חפש
Languages
מוחמד אל-עמאדי
צילום: אי-פי

המתווך הקטרי בין ישראל לחמאס: "אין התקדמות בסוגיית חילופי השבויים"

כבר שלוש שנים שמוחמד אל-עמאדי משמש כמתווך בין ישראל לחמאס מטעם קטר. בריאיון מיוחד לכאן חדשות הוא אומר כי הכנסת 5,000 פועלים מעזה לישראל תשים קץ לעפיפונים ולבלוני התבערה, ושחמאס לא רוצה מלחמה אף שהוא חזק יותר היום מכפי שהיה בצוק איתן. צפו
גל ברגר
08 ביולי 2018
20:28

בריאיון טלפוני מיוחד מדוחא בירת קטר לכאן חדשות, ששודר היום (ראשון) בחדשות הערב בכאן 11, אמר המתווך הקטרי בין ישראל לחמאס ונציג קטר לשיקום רצועת עזה, השגריר מוחמד אל-עמאדי, כי הפער בין ישראל לבין חמאס בסוגיית חילופי השבויים עדיין גדול. לדבריו אין התקדמות, או התקדמות של ממש, בסוגיה.

אל-עמאדי נכנס בתמונת המגעים בין הצדדים בעניין זה כבר לפני כשלוש שנים, ולדבריו הוא מחליף מסרים בין ישראל לחמאס גם בניסיון להביא לפריצת דרך בנושא ולהגיע לעסקת חילופין חדשה. במסגרת זו הוא נועד כמה פעמים עם בכירים בישראל ובחמאס. 

בריאיון הוא קרא לישראל לשחרר קודם כל את משוחררי עסקת שליט שעצרה מחדש בגדה, ואז  לשבת מיד לשולחן המשא ומתן כדי להגיע לעסקה עם חמאס. הוא דחה את הנוסחה שמציעה ישראל: שיקום רצועת עזה תמורת השבת הנעדרים וגופות החיילים. "זה בלתי אפשרי. אסירים תמורת אסירים. נקודה. כך זה עובד. אמרתי לצד הישראלי שעליו לתקן את הטעות שעשה כשעצר אותם מחדש". 

אל-עמאדי, שאחראי מטעם קטר על שורה של פרויקטים ברצועת עזה בעלות של מאות מיליוני דולרים, מדלג בין ישראל לבין חמאס גם כדי להחליף מסרים להרגעת השטח בעיתות מתיחות, וביתר שאת בשבועות האחרונים. "ההתערבות שלנו בין הצדדים מנעה מלחמה בארבע השנים שחלפו מאז צוק איתן. חמאס התחזק מאוד והמלחמה תהיה קשה בעבור ישראל", אמר אל-עמאדי. 

לדבריו, אם ישראל תאפשר ל-5,000 פועלים מעזה לעבוד בישראל, הדבר ישים קץ לשיגור העפיפונים ובלוני התבערה ברצועה, כמו גם להפגנות על גדר המערכת, וכך תפחת המתיחות לאורך הגבול. חמאס אמנם מעוניין בפתרון כל מצוקותיה של רצועת עזה, אך מבין לטענת אל-עמאדי, כי הפתרון יהיה מדורג ולא יקרה בבת אחת. "בניית נמל מצריכה זמן, גם בניית שדה תעופה. חמאס אינו מתנגד להקמת נמל בקפריסין בפיקוח בינלאומי", אמר. 

באשר למאמצי הסדרת מציאות החיים בעזה, מאמצים ששותפים להם גם מצרים, שליח האו"ם למזרח התיכון והממשל האמריקני, ציין הנציג הקטרי בריאיון כי עבודתו מול הדרג המקצועי-ביטחוני בישראל פשוטה יותר וניתן להגיע איתו להבנות, בעוד שהפוליטיקה הישראלית סבוכה יותר ולדרג הפוליטי יש שיקולים משלו, אמר. 

