דעת ואפשר לסטות ממנו ולפעמים אפילו חובה לסטות. ובוודאי אם מנהלת הלשכה אישרה להגיש בקשה חדשה, הם יכולים להגיש בקשה חדשה. מה שקרה פה זה שאישרו להם ואז החליטו פתאום שלא מאשרים להם ובעצם בזבזו להם זמן. הם כבר היו יכולים לפנות לבית משפט ואולי עכשיו אנטון כבר היה פה".

polinat@kan.org.il