האזהרה של ראש השב"כ נדב ארגמן אתמול (רביעי), כי מדינה זרה מתכוונת להתערב בבחירות בישראל, עוררה כמה שאלות מדאיגות בנושא. מי מנסה להשפיע על הבחירות בישראל? איך אפשר להתגונן מול הניסיונות האלו? ואיך אנחנו יכולים להיות צרכני מידע נבונים? ניצן זיו, סמנכ"ל סייבר בחברת צ'ק-פוינט, ניסה להסביר בריאיון לתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב על כמה מהתסריטים האפשריים של פגיעה בהליך הבחירות במדינה.
"יש כמה שיטות", אמור זיו. "אפשר להשפיע על המידע שיש על המועמדים ברשת, לשלוח הודעות בשמם לבוחרים. אפשר גם להשתמש במידע על הבוחרים ולעשות 'טרגטינג', כומר להשפיע על