חמאס, הוסיף, כמו ישראל, אינו רוצה במלחמה חדשה: "תנאי החיים ברצועה רעים מאוד. חמאס רק רוצה שקולו יישמע ושהמצור יוסר מעל עזה".

 

מהן ההתפתחויות האחרונות בנוגע לרצועת עזה ולמאמצים להשיג רגיעה בעזה בין ישראל לבין חמאס?

"התחלנו לעסוק בנושא הרגיעה משנת 2014. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי לעזה דרך ישראל. הצד הישראלי רצה לשקם את עזה במהרה. רק קטר עבדה בעזה בעבר, היינו נכנסים דרך מצרים. לאחר המהפכה במצרים לא יכולנו להיכנס משם, אז נכנסנו דרך ישראל. שיקמנו את עזה, בתוך כשנתיים וחצי השלמנו את רוב הפרויקטים בעלות של יותר מ-420 מיליון דולר. זה היה דבר חיובי שמנע מלחמות בעזה. אמרנו לצד הישראלי שבמקום מלחמות, יש להנהיג מדיניות סיוע לעזה כדי לצאת מהמצור המוטל עליה. 

"הדרך הזו טובה יותר מפתרון צבאי, מאחר שהפתרון הצבאי לא הניב תוצאות בעבר. ניסיתם שלוש מלחמות בעזה, ואילו חמאס מכל מלחמה יצא חזק יותר. אני יכול להדגיש בפניך כי חמאס כעת חזק יותר מכפי שהיה בעבר. אם תהיה מלחמה חדשה בעזה, תהיה בעיה בישראל. המלחמה תהיה קשה בעבורכם.



 

כשאתה אומר שחמאס חזק יותר היום, אתה מתכוון חזק יותר צבאית.

כן, חזקים יותר מבחינה צבאית. מה שהיה להם 50, היום יש להם 500. מבחינה צבאית הם חזקים בהרבה ממלחמת 2014. 

האם חמאס בהנהגת יחיא סינוואר רוצה מלחמה חדשה עם ישראל?

לא, הם לא רוצים. הם רוצים שלום. הם רק רוצים שהעולם ישמע את קולם מאחר שהם כבר 12 שנה תחת מצור קשה. מצור שאסור שיהיה מוטל על העם בעזה. הם לא רוצים מלחמה. גם חמאס וגם ישראל לא רוצים מלחמה. אבל תנאי החיים ברצועה רעים מאוד, עד כדי כך שזה מגיע גם לאוכל. אין כסף, הבעיה גדולה, אלא אם יימצא פתרון לעזה, כלומר הסרת המצור. 

מהם התנאים של חמאס להשגת שקט, רגיעה או הודנה ארוכת טווח עם ישראל?

זה פשוט מאוד – הסרת המצור. כלומר, חופש תנועה, חשמל, מים, נמל, יצירת מקומות עבודה. הם רוצים לחיות בשלום ובלבד שיסופקו הדברים ההכרחיים לרצועת עזה. זהו. 

כשהם מדברים על הודנה או שקט עם ישראל, על כמה זמן הם מדברים?

הם רוצים שיפור של המצב ברצועה, ולגבי תקופת השקט, תבחרו אתם: חמש, עשר שנים, זו סוגיה פתוחה, אף אחד לא דן במשך הזמן. כל עוד יהיו יותר הקלות לעזה ואנשים יחיו בצורה טובה יותר ויסופקו להם מינימום צורכי החיים... כלומר, צורכי החיים הבסיסיים ביותר הדרושים לכל עם בכל מקום: עבודה, חשמל, מים, תנועה. אלה הם ארבעת הדברים שזקוקים להם ברצועת עזה. חוץ מזה, עזה שוכנת לצד ישראל, אז איך זה שאנשים אצלכם חיים ברמת חיים גבוהה ואילו החיים בעזה גרועים יותר מחלק ממדינות אפריקה ואסיה. זו בעיה. 

