חפש
Languages
טייסי חיל האוויר לפני שיצאו לתקיפה בסוריה, 2007
צילום: דובר צה"ל

ישראל מודה לראשונה: חיל האוויר תקף את הכור הגרעיני בסוריה ב-2007

אחרי יותר מעשור שבו השמדת הכור על ידי ישראל יוחסה ל"מקורות זרים", עכשיו זה רשמי: המוסד ואגף המודיעין של צה"ל הביאו את המידע, הדרג המדיני קיבל את ההחלטה, ושמונה מטוסי חיל האוויר יצאו לבצע את המשימה. כך התנהל מבצע "מחוץ לקופסה" – שלב אחר שלב
רועי שרון וכרמלה מנשה
21 במרץ 2018
05:00
עודכן ב 05:00

מדינת ישראל היא שתקפה והשמידה את הכור הגרעיני בסוריה ב-6 בספטמבר 2007 – כך הותר הבוקר (רביעי) לפרסום. מטוסי חיל האוויר הטילו על הכור, שהוקם באזור דיר א-זור בסיוע של קוריאה הצפונית, 17 טונות של חומר נפץ, והרסו אותו כליל – כפי שניתן היה לראות כבר אז בתצלומי אוויר שפורסמו על ידי התקשורת הזרה.

"בסוף שנת 2006 קיבלתי בפורום מבצעי שערכתי בחיל האוויר מידע גולמי על איזושהי ידיעה מאוד מוזרה. ביקשתי לבדוק מה זה", משחזר מי שהיה אז מפקד חיל האוויר, האלוף (במיל') אליעזר שקדי, את קבלת המסמך בן 22 העמודים של חטיבת המחקר באמ"ן, שיצא תחת הסיווג "סודי ביותר – סגול מצומצם", ולפיו מתחזקת ההערכה כי בסוריה מתקיימת פעילות חשאית בתחום הגרעין. "בפעם הראשונה הבנתי, שיכול להיות שיש פעילות הקשורה לגרעין בסוריה".

שידור חי: כתבי ופרשני כאן חדשות - על מבצע "מחוץ לקופסה": 

ראש אמ"ן דאז, האלוף (במיל') עמוס ידלין, מספר: "התפיסה הבסיסית בקהילת המודיעין הישראלית הייתה שזה רעיון לא הגיוני. כי סוריה – אין לה תשתית מדעית, אין לה מדעני גרעין, אין לה איך לפתח תכנית גרעין, ובוודאי לא כור".

נשיא סוריה, בשאר אסד. "התפיסה הייתה שאין להם איך לפתח תכנית גרעין" (צילום: אי-פי)

הניסיונות של אגף המודיעין בצה"ל ושל המוסד לבסס את החשדות לפעילות גרעינית בסוריה נמשכו כשנתיים, אבל רק במארס 2007, לאחר מבצע של המוסד, החשש הזה הפך למידע מבוסס. לפי פרסומים זרים, את התשובה הזאת השיגו לוחמי המוסד שפעלו בווינה. על פי אותם פרסומים, הלוחמים פרצו לדירת מסתור של בכיר סורי, העתיקו את המידע שהיה על המחשב האישי שלו, וחזרו עמו ארצה. מדינת ישראל מעולם לא לקחה אחריות על המבצע, והפרטים הללו מבוססים על פרסום במגזין "ניו יורקר".

"מאיר דגן מקבל החלטה, נותן הנחיה לכל יחידות המוסד, להכניס לתכנית העבודה להביא תשובה – יש או אין גרעין בסוריה. תחזרו עם תשובה – או כן, או לא", מספר רם בן ברק, מי שהיה לימים המשנה לראש המוסד ושימש אז בכיר בארגון. "הייתה תשובה חד משמעית – יש פרויקט גרעין בשלבים מאוד מתקדמים, בניית כור".

"פתאום הבנו שגדל לנו מתחת לאף כור גרעיני"

שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, מספר כי לאחר קבלת התשובה הזאת הגיע אליו מאיר דגן לפגישה אישית, והציג את הממצאים שהגיעו לידי המוסד, לרבות תמונות של צפון קוריאנים שפעלו בתוך המבנה. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שלדברי ידלין התקשה להאמין לממצאים, הקים צוות של מומחים כדי לתת לו חוות דעת שנייה לקביעה של קהיליית המודיעין, שלפיה מדובר בכור שיכול להפיק פלוטוניום לפצצה.

"פתאום הבנו שגדל לנו מתחת לאף כור גרעיני. למרות שהיו חשדות, מבחינתי זו הייתה הפתעה", נזכר הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. "הבנתי שאת הכור הזה אנחנו צריכים להרוג, שאנחנו נשתדל לעשות את זה בלי מלחמה, אבל אם לא נצליח ותהיה מלחמה – נצטרך גם לנצח בה".

