נתניהו ומנדלבליט
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הבחירות שלפני מערכת הבחירות האמיתית

במערכת הפוליטית מעריכים שרה"מ ינסה לנצח בהתמודדות ואם יצטרך - יסגור עסקה עם היועמ"ש * גנץ שומר על עמימות, ובינתיים הקרדיט שהוא מקבל בתקשורת אוזל
יואב קרקובסקי, פרשנות
28 בדצמבר 2018
10:18

זהו, הכנסת ה-20 התפזרה. נכנסנו למשחק האמיתי - בחירות 2019. אבל האם זו באמת ההתמודדות האמיתית? יותר ויותר גורמים במערכת הפוליטית מגדירים את הבחירות הקרובות כ"בחירות שלפני מערכת הבחירות האמיתית". למה? תיקי ראש הממשלה, זו התשובה.

גורמים רבים במערכת הפוליטית מעריכים כי כוונתו של נתניהו בהקדמת הבחירות לאפריל 2019, במקום להשאיר אותן במועדן המקורי בחודש נובמבר, נובעת מדבריו של פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת גלובס בשבוע שעבר, שם חשף את קיצור לוח הזמנים הפלילי של תיקי ראש הממשלה.

נתניהו היה במצב רוח מרומם בהופעתו בוועידה. הוא נאם נאום ארוך, פרוגרמטי וממושך, מלווה במצגת יפה. הוא התראיין ארוכות למו"לית, אלונה בר און, ענה לכל השאלות בלי להתחמק. אבל אז הגיע נאומו של פרקליט המדינה. מצב רוחו של ראש הממשלה השתנה באחת, ובמקביל גם לוח הזמנים הפוליטי. שני השעונים החלו לפעול במקביל. השעון הפלילי והשעון הפוליטי.

החרדים עשו לנתניהו חיים קלים ותקעו את היכולת לקדם את חוק הגיוס. וכאשר שני המכשולים גובהים - עדיף להקדים את הבחירות. האווירה במערכת הפוליטית היא שנתניהו מקווה לצלוח את הבחירות, להקים את הממשלה הבאה, בין אם יפרסם מנדלבליט את החלטתו לפני הבחירות או לאחריהן. השימוע, אם יהיה כזה, יתקיים ככל הנראה רק לקראת סוף שנת 2019, אם לא תחילת 2020.

ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלא בטובתו, שמור מקום של כבוד מפוקפק במערכת הבחירות הקרובה. כל החלטה שיקבל או שלא יקבל תעמוד במרכז מערכת הבחירות. בליכוד יש כאלה שמאיימים שהקמפיין שלהם ירוכז ביועץ המשפטי לממשלה. אבל ההערכה היא שיהיה מסוכן מאוד מבחינת ראש הממשלה למקד את תשומת הלב ביועץ או בפרקליטות, כי כך או אחרת הוא עשוי למצוא עצמו בשימוע מולו, וזה כנראה לא יהיה בטובתו. לא סתם הוציאו אתמול אנשיו של נתניהו כמה פעמים הודעות הבהרה – נתניהו לא רוצה.

לאחר הכותרת המטרידה והמתחלפת בישראל היום, באה הכותרת הבאה – השחתת קברו של אביו של היועץ המשפטי לממשלה – ברוך מנדלבליט ז"ל. רגע לפני שעלה על המטוס בדרכו למסע סוף השנה בברזיל, דאג ראש הממשלה להורות לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שיוודא כי תפתח חקירה מיידית. נתניהו עוד לא הבהיר לאנשיו די הצורך כל פגיעה ביועץ מסכנת אותי - הרף מהשתלחויות בו. וכדי להסיר מסדר היום את החשד שהוא – או מי מטעמו אחראי לאמירות שהופיעו בישראל היום – שיגר נתניהו באמצעות עורכי דינו - מכתב ליועץ שמתנער מהפרסום בכל הכוח. נתניהו יודע – את המשטרה אפשר לתקוף, הם אוספים חומרים אבל לא מחליטים על העמדה לדין. הפרקליטות והיועץ – הם המחליטים איתם אסור לריב.

רבים במערכת הפוליטית סבורים שכוונתו של ראש הממשלה, היא לנסות לנצח בבחירות, להרכיב ממשלה עם כל הקשיים של העננה הפלילית שמעליו, ובמהלך השימוע, אם יתקיים, לסגור עסקה עם היועץ. עסקה שתכלול פרישה. לכן רבים סבורים - בחירות 2019 הן משחק חימום, לפני ההתמודדות האמיתית הבאה.

פחד או רשלנות? 

