חפש
Languages
סיכום שנה
יח"צ

כאן 88 מסכמת שנה במוזיקה הישראלית האלטרנטיבית

האזינו לתכנית מיוחדת עם שירי השנה הישראליים שבחרו צוות התחנה
מערכת כאן
07 בספטמבר 2018
14:45

ישנן שנים מוזיקליות שמאוד ברור מי הם האמנים, האלבומים או השירים הבולטים שבהן. אבל כשניגשנו לבחור את שירי השנה של תשע"ח, בהסתכלות על מאות השירים שיצאו והושמעו אצלנו השנה, היה קשה מאוד לזהות מי "התעלה" על אחרים. ובכל זאת היה כיף לבחור ולדעת שגם אם לרשימה זו היו יכולים להיכנס עוד 50 שירים אחרים עדיין אלו ה-30 שהיינו מעמיסים אתנו לאי בודד כמזכרת מהשנה האחרונה. מה יש כאן? קצת פולק וקצת גרוב. מוזיקה שנשמעת מהעבר לצד מוזיקה שנחתה מהעתיד. מחאה לצד אסקפיזם. צעיר לצד ותיק. ובעיקר: אסופה משובחת של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה של היצירה המקומית. חפשו אותם בהופעה במועדון הקרוב לביתכם. אתם יכולים גם סתם לפתוח רדיו. 

האזינו למשדר המלא:

לשירי השנה שלנו אפשר להאזין גם בספוטיפיי.

30. האחיות לוז - Time Tale

בשעה טובה ומוצלחת האחיות לוז (שירה ז' כרמל, יפעת זיו וענת מושקובסקי) עברו ממחלקת השימור למחלקת הפיתוח. בחמש השנים האחרונות הן החזירו לחיים את הסווינג ועשו לו עלייה לארץ הקודש בשפת הקודש. עכשיו כשהאגוזים הבשילו הן מתפנות ליצירה מקורית ועושות לסווינג עדכון גרסה לשנת 2018. Time Tale הוא בינתיים סנונית ראשונה מתוך אלבום מלא שכולו שירים מקוריים באנגלית ובעברית שכתבו האחיות (לא באמת אחיות), יחד עם המפיק Shuzin. הגרוב וההרמוניות הקוליות שאפיינו את ההרכב מתחילת הדרך עדיין שם אבל נוספו אליהם עוקץ וחספוס. זו כבר לא מוזיקה נעימה שנחמד לשמוע ברקע. האחיות לוז גרסה 2.0 דורשות שנקשיב להן. את האוזן שלנו הן תפסו.

29.  (JONZ - I'm The One (Solid Wind

המהות היא גם הפשטות, זהו הקו המנחה בחייו של צמד הפולק JONZ שהוא במקרה גם זוג במציאות. ג'ניה וסילנקו ויואב אור חיים על צלע הר בצפון הארץ ויוצרים מוזיקה שמושפעת ממקומות שונים בעולם. השיר הזה נכתב על ידי ג'ניה כמתנת יום הולדת ליואב ועבר תהליך התבשלות של כשנה עד שלבסוף הולחן על ידו. הטקסט מדבר על הגשמת חלומות, חיפוש השראה ועל מלחמה פנימית שנוצרת מהשכלתנות ששואבת אותנו לעולם אפרורי. בגלל שהם זוג היפי קסום קל להבין את המסר שהם רוצים להעביר - הכמיהה אחר הפשטות, הרגש והגשמתם בחיים.

28. WC - סאטיריקנים

האחים אריה ואבשלום הספרי הפכו לשניים מהקולות המרעננים ביותר שיצאו מסצנת השוליים. הם קוראים לעצמם WC והוציאו השנה אי פי שנקרא We are not War Criminals. המוזיקה שלהם משלבת מילים והגשה (אריה) שמבטאות זעם ותוכחה יחד עם הפקה מוזיקלית (אבשלום) אלקטרונית עכשווית. זה לא תמיד קל לעיכול, אבל רוב האמיתות הקשות הן כאלה. הם כן הוכחה לכך שהמחאה קיימת ושלקולות ההתנגדות עוד יש ביטוי. "אם התמזל מזלך להחזיק בעט", הם שרים ב"סאטיריקנים", "אחוז בו כמו בחרב". האם יש כאן הכרזה למלחמה? לפי המציאות הקודרות של ההספרים כן, ולא הם התחילו אותה. תגובת הנגד שלהם אולי לא נעימה לאוזן אבל בהחלט מזיזה רגליים.

