חפש
Languages
הכור הסורי לפני תקיפת צה"ל
צילום: דובר צה"ל

אמ"ן נגד המוסד: הקרב ניצת מחדש סביב תקיפת הכור הסורי

פרסום התקיפה הישראלית עורר שוב את הקרב בין שני גופי המודיעין, שהתנהל יותר מעשור מאחורי הקלעים. באמ"ן מנפנפים בעדויות הראשונות שהציגו לקיומו של הכור כבר ב-2004, אך במוסד מתעקשים: בלי ההוכחות שלנו – המבצע כולו לא היה יוצא לפועל: "זו רדיפה אחרי כבוד"
רועי שרון
21 במרץ 2018
21:53
עודכן ב 10:04

מבצע "עין הבשור" בספטמבר 2007, שבו השמידו מטוסי חיל האוויר את הכור הגרעיני הסורי, הוא אחד ההישגים המודיעיניים הכי מוצלחים של ישראל אי פעם. הסרת האיום שהלך ונבנה בחצר האחורית של ישראל זיכתה את כל המעורבים בפעולה בתעודות הצטיינות, אך כמו במקרים דומים בעבר, היא גם הציפה מתח חריף בין שני ארגוני הביון – אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן) והמוסד - שהתנהל מאחורי הקלעים עד שהותר היום (רביעי) לפרסום דבר התקיפה.

שורש הוויכוח בין שני הגופים החל בשאלה המטרידה – איך הצליחו הסורים להקים כור גרעיני במשך שנים, מבלי שאף גורם מודיעיני הבחין בכך. בזמן שבכירי אגף המודיעין מנפנפים בכך שסיפקו את החשד הראשוני שסוריה מנסה להקים כור גרעיני כבר ב-2004, לוחמי המוסד היו אלה שיצאו למבצע המורכב כדי לספק את "האקדח המעשן" – צילומים מתוך הכור. לטענתם, ללא המוסד, עצם קיומו של המבצע להשמדת המתקן בדיר א-זור היה מוטל בסכנה.

"יש כאן רדיפה אחרי כבוד ואחרי קרדיטים. זה אגו של אנשים", מסביר רם בן ברק, שהיה בכיר במוסד בתקופת המבצע. לדעתו, אין בכלל ספק מי הביא את המידע הקריטי: "המוסד, איזו שאלה? עד ההוכחה שלנו, אף אחד לא ידע שיש פרויקט. עד אז רק חשדנו, שמענו, אבל לא ידענו. אילולא היינו מביאים את ההוכחה הזו, עד היום לא היינו יודעים והפרויקט הזה היה מושלם מבלי שנעשה כלום".

"מעדיף שנריב תמיד על הצלחות"

מנגד, אלוף (במיל') עמוס ידלין, שכיהן אז כראש אמ"ן, מספר על הקושי לשכנע את המוסד לפעול כדי להשיג את ההוכחה שאותה מציין בן ברק. "הכוונו את המוסד לעשות מבצע שהוא בתחום אחריותו, וזה לא היה פשוט", הוא משחזר. "במוסד הייתה גישה שאמרה: סוריה לא חשובה, צריך להתרכז באיראן, לא כורים ולא דובים ואל תבלבלו לנו את המוח".

שר הביטחון בזמן השמדת הכור, אהוד ברק, מנסה להכריע בקרב הקרדיטים בין שני הארגונים. "הייתי אומר שההישג המודיעיני העיקרי הוא של המוסד", הוא קובע, אך מסייג: "בהחלט יכול להיות שבדרך לזיהוי הצורך הנקודתי לעשות את מה שהמוסד עשה דווקא עכשיו ופה, ולא שלשום ושם, הרמז לדבר הזה – הגיע מאמ"ן שאוסף מודיעין". ברק גם תוהה: "איך זה שדווקא במבצעים שיש בהם מספיק מקום, מספיק תהילה לכולם, מתעוררים הריבים הקטנוניים לפעמים?".

תא"ל (במיל') אלי בן מאיר, קמ"ן מבצע "עין הבשור" באמ"ן, מסכם: "זה קשור באגו וקשור באנשים. מבחינתי, אני רוצה לחשוב שזה קשור גם בזיכרון שהולך ומתעמעם עם השנים. אני אומר בצורה הכי כנה – אני תמיד מעדיף שנריב על הצלחות". ומה בעתיד? לדברי בן מאיר, "אני מקווה שבעוד אי אילו זמן נוכל לריב על מי גילה את הגרעין האיראני והצליח לפגוע בו, ולא שנריב מי פספס אותו".

לכל הכתבות:

תגיות:
רם בן ברק