כך או אחרת, הסיבוב הזה יהיה סבב הכניסה של רב אלוף במילואים בני גנץ. נכון לעכשיו הוא השם הנוצץ ביותר ומניב המנדטים הגבוה ביותר. הוא מצטייר כהבטחה של מחנה המרכז-שמאל, המנהיג האלטרנטיבי אולי לראש הממשלה, שרשם אתמול את מפלגתו החדשה: "חוסן לישראל". אבל הסבלנות שננקטת כלפיו עומדת להסתיים. עם חשיפת שם המפלגה – זכה גנץ למקלחת צוננים ראשונה ולצקצוק ציני על בחירה גמלונית משהו, של השם.

המכה היותר כואבת באה מכיוונה של זהבה שאול, אמו של החייל הנעדר אורון שאול ז"ל, שגופתו נמצאת בידי החמאס מאז צוק איתן שאותו הוביל גנץ. היא ביקרה אותו במילים נוקבות, חותכות וכואבות. צוק איתן זוהי לא מכה קלה בכנף, זו עשויה להיות הסריטה המדממת של הקמפיין של הרמטכ"ל לשעבר, ואם יממש את כוונתו וירוץ עם יעלון – אז של שניהם. 

שרים חברי קבינט של קיץ 2014, מהליכוד, הבית היהודי ויש עתיד, שלוש המפלגות שעליהן מאיימים גנץ ויעלון – אוגרים נגדם חומרים כבר תקופה ארוכה. קמפיין 2019 יהיה חיסול החשבונות מאותן ישיבות קבינט דולפניות (מלשון הדלפה). גנץ נחשב לרמטכ"ל שביקש להביא את המבצע לסיום מהיר, ולהפסקת אש – הרבה לפני ששרי הקבינט היו מוכנים לסיים אותו. לבסוף היה צוק איתן אחד המבצעים הצבאיים הארוכים בתולדות צה"ל. הוא הביא שלוש וחצי שנות שקט, אבל לא הביא לפתרון בעיית חמאס ברצועה. יעלון וגנץ אחראים יחד – עכשיו הם יצטרכו לעטוף את נתניהו – ב"הצלחת" המבצע – כדי שזה לא יתקוף אותם על הססנות – ובריחה מאחריות.

צפו בסקר המנדטים של כאן חדשות


גנץ מדבר על חיבורים – ורואה בעיקר את יעלון ואולי את אורלי לוי. המחנה הציוני לא ממש בדיבור. המחנה הציוני סובל משני קשיים. אחד גדול: במפלגת העבודה מעטים מוכנים לגעת, כולם רואים מה קורה למי שנכנס לביצה הטובענית הזו, וקושי בינוני: ציפי לבני. גנץ מעריך את לבני, את היכולות שלה, ואת הראייה, אבל היא, שהיתה בליכוד, בת למשפחה הלוחמת, נחשבת היום לשמאלנית מדי. לא התדמית שנוחה לגנץ שרוצה להתמקם בימין-מרכז. בעוד שראש הממשלה והימין מנסים לצייר אותו כשמאל בתחפושת – גנץ רוצה להיות ימין מתון. כל עוד הוא לא פוגע המנדטים של הליכוד – נתניהו מניח לו, ולא תוקף.

בשלב הראשון יתמודד גנץ לבד ויבדוק את השטח. אם לא יצמח לכיוון למספר מנדטים דו ספרתי שמתחיל ב-2, ידבר על חבירות גדולות – והיעד המועדף הוא יאיר לפיד. די ברור שלפיד יוביל במקרה הזה – כי הוא לא יוותר על מקומו.

בינתיים גנץ שותק. הוא שותק כבר המון זמן. הוא לא מתראיין וזה אולי מובן, אבל הוא גם לא מקיים קשר עם עיתונאים, מה שמתחיל להצטייר כפחד או כחשדנות. מה שעובד בעולמות של לובשי המדים - נתק מהתקשורת - לא עובד בעולם הפוליטי.

גם יאיר לפיד נקט במדיניות שתיקה דומה, בכמה הבדלים. הוא השיק את מפלגתו, יש עתיד, יותר משנה לפני הבחירות לכנסת. הוא לא התראיין ושמר על שתיקה פומבית, אבל ההבדל בינו ובין גנץ היה הקשר הרציף עם העיתונאים. לפיד תדרך, שוחח, התקרב, ואז ביום הקובע שבו יצאה המפלגה לאור הוא תוגמל בתקשורת הוגנת. חלקה פרגן, חיבק, וליטף אבל הייתה גם ביקורת, לעיתים אפילו קשה.

גנץ לא עושה זאת. הוא מתנהל בערפל ומקווה שהתדמית החיובית שלו, כקצין וג'נטלמן תסייע לו כשייצא לאור. אבל מי שמכיר מעט את הסבלנות הישראלית קצרת הפתיל מבין שגנץ מתח אותה מעט יותר מדי, ועוד רגע השתיקה שהרימה אותו בסקרים תתנפץ בפניו. 

לכל העדכונים על בחירות 2019