האם חמאס עדיין מתעקש על הקמת נמל ימי בעזה?

אחד הצרכים של כל מדינה בכל מקום הוא תנועה. תנועה ביבשה, בים ובאוויר. שלושה דברים. בנוסף – ייצוא. ייצוא מעזה לחוץ לארץ. צריך נמל גם לטובת ייבוא, זה חשוב מאוד. גם אם הנמל יהיה בפיקוח בינלאומי בקפריסין כפי שמציע נתניהו, אין להם בעיה. 

השאלה היא האם חמאס מבין שלא יוכל לקבל את כל דרישותיו בבת אחת. נמל למשל. האם חמאס מוכן להתייחס להצעות שלא כוללות הקמת נמל?

מה שצריך זה שנעבוד על הסכם מסגרת. הסכם מסגרת שיחל בדברים קטנים, ואחרי שנה שנתיים נגיע ליותר. פתרון בעיית החשמל למשל מצריך לכל הפחות שנה או שנה וחצי. חיבור צינורות הגז לתחנת הכוח מצריך אולי שלוש שנים. שדה תעופה מצריך זמן, נמל מצריך זמן. אך ישנם דברים פשוטים יותר. דברים פשוטים שנתחיל בהם ונעבוד על הסכם מסגרת כדי להגיע בסופו של דבר לפריצת דרך מלאה ברצועת עזה. 

אנו יכולים למשל להתחיל ב-5,000 איש מעזה שיעבדו בישראל. זה טוב, זה יפסיק את ההפגנות, השריפות, העפיפונים והבלונים. זה ישים לזה קץ. זה דבר ראשון. הצענו זאת לצד הישראלי כעיקרון ראשון להתחיל בו. לאחר מכן נמשיך לדברים הבאים, כלומר שקט בגבול. נתחיל בדברים על בסיס פתרון הבעיה של רצועת עזה. 

האם ישנה הבנה אצל חמאס שזה יקרה על פי תוכנית מדורגת, כלומר צעד צעד ולא בבת אחת?

בטח, יש הבנה. הם רוצים בזה. גם טכנית, אי אפשר ליישם את כל זה במועד אחד. זה מצריך זמן, וכולם יודעים שזה מצריך זמן. כולם יודעים שזה מצריך כסף. ארצות הברית, למשל, פועלת לגייס את הכספים על בסיס זה. ניקולאי מלדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, פועל לשפר את המצב. כולם פועלים למען הנושא הזה. ואולם, ההחלטה היא בידי הצד הישראלי, לא בידי אף אחד אחר, אלא בידי הצד הישראלי. 

אתה סבור שהמאמצים להגיע ל"עסקת שקט" או ל"עסקת שיפור המצב ברצועת עזה" יוכתרו בהצלחה?

בוודאי, אם הצד הישראלי יסכים, הם יוכתרו בהצלחה. כיוון שהמפתח לכלא נמצא בידי הישראלים, מבין? המפתח של עזה אצל הישראלים. אנו, הגורמים הבינלאומיים, קטר למשל, ניקולאי מלדנוב, האמריקנים והמצרים כולם עובדים. אבל בלי המפתח, אף אחד לא יוכל לפעול. המפתח נמצא בכיס של הישראלים. רצועת עזה תחת מצור, והצד הישראלי הוא שמאשר את הכול. בלי הצד הישראלי, אף אחד לא יכול לעשות שום דבר. המפתח בידיים של ישראל. 

האם אתה מזהה גמישות כלשהי מצד ישראל בכיוון הזה?

אנו מגיעים איתם להבנות. אבל לדעתי הפוליטיקה בצד הישראלי סבוכה, ולפוליטיקאים יש שיקולים אחרים. כלומר, ההבנות עם הדרג המקצועי בישראל פשוטות יותר מאשר עם הדרג הפוליטי הישראלי. אנו עובדים עם הדרג המקצועי בישראל, עם כמה גורמים. גורמים ביטחוניים וגורמים בכירים, אבל בסוף ההחלטה בידי הפוליטיקאים בישראל. 