27. גיל בר הדס – מה חשבת

גיל בר-הדס החזיר אותנו, כמו יוצרים ישראלים רבים לאחרונה (חלקם ממש ברשימה זו), הישר לשנות השבעים. למעשה הוא לקח את עניין הרטרו רחוק יותר מאחרים ואפילו שירת בלהקה הנח"ל כמו גיבורי המוזיקה הישראלית מהם הוא שואב השראה. "מה חשבת" הוא סינגל הבכורה של גיל מתוך אלבום בכורה שהפיק תומר ישעיהו עם טביעת אצבע שקשה לפספס. נוסטלגיה היא מילת המפתח כאן, אפילו בקליפ.

26. Gili Yalo - Africa feat. Keren Dun

לשיר שבחרנו מתוך אלבום הבכורה של גילי יאלו קוראים "אפריקה" אבל באותה מידה אפשר היה לקרוא לו "שמחה". וזו כנראה היתה הכוונה הלא כל כך נסתרת של יאלו (ומי שצריך חיזוק יכול לצפות בקליפ שצולם כולו באתיופיה). בשיר מתארחת קרן דוניץ (באטרינג טריו) ואת האלבום כולו הפיק אורי בראונר כנרות (אוזו בזוקה, בום פם). התוצאה היא פצצה של גרוב, סול, גרוב, פסיכדליה, אפרו-ביט וגרוב. עם ערמות של כריזמה וכישרון (וגרוב כבר אמרנו?) לא פלא שיאלו הפך לאחת מהבטחות הייצוא הגדולות שיצאו מהארץ בשנים האחרונות. שמחים בשבילו.

25. theAngelcy – I Worry

אנחנו דווקא לא דואגים כי אנחנו יודעים שגם אם עברו ארבע שנים theAngelcy יודעים טוב מאוד מה הם עושים. אחרי ההצלחה שזכו לה עם My Baby Boy, Dreamer ואלבום הבכורה שלהם, ששת חברי הלהקה המוכשרים מצליחים לשלב שוב כוחות ולהביא לידי ביטוי את סגנונם המיוחד. השיר היחיד שהוציאו השנה (האלבום עדיין בשלבי עבודה) הוא יצירה קסומה ועדינה בשם I Worry. השיר מדבר על הכרת תודה ועל קבלת העולם והאדם על כל מורכבותו. הוא משרה אווירה של שקט ועל כך אחראי בעיקר קולו הייחודי רותם בר-אור, הסולן וכותב השיר. רק שיפסיק לדאוג כל כך הרבה.

24. (Ella Ronen - Army Song (Synthesizer Sessions

בשנת 2014 אלה רונן גרה בשוויץ, השתתפה בגרסה המקומית של The Voice, והוציאה אלבום בכורה בשם Mirror Maze בו הסתתר שיר אמיץ שמנסח בצורה מרשימה וחזקה את התחושות של חלק מהנוער הישראלי בהגיעו לגיל 18. השיר, שמצטט את יהודה עמיחי, חיכה ארבע שנים עד שזכה לעטיפה מחודשת שהרימה אותו לגבהים חדשים. הגרסה החדשה וה"מקומית" עם נגינת עוד מרשימה של עידן אלמאלם, נולדה עבור אוסף של עמותת "סינתיסייזר" שמטרתה לעזור ליוצרים בתחילת דרכם. נדמה שהצליח להם.