האמריקנים הבהירו: לא בנויים לעוד מלחמה. בוש ואולמרט (צילום: אי-פי)

בשלב מסוים נסע ראש הממשלה אולמרט לארצות הברית, כדי לעדכן במידע את הנשיא ג'ורג' בוש. לדברי ראש אמ"ן דאז ידלין, האמריקנים אמרו לו: "אנחנו לא בנויים לעוד מלחמה בתוך שנה" – זאת לאחר מלחמת לבנון השנייה. אליוט אברמס, מי שהיה אז סגן היועץ לביטחון לאומי של בוש, מספר כי ההחלטה הגורלית לתקוף התקבלה בשיחת טלפון בין שני המנהיגים, כשהוא עצמו נכח בחדר הסגלגל.

הנשיא האמריקני התקשר לאולמרט, כדי לעדכן אותו שהחליט לפעול נגד הסורים באמצעות דיפלומטיה, ולא באמצעים צבאיים. "תהיתי איך אולמרט יגיב, ואני חשבתי שהוא בוודאות יאמר: 'זה מאכזב, תן לי לחשוב על כך'", מספר אברמס, אולם ראש הממשלה הודיע לנשיא כי ישראל תפעל לבדה. לדבריו, הוא הופתע מתשובתו של אולמרט, ובוש אמר לו מיד: "אהוד, עשה את מה שאתה צריך לעשות כדי לשמור על ביטחונה של המדינה שלך". כך, למרות שהתנגדו לתקוף בעצמם, מהרגע שהבינו כי ישראל נחושה להשמיד את הכור, האמריקנים שיתפו פעולה באופן מלא.

מפקד חיל האוויר שרטט את תכנית התקיפה על מפית נייר

בינתיים בסוריה נשמר הפרויקט תחת מעטה כבד של חשאיות. "יש אנשים מאוד מאוד בכירים בתוך סוריה, שלא ידעו על הפרויקט הזה. הם לא דיברו על זה בשום מקום, הכל היה בפתקים", מבהיר בכיר המוסד לשעבר בן ברק. אולם, לדברי ראש אמ"ן דאז לישראל היה יתרון אחד גדול: "אסד לא ידע שאנחנו יודעים, והוא לא ידע שאנחנו מתכננים תקיפה. אם אסד לא יידע שמי שתקף אותו זה אנחנו, ואנחנו לא נשוויץ בזה - יש סיכוי מאוד גבוה שהוא לא יתחיל מזה מלחמה".

בסוף אוגוסט בביתו של ראש הממשלה התקיימה פגישה, שבה המליץ האלוף (במיל') שקדי על תכנית שפותחה בחיל האוויר, אותה הציג זמן קצר לאחר מכן לשר הביטחון ברק על מפית נייר באחד הבסיסים. "אני זוכר את המבט שלו כמו היום. הוא הקשיב קשב רב", נזכר שקדי. "בסוף לוחצים ידיים חזק, והוא אומר לי: 'הבנתי, מצוין'. הבנתי שהוא נחוש להגיע למקום, ובמתכונת שדיברנו עליה".

"זוכר את המבט של ברק כמו היום". מפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי (צילום: פלאש 90)

אחד האתגרים הגדולים במבצע שזכה לשם "מחוץ לקופסה" היה החשש מהדלפות. כל גורם שצורף למעגל שותפי הסוד חתם על טופס סודיות מחייב, ואף שעד יום התקיפה הגיע מספר השותפים לכ-2,500 איש – שום מידע לא זלג החוצה. אפילו הטייסים, שכבר החלו להתאמן לקראת ביצוע המשימה, לא ידעו מה היעד שהם הולכים לתקוף.

ההחלטה הסופית על התקיפה התקבלה רק יממה קודם לכן, לאחר שלשגרירות ישראל בוושינגטון הגיעה שאילתה של עיתונאי, ששאל האם זה נכון שבסוריה התגלה כור גרעיני צפון קוריאני. "הדבר הזה מקפיץ אותנו, ואנחנו מבקשים התכנסות של הדרג המדיני כדי לקבל החלטות", מספר גבי אשכנזי, ועמוס ידלין מוסיף: "היה ברור שאם לא נעשה כלום, אז העסק הזה הוא לאט-לאט כדור שלג שיתגלגל לחשיפה".