שר הביטחון של ישראל אומר בגלוי כי אם עזה מעוניינת בשיפור המצב ההומניטרי והכלכלי, הדבר כרוך בשחרור או בהחזרת השבויים והנעדרים הישראלים מעזה. מה דעתך?

זה בלתי אפשרי. אסירים תמורת אסירים. נקודה. כל מי שיאמר אחרת, זה לא נכון. אסירים תמורת אסירים. וכלל לא משנה מה תיתן לעזה: נמל, שדה תעופה, זה לא יעזור. רק אסירים תמורת אסירים, כך זה עובד. כל מי שיגיד אחרת, זה לא ילך. אסירים תמורת אסירים. אין דבר כזה אסירים תמורת נמל, או תמורת שדה תעופה, או תמורת פתיחת גבולות. לא, לא. אסירים תמורת אסירים. 

האם העברת את המסר הזה לצד הישראלי?

בטח. אנחנו כבר קרוב לשלוש שנים מתעסקים בנושא הזה. הבהרנו לצד הישראלי ששיח על אסירים צריך להיות תמורת אסירים. הצד הישראלי עשה טעות כשעצר מחדש את משוחררי עסקת שליט. אני סבור שהמדינה עשתה טעות. איך היא התחייבה להסכם ואז הפרה אותו. אם אחד מהם (מהאסירים שנעצרו מחדש) עשה טעות, עבירת תנועה או כל דבר אחר, תשפוט אותו לפי העבירה החדשה ולא לפי העבירה הישנה. אני סבור שממשלת ישראל עשתה טעות גדולה בנושא הזה כשעצרה את משוחררי עסקת שליט. כל מדינה צריכה לכבד את החלטותיה והסכמיה. 

האם אתה מעביר מסרים גם מישראל לחמאס בנושא הזה?

בוודאי שאנו מעבירים מסרים בנושא הזה ובנושאים אחרים. בפרט כאשר יש מתיחות בזירה, אנו מעבירים מסרים בין הצדדים ומנסים להרגיע את המצב. הנה, ארבע שנים חלפו מאז 2014 ולא פרצה שום מלחמה חדשה. למה? מכיוון שאנחנו התערבנו בנושא. התערבנו בנושא כדי להרגיע את המצב ולעצור כל מלחמה חדשה שכן המחיר לשני הצדדים יהיה גבוה מאוד, מאוד, מאוד. לשני הצדדים, לא רק לעזה. לשני הצדדים הוא יהיה גבוה מאוד, מאוד, מאוד. 

באיזה שלב את נכנסת לתמונה בנוגע לחילופי האסירים?

לפני שלוש שנים בערך. 


האם ההצעות הישראליות בסוגיה הזו רציניות לדעתך?

קודם כל, נעשתה שגיאה כפי שציינתי. מעצרם מחדש של משוחררי עסקת שליט הוא שגיאה ויש לתקן אותה. אמרנו לצד הישראלי: "קודם יש לתקן את הטעות הזו ולאחר מכן הדבר הנכון ביותר הוא לשבת לשולחן ולקיים משא ומתן מיד". אמרנו לצד הישראלי כי עליו לתקן את הטעות הזו שבמעצרם מחדש של משוחררי עסקת שליט. זה דבר אחד. הדבר השני, חמאס וישראל עושים מעין שופינג. מי שנותן להם הצעה טובה יותר, הם הולכים אתו. פעם הולכים עם הגרמנים, פעם עם המצרים, פעם אתנו. אני מדבר על שני הצדדים, לא רק על הישראלים, גם על חמאס. 

האם צפויה פריצת דרך קרובה בסוגיית חילופי השבויים או שהפער עדיין גדול?

לא, הפער גדול. עד לרגע זה אין התקדמות בנושא, או התקדמות של ממש. אין התקדמות משמעותית.