23. OSOG – Running

לפני כעשור נטש אביטל תמיר את להקת בצפר, מלהקות המטאל המצליחות של ישראל, לטובת הרכב חדש ואחר לגמרי בשם On Shoulders of Giants. מהעולם החשמלי והמדוסטרש של המטאל הוא היגר לעולם האקוסטי והעתיק של הפולק האמריקאי. האלבום הרביעי של הלהקה Radio Catolica, נכתב על התחושות שליוו אותו בשנים האחרונות וכיצד הרים את הראש מהמקום הנמוך ביותר שהיה בו. זה אלבום תודה לאלו שהיו שם לצידו והראו לו את הדרך כשהכל נראה אבוד. האלבום נפתח בשיר Running שהוא, אם תרצו, הצהרה על שעתיד לבוא: "הייתי בתהומות / התפללתי לאל שישמור את נשמתי / איבדתי את דרכי אבל אחזור בריצה".

ג'אם 88 עם OSOG

22. Dirty Fly - All That's Left

קשה להישאר אדישים כששומעים את Dirty Fly, להקת רוק לבנטינית שהוקמה בירושלים. הלהקה יוצרת ערבוב בלתי צפוי של סגנונות ממגוון עולמות מוזיקליים: רוק, אתני, היפ הופ ואוונגרד. השנה הם הוציאו אי.פי ראשון מצוין מתוכו בחרנו את All That's Left, שיר מיוחד באווירת דרמה ומתח. השיר עוסק באהבה: על הצד האפל שבה, על ההליכה העיוורת בעקבותיה ועל יחסים שמועדים להסתיים כל רגע. למרות האופל (ואולי בגללו) סימנו את Dirty fly כאחת מתגליות השנה שלנו.

21. אהוד בנאי והפרשים - ז'אן ז'אק מון אמי

בשנה שעברה ציינו 30 שנה לאלבום הבכורה המהפכני והחשוב של אהוד בנאי והפליטים. הפליטים, מלהקת הליווי המרשימות שהיו כאן, כללו את הגיטריסט יוסי אלפנט ז"ל, הבסיסט גיל סמטנה, הנשפן והפרקשניסט נועם זייד הלוי והמתופף ז'אן ז'אק גולדברג שהלך לעולמו בדצמבר 2006. גולדברג היה גם חבר בלהקת הקליק וניגן באלבומים של פורטיסחרוף, סי היימן והיה בעוד צמתים חשובים בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית. את השנה האחרונה בחייו בילה ז'אן ז'אק בהוספיס בעיר מרסיי. כשחברו אהוד בנאי שמע על מצבו הקריטי הוא טס לבקרו ובילה עמו ארבעה ימים. חודש לאחר מכן, ז'אק ז'ק נפטר. הימים שבנאי בילה עם ז'אן ז'אק הפכו לשיר המקסים שהפיק גיל סמטנה וכולו געגוע גדול לאיש גדול.

20. נדב אזולאי וגיל נמט – מטריצות

באזור מיקוד 08 קורים בעשור האחרון דברים מאוד מעניינים מבחינה תרבותית. בשנים האחרונות באר שבע הפכה למוקד פעילות מוזיקלי ואיכשהו אזולאי ונמט קשורים להכל (ע"ע איתי פרל בהמשך). הם מפיקים לזה, מצלמים קליפ להיא, מנגנים באלבום של ההם וגם יוצרים בעצמם. "מטריצות", מתוך אלבומם המשותף השלישי שטרם ראה אור, עוסק בחיים המודרניים ומתאר כיצד אנחנו תקועים בלופ אינסופי, רודפים אחרי הצל שלנו. אם אתם קוראים את השורה הזאת, נכשלתם במבחן.

19. הילה רוח - מוזיקה לפרסומות

אלבום הסולו הראשון שלה "רופאה במערב" סימן אותה כהבטחה הגדולה של האינדי הישראלי. האלבום השני הוא כבר אמירה של מישהי שבאה לקיים. ביחד עם שותפה להפקה רם אוריון, הצליחה רוח להעביר באופן מושלם את האנרגיות האדירות שלה מהבמה (עם ההרכב "הלם העתיד") אל אלבום ששומר על מינון שווה של רוקנרול, נגיעות אלקטרוניות עכשוויות, ובעיקר תחושה שנקלעת ללב סופה משתוללת. מעל ההפקה האדירה משייט לו קולה המתריס של רוח: "כולם עייפים מאד, מוזיקה לפרסומות". זה שיר מחאה? ביקורת עצמית? השלמה עם המצב הקיים? הילה והשיר לא מתחייבים על כלום. כמו שאומרים: קומסי-קומסה.