17 טונות של חומרי נפץ: "כל המטוסים דיווחו שפגעו במטרה"

בעקבות ההתפתחויות התכנס דיון של השלישייה – אולמרט, ברק ושרת החוץ ציפי לבני – שהוסמכו על ידי הקבינט לקבל את ההחלטה הסופית בנושא. בשלב הראשון הצטרפו אליהם גם ראשי מערכת הביטחון. "זאת החלטה כבדה, ממש", מספרת לבני, שבסיום אותו דיון הייתה שותפה להחלטה – לתקוף, עוד הלילה.

"אני יודע שזה הולך להיות לילה ארוך, הרבה קפה, הרבה סיגריות, צמוד למודיעין עם ראש אמ"ן ועם כל החיישנים של מדינת ישראל, ובעצם לא ישן", מתאר את תחושותיו גבי אשכנזי, שהיה אז בין המעטים ששהו בבור של חיל האוויר בקריה. שקדי, שפיקד על המבצע, משחזר: "היעד המרכזי הוא קודם כל – אנחנו יצאנו למשימה, הכור הזה אחר כך לא קיים, מושמד". שני היעדים הנוספים, לדבריו, היו שאף מטוס ישראלי לא ייפול במשימה – בין היתר כדי לשמור על המשימה חשאית; ולהימנע מעימות עם מטוסים סוריים.

השלישייה התכנסה - וקיבלה את ההחלטה הסופית. אולמרט, ברק ולבני (צילום: אי-פי)

בשעה 22:30 של אותו הערב המריאו שמונה מטוסי קרב מבסיסי חיל האוויר חצרים ורמון. לפני ההמראה אחד המפקדים הקריא לטייסים מתוך הפתק הבא: "היום, בשונה מבדרך כלל, אפשר ונכון להגיד שגורל המדינה נמצא בידינו. אין ספק שהצלחת המבצע תשנה את פני המזרח התיכון". מטוסי הקרב יוצאים לכיוון מערב, שוברים צפונה עד אזור קפריסין, ומשם ממשיכים לכיוון מזרח עד דיר א-זור. בשטח סוריה טסים המטוסים בגובה נמוך, כשהם חומקים מהמכ"מים הסוריים, ובחצות ורבע הם נוסקים לגובה רב – מעל הכור. אז, כשהמטרה נראית בין הכוונות, משגרים הטייסים 17 טונות של תחמושת על המבנה, ובחמ"ל נשמע הדיווח המיוחל: "שוטר, אריזונה כולנו".

"משלב הטלת החימוש עד הפגיעה במטרות בדרך כלל יש כ-60 שניות, אולי קצת פחות. אלה 60 השניות שעוברות הכי לאט בעולם. "אתה רוצה לראות את הפיצוץ הזה באמצע הצלב של הנווט", מספר סא"ל ד', אחד הטייסים שהשתתפו בתקיפה. "כל המטוסים דיווחו למוביל שהם פגעו במטרה, ואנחנו לאט-לאט מבינים שהביצוע מושלם".

"מעט מאוד פעמים בחיים אדם מרגיש שהמשימה גדולה ממנו"

אבל המשימה לא הסתיימה. "מאותו רגע התחיל לתקתק שעון נוסף, והיה לנו בעצם את פרק ב' של המערכה הזאת - לראות שאנחנו מצליחים לעבור את זה בלי מלחמה", מסביר אשכנזי. ידלין משחזר: "בזמן שכולם הסתכלו על המפות, אני כל הזמן סובבתי את הראש לאנשים שלי שיגידו לי מה קורה בסוריה". בסופו של דבר, ככל שעברו השעות, כפי שמספר הרמטכ"ל דאז, האפשרות להסלמה התפוגגה.

"לילה ארוך של הרבה קפה וסיגריות". הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי (צילום: אביר סולטאן, פלאש 90)

"מערכת המודיעין והצבא העניקו לדרג המדיני ולעם ישראל בדיוק את מה שהוגדר להם - שהכור הזה לא יהיה בחיים, שהוא ייהרס, ושלא נידרדר למלחמה", מסכם ידלין. שקדי, כשניכר על פניו שהוא מתרגש, מוסיף: "מעט מאוד פעמים בחיים של בן אדם הוא מרגיש שזה דבר שהוא גדול ממנו בהרבה. המשימה שהוא עשה היא גדולה ממנו. היא לא קשורה לא למפקד חיל האוויר, לא לחיל האוויר, ולא לצה"ל, ולא לראש הממשלה. היא משהו גדול. זו מדינה, זה עם".

בבוקר שאחרי התקיפה התקשר אולמרט לבוש. "מה שהיה – לא קיים עוד", דיווח ראש הממשלה לנשיא האמריקני. את הרמז הראשון לציבור בישראל משחרר אולמרט רק שמונה חודשים לאחר מכן. עד הפרסום הרשמי יעברו עשר שנים נוספות.

לכל הכתבות: