חפש
Languages
דארין טאטור בהקראת גזר הדין

5 חודשי מאסר למשוררת דארין טאטור שהורשעה בהסתה לאלימות

בית משפט השלום בנצרת גזר עוד חצי שנת מאסר על תנאי על המשוררת הערביה, שהורשעה בעקבות שיר שפרסמה ברשת הקורא "להתקומם נגד השלטון הציוני". ביציאה מבית המשפט אמרה: "לא ציפיתי שיהיה צדק. התביעה – רק כי אני פלסטינית"
ניצן גלוסמן
31 ביולי 2018
11:51

המשוררת הערביה דארין טאטור, שהורשעה בהסתה לאלימות ובתמיכה בארגון טרור, נידונה היום (שלישי) לחמישה חודשי מאסר בפועל. לצד זאת, בית משפט השלום בנצרת ניכה מתקופת מאסרה 97 ימים שבהם שהתה במעצר. היא תחל לשאת את עונשה ב-8 באוגוסט.

טאטור, בת 36 מהכפר ריינה בגליל, הורשעה בעקבות פרסומים בחשבון הפייסבוק שלה במהלך גל פיגועי הטרור בישראל לפני כשנתיים. היא קראה למעשי אלימות, וכתבה דברי שבח והזדהות עם אלימות. לפוסטים שפרסמה היא צירפה תמונות של רעולי פנים מיידים אבנים על כוחות הביטחון.


פרקליטתה של טאטור, עו"ד גבי לסקי, הודיעה כי היא מתכוונת לערער הן על הכרעת הדין והן על העונש. טאטור עצמה אמרה ביציאה מהדיון: "לא הופתעתי מהעונש. לא ציפיתי שיהיה צדק בדיון כזה. מלכתחילה זו הייתה תביעה פוליטית, רק בגלל שאני פלסטינית ובעד חופש הביטוי".

טאטור נעצרה בביתה ב-2015. בנובמבר שעבר הוגש נגדה כתב אישום, שהתבסס על שיר שפרסמה בשם "התקומם עמי, התקומם נגדם", ועל סטטוסים בעמוד הפייסבוק שלה. השיר קורא לפלסטינים להתקומם: "התקומם עמי, התקומם נגדם...התקומם כנגד שד המתנחל ולך בעקבות שיירת החללים". טאטור מאשימה בשיר גם את ההנהגה הפלסטינית כי הם משלים את הערבים: "אל תטה אוזן למשרתי השלטון, שקשרו אותנו באשליות של שלום".

מאז שנעצרה, התנהלה סביבה מערכה משפטית, שכללה עדויות של שורת מומחים לשירה ולשפה הערבית בבית המשפט בניסיון לנתח את מילות השיר. עו"ד לסקי סיפרה לפני כחצי שנה לערן זינגר ולוסי אהריש בתכנית "מרחאבית" בכאן רשת ב' כי "טאטור מתייחסת בשיר למספר מקרים שבהם צעירים פלסטינים נהרגו על ידי יהודים, ומבקשת מעמה להתקומם נגד הדברים האלה".

האזינו לריאיון עם לסקי במרחאבית:

לסקי הסבירה כי הסנגוריה הביאה לבית המשפט חוות דעת של מומחה בנוגע לשפה הערבית: "מה שקורה הוא שאנחנו מעמידים לדין משוררת שכתבה שיר בערבית בקונטקסט של התרבות של איפה שהיא חיה. הוא תורגם לעברית, ועושים 'פליליזציה' על המשמעויות בעיני היהודים שמתרגמים שיר לעברית. יש פה בעיה אינהרנטית". לסקי הוסיפה כי למילה שהיד יש משמעות שונה בתרבות של הפלסטינים.

"חופש הביטוי צריך להיות רחב יותר כלפי מיעוטים כי זו הדרך שלהם להתבטא. עדיף שיתבטאו דרך שירה מאשר בדרכים אחרות. אנחנו נמצאים בעידן שבו מצטמצם המרחב הדמוקרטי. במקום לתקוף את האלימות משני הצדדים, אנחנו מייצרים חברה שתוציא את הלחצים הפנימיים באמצעות תרבות", אמרה לסקי. עורכת דינה של טאטור טענה ש"המשוררים היהודים תמיד היו מוגנים מהחוק".

פרופסור ניסים קלדרון, מבקר ספרות שהתבקש לשמש עד מומחה במשפט כדי להכריע אם בטקסט יש משום הסתה, אמר בתכנית כי "אם זאת הסתה, אנחנו צריכים לשרוף את תולדות השירה העברית ולשכוח את כל מה שלמדנו מהתרבות של עצמנו". קלדרון הוסיף כי אפילו ברוסיה הצארית אף אחד לא חשב שיש להתייחס לשירים כאמירה פוליטית: "יש לשירים מעמד בתרבות, והמעמד הזה משחרר לחצים ומוציא את האנרגיות".