18. אפרת בן צור - על דרך הטבע

מעט מאוד מוזיקאים ישראלים שומרים על המסורת וממשיכים לבצע שירי משוררים. עוד פחות עושים את זה באופן שהופך לקלאסיקה מידית. אפרת בן צור לא רק שומרת על הגחלת אלא גם שומרת עליה עדכנית. אחרי שאלבומה הקודם, Robin, הוקדש לשיר של המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון, בן צור חוזרת לשפה העברית ומלחינה את שירה של דליה רביקוביץ אודות אדם שנעלם מן העולם. אנחנו עדיין מחכים לאלבום מלא.

17. רועי פרייליך והמתוקים רצח - זאב, זאב

סולן ומייסד להקת נערות ריינס חזר השנה אחרי ארבע שנות שתיקה. הסגנון – ממש כמו בסולו הקודם  - מתרחק מהרוקנרול של הנערות לכיוון דיסקואידי יותר. ודווקא בתוך היצירה השמחה שהיא "הריגוש בנפילה", היה מרגש למצוא פנינה קצת יותר Laid Back. גיטרה מייללת שמנגן פרייליך; נגיעות סינתיסייזר חללי של דני עבר הדני; קולות רקע של דורון טלמון, דניאלה מילוא וניצן חורש (כולם מה-Cut Out Club); לא פספסנו גם את הקריצה ל-Ghost Town; וניתן כמובן את הקרדיט למפיק אביחי טוכמן על ההרכבה של הכל. אבל מעל כולם בולט הקול הסמכותי-צעקני של פרייליך שבשיר הזה כמעט ונשבר. הגברים בוכים בלילה, במיוחד כשהאישה שאיתם מפנה להם את הגב. בריב הזה אנחנו לגמרי בצד של פרייליך. 

ג'אם 88 עם רועי פרייליך והמתוקים רצח

16. תומר ישעיהו – באה מנוחה ליגע (שיר העמק)

אנחנו מהמרים שיש סיכוי לא רע שגם אתם מצאתם את עצמכם השנה שרים ברכב בקול ובהתלהבות "באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל". לנו זה קרה. הגרסה של תומר ישעיהו לשיר העמק, שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי, הוקלטה במסגרת פרויקט "מכונת הזמן" שלנו והפכה במהרה לאחד השירים האהובים מתוכו. זה עובד כל כך טוב דווקא בזכות הפשטות והישירות של תומר ומשום שאין פה ניסיון להתחכם כפי שקורה פעמים רבות במחוות מהסוג הזה. תומר לקח קלאסיקה ארץ ישראלית והעביר אותה באלגנטיות לאוזן של 2018, עם מידה נכונה של פאתוס ועם סאונד שנשמע נוסטלגי ועכשווי באותו הזמן. אפשר כבר להזמין אלבום שלם של "ארץ ישראל הישנה והטובה" מאת תומר ישעיהו?

15. איתי פרל – כסף גדול

בתחילת העשור מאס איתי פרל בתל אביב, הוא קיפל הכל ויצא למסע ברחבי הארץ בלי לדעת איפה יגמור את הלילה. מהמסע הזה נולד האלבום הנפלא "מסע בלוז" (2012). התחנה האחרונה היתה באר שבע לשם פרל העתיק את חייו ומאז פרש לשש שנות שתיקה. מסתבר שהוא המשיך ליצור, הוא פשוט לא חלק את זה עם העולם, רק עם שני חברים טובים, המוזיקאים נדב אזולאי וגיל נמט. השלושה יצרו יחד את אלבומו החמישי "מלון הערבה", וכמו קודמיו גם האלבום הזה מלא בטקסטים מושחזים וחריפים כמו "כסף גדול", שאולי בהפוך על הפוך יזכיר לדוברי השפה העברית שיש כמה דברים יותר חשובים מכסף.

> ג'אם 88 עם איתי פרל

14. Acollective- Circles

הקולקטיב חוזרים אלינו בדילוגים אחרי כמעט ארבע שנים של העלמות. מסתבר שהרבה דברים השתנו בהרכב עמוס המשתתפים שהתמקם מחדש כרביעייה. השנה הם הוציאו את אלבומם השלישי The Coming of Light, שבאמת ברובו נשמע כמו קרן שמש שמרצדת בין עלים על חלון החדר. השיר Circles, מהקטעים הרציניים יותר באלבום, הוא שיר פולק מינימלי נקי עטוף באלמנטים אלקטרונים עדינים שעוסק במעגליות של החיים. הוא דוגמה מצוינת לשילוב בין סאונד חדש, לנאמנות למוטיבים שתמיד אפיינו אותם כלהקה. ואנחנו מדברים בעיקר על קולו של עידן רבינוביץ', שנותן למעריצים האדוקים תחושה של בית.

ג'אם 88 עם הקולקטיב

13. Iogi – Magic Trick

יוגי (יוגב גלוסמן), החל לנגן בכינור בגיל שבע ופיתח את היכולת לנגן כמעט על כל כלי שתתנו לו. בשנים האחרונות הוא מנגן בתפקידים שונים אצל שורה מרשימה של יוצרים ישראלים מיוני רכטר ועד A-WA. השנה הוא הוציא סוף סוף את אלבום הסולו הראשון שלו, The Ceiling, בלייבל הביטים הישראלי Raw Tapes, והוא מנגן כאן כמעט על כל הכלים. Magic Trick הוא נקודת כניסה טובה לאלבום, עם סאונד חלומי ונקי שנע מהרוק הרך של שנות ה-70 סטייל פול מקרטני ועד להרכבי אינדי עכשוויים כמו Beach House. שימו אוזניות ותנו לעצמכם לרחף וללכת לאיבוד בתוך העולם של יוגי. השמועה אומרת שהוא עובד עכשיו על אלבום חדש ושני בעברית.

12. דודו טסה – פריד

דודו טסה הוא אחד האנשים העסוקים ביותר במוזיקה הישראלית כיום. בין כתיבה, הלחנה והפקה למיטב האמנים בארץ, הוא לא שוכח גם להמשיך וליצור עבור עצמו. לשמחתנו, נדמה שלטסה יש מוזה תמידית (טפו טפו טפו). השנה הוא חתום על שתי יצירות: האלבום "איגרת אל הילדים" העדין והצנוע, משירי אלי אליהו, והשיר הזה שיצא בנפרד כסינגל בודד. פנינה קטנה אך קשוחה בשם "פריד" (על שם פריד אל עטרש) שכוללת ביט אלקטרוני פשוט, גיטרות מחוספסות וכינורות ערביים המאפיינים מאוד את יצירותיו של טסה. התוצאה: פצצת אנרגיה. יאללה, נגן, נגן, נגן.

11. החצר האחורית - הפליט

מה נזכור מהשנה החולפת? צוללות? מתנות? חוק הלאום? פונדקאות? נושאים שמחזיקים כותרות בתקשורת, גם כאלו שבאמת ברומו של עולם, נוטים להעלם ולהתחלף. שירים לעומת זאת, כאן כדי להישאר. וכשאחד ההרכבים הבודדים שחורתים על דגלם להזכיר את מה שאנחנו מעדיפים לשכוח, רוצה לקחת כותרת ולקעקע אותה בזיכרון התרבותי שלנו - הוא כותב שיר כמו "הפליט". ההרכב הוא כמובן "החצר האחורית" (יענקל'ה רוטבליט, תומר יוסף, איתמר ציגלר וגדי רונן), והתגובה שלהם למשבר הפליטים דוקרת. כי זה שיר שהוא אקטואלי רק לכאורה. משפטים כמו "מי יודע מאיפה באת פה אל ביתי/ אם אתה תהיה פה עוד תתעסק עם בתי", נכונים בכל פינה בגלובוס ובכל תקופה בהיסטוריה. החצר מאלצים אותנו להישיר מבט אל מה שקורה, ובכן, ממש עכשיו בחצר האחורית שלנו.

ג'אם 88 עם החצר האחורית

10. איה זהבי פייגלין - איילת אהבים

טוב לא יכולנו להתאפק, הנה עוד שיר מתוך "מכונת הזמן" שהפיל אותנו מהכסא. את "איילת אהבים", במקור של חאג'ידקיס, תרגמה נעמי שמר ושרו "שלישיית גשר הירקון". איה זהבי פייגלין לקחה את הקלאסיקה הזו וביצעה אותה בנונשלנטיות שאתחלה את כל מה שחשבנו על השיר. אבל יש כאן גם תבלין סודי שרק כשמתעמקים בו מבינים את הגדולה של החידוש. עידו מימון שחתום על ההפקה מגיע בכלל מההיפ-הופ וכך גם השיר יכול היה להישמע. במקום זאת הוא בוחר לגעת בו בעדינות. בצביעות מכחול רגישות וכמעט לא מורגשות. הסקסופון שברקע, מחיאות הכפיים. ה"לה לה לה" שקיבל מיקום מינורי בסוף השיר. כל בחירה ששומעים - וגם מה שלא – הכל במקום. בית ספר לגרסאות כיסוי.

9. קובארי – פסים צהובים

אביגיל קובארי אולי מוכרת לנו כשחקנית מוכשרת ("אורי ואלה") אבל בראש ובראשונה היא מוזיקאית ויוצרת שמנהיגה הרכב אינדי שגם קרוי על שמה. קובארי, שחזרה בשאלה לא מזמן, מעלה תהיות ושאלות רבות על החיים, דבר המעניק עומק רב לטקסטים. האותנטיות וחוסר היומרה שלה הופכים אותה לכותבת שירים נדירה ומקורית. השיר "פסים צהובים" יצא מתוך האלבום החדש של הלהקה שנקרא "בת זקונים" והוא הופק ועובד ע"י זיו זק (ילד על הירח). האלבום, בשונה מקודמיו, רך יותר ו"פסים צהובים" בהחלט מאפיין אותו - רוק מלודי שקט. השיר נבנה לאט והכלים נוספים אחד אחרי השני עד לכדי שיא מסחרר בסופו כשמעל הכל מרחף קולה המלטף של קובארי.

ג'אם 88 עם קובארי

8. בן גולן – שיר שקיעה

כשאריק איינשטיין פגש את The Band הם כתבו יחד שיר, "שיר שקיעה". זה היה יכול להיות סיפור יפה לא? מפגש בין מלך ישראל למלכי האמריקנה. השנה זכינו ביצירה של מישהו שכנראה האזין לשניהם לא מעט. יש משהו מאוד ישראלי במילים ובלחן של "שיר שקיעה" וגם משהו מאוד "אמריקנה" בהפקה ובעיבוד שלו. בן גולן, מהגיטריסטים הגדולים של התקופה וממייסדי להקת הרוק הפסיכדלי המופלאה Tree, הוציא השנה לראשונה אלבום סולו. "עכשיו" על שלל שירו ("עד אופק", "אז כמו עכשיו", "סרט נע" ועוד), נכתב בתקופת גלות מלהקת האם שלו ומהקיבוץ ומאפשר הצצה ליום בחייו של בן גולן. יום שנפתח דווקא ב"שיר שקיעה" ובהתבוננות מהורהרת בשמש הגדולה.

ג'אם 88 עם בן גולן 

7. אלון עדר והלהקה – אישה שלי

אם תרצו לחזור לרגע בזמן למוזיקה של שנות 70 הישראליות, אלון עדר ולהקתה מספקים את האווירה הנוסטלגית המושלמת הזו כבר שלושה אלבומים ברציפות. אחרי הלהיט "שיר לאמא" מהאלבום הקודם, ממשיך עדר לסמן וי על הנשים בחיינו ומקדיש את הסנונית הראשונה לקראת אלבומו הבא לאישה שלו. עדר ניחן ביכולת נהדרת של כתיבה פשוטה ובחירות מוזיקליות מדויקות אשר מייצרות מוזיקה קלילה ונגישה. זה לא שונה בשיר החדש שצפוי להיכנס לכם לראש (יכול להיות שזה קרה רק מעצם קריאת הטקסט הזה) ולא לצאת.

6. לירון עמרם - מילה

כבר שנה שנייה ברציפות שלירון עמרם מעמיד את האוזן הישראלית במבחן. הוא מטשטש את הגבולות בין ז'אנרים שונים ומראה לנו כמה מגוחכת ההפרדה מלכתחילה. מזרחית? רוק? פופ? אלקטרוני? כל התשובות נכונות אבל אף אחת מהן לא מדויקת. שיתוף הפעולה בינו לבין המפיק רועי אביטל (Garden City Movement) הניב כבר כמה שירים מעניינים (הבולט שבהם הוא כמובן "חלום ישן" המקפיץ), אבל "מילה" מאיר את עמרם באור קצת אחר. מלנכולי, רגיש, אינטימי. על הספקטרום החדשני-מסורתי שעמרם חוקר הוא נוטה יותר למסורת אבל בו זמנית מעורר תחושה שעתיד המוזיקה הישראלית נשמע בדיוק ככה. סתירה? זה בדיוק הסיפור של לירון עמרם.

5. עינב ג'קסון כהן - למזרח

"אלוהים אדירים רק לא עוד מאותו הדבר". שש שנים חלפו מצאת אלבום הבכורה של עינב ג'קסון כהן, "עץ נופל ביער", והשנה היא סוף סוף מצאה את כל חלקי הפאזל שמרכיבים את אלבומה השני, "שני לבבות". הסנונית הראשונה ששחררה מתוכו היו שתי דקות וחמישים ואחת שניות רכות, עדינות וחורפיות. כשכבר חשבנו ששמענו את כל השירים הנוגים שנכתבו אי פעם על פסנתר בא השיר הזה וערבל לנו את הבטן. לשיר יש גרסת יוטיוב עתירת כוכבים מהסצנה האלטרנטיבית המקומית וזו באמת אחלה דרך להיכנס לעולם שלו ושל עינב, אבל כדי להבין ולהתרגש באמת אל תוותרו על הכרות אינטימית עם האלבום, ובמיוחד עם השיר הזה.

ג'אם 88 עם עינב ג'קסון כהן

4. Hayelala - The Sparrows of Merritt Island

בתוך החום והשיגעון של המזרח התיכון "היללה" נשמעים כאילו הם הגיעו לכאן ממקום אחר ומזמן אחר – מעין משב רוח רגוע ומרענן של פולק משנות ה-70, היכן שכותרת רומנטית כמו "הדרורים של האי מריט" היא בסך הכל דבר טבעי. "היללה" מביאים איתם רוח היפית וקצב אחר, כזה שלוקח את הזמן ועוצר להתבונן, וכזה שמחובר מאוד לטבע. זה חלק מהקסם של הלהקה אך מנגד, לעיתים, זה גם בעוכריה. למשל בקצב האיטי של העבודה על אלבום הבכורה. אנחנו לא לוחצים. אבל תדעו שיש כאן כמה אנשים שמחכים בחוסר סבלנות לטיולים קסומים נוספים עם ציפורים נודדות באיים רחוקים.

ג'אם 88 עם היללה

3. ליילי – בימים

השיר "בימים" תפס את האוזניים שלנו כבר בביצוע של שלמה בראבא בסדרה "אורי ואלה" בשנה שעברה. איזה כיף לשמוע אותו שוב בעיבוד מלא ובביצוע של הצמד שכתב אותו: גל תורן וגיא לוי. תורן, סולן מרסדס בנד, ולוי, קונטרבסיסט וג'אזיסט מחונן – שניהם חברי ילדות -  שילבו כוחות ויצרו אלבום מיוחד, אינטימי וחכם תחת השם "ליילי". האלבום מאופיין באווירה ג'אזית נינוחה והעיבודים המוזיקליים מרתקים. אבל השיר "בימים" הוא הדבר האמיתי. זהו מסוג השירים שאפשר לשים על ריפיט ולהיבלע לתוכם בכל רגע נתון. קשה שלא ליפול בקסמי הכנות המקסימה של הצמד המפתיע, שהצליח להפיק את הצליל המרענן של תשע"ח.

ג'אם 88 עם ליילי

2. Full Trunk וסיון טלמור – As a Stone

זה אמנם לקח כמה שנים טובות אבל זה סוף סוף קרה, מדינת ישראל גילתה את הכיתה הטיפולית שנקראת Full Trunk. נכון, זה דרש בלדה וחפירה נפשית עמוקה של הסולן והגיטריסט גל ניסמן בצלקות השירות הצבאי שלו, אבל העיקר שזה קרה. במקור השיר עסק בכלל בבריחה מהיומיום בעזרת חומרים שונים וכמעט לא נכנס לאלבום. אבל אז ניסמן והצוות שלו מהצבא יצאו למסע ברומניה עם עמותת "בשביל המחר", ובמשך שבוע שלם הם עסקו בפוסט טראומה שלהם. כשהוא חזר לארץ נולד השיר כפי שאנחנו מכירים אותו. כיוון שניסמן מופיע עם סיוון טלמור כבר שנים (במופע מחווה ללאונרד כהן), הוא ידע שהוא רוצה להקליט איתה דואט וחיכה לשיר הנכון. אף אחד לא חשב שדווקא השיר הזה יביא את להקת הבלוזרחית לאוזני כל המדינה.

1. תומר ישעיהו – יום אחד

בין אם אתם בצד הימני או השמאלי של המפה הפוליטית אתם חייבים להודות שהחלום של תומר ישעיהו נשמע קורץ. תגידו שהוא נאיבי, תגידו שהוא מנותק מהמציאות וחולמני אבל כולנו חולמים יום אחד לנגב חומוס בעזה, לקנות תבלינים בלבנון ולנפוש במצרים. ישעיהו כתב את השיר האופטימי ובו זמנית שבור הזה, בתקופה שבה החלום נראה רחוק (להבדיל למשל מהשיר "יהיה טוב" של יהונתן גפן ודויד ברוזה שנכתב בימים האופטימיים של הסכם השלום עם מצרים), אבל כרגיל אצל ישעיהו החלום הגדול הוא גם מטאפורה לחלום קטן: שהקשר יחזיק והאהבה של זו שאוהבת כשהוא מדבר על חלומות לא תגמר. כמו כל השירים באלבום המעולה "טריפולי" (עיר נמל בלבנון, לא העיר בלוב), וביניהם "כביש הערבה" ו"זמן פריז", גם השיר הזה מוכיח שישעיהו כאן להישאר. אולי גם החלום הזה?

נ.ב. בזמן הקלטת האלבום הרפרנס המוזיקלי לשיר היה, תאמינו או לא, שיר הפתיחה של נילס הולגרסון.

ג'אם 88 עם תומר ישעיהו


השתתפו בבחירת השירים: טל ארגמן, אריאל בן-דב, עידן גבריאל, אבנר גורלי, ניר גורלי, תומר גרשנמן, רותם דויטשר, רועי דלמדיגו, נעמה הדסי, עפרה הלחמי, אסף הראל, טל השילוני, רוני ורטהיימר, שיר זיו, אורי זר-אביב, ירון חי-מנשה, רוני ידידיה, עינב יעקבי, גדי ליבנה, אסף ליברמן, תומר מולוידזון, משה מורד, גיל מטוס, קובי מנורה, אביעד רוזנבוים וסמדר שפר-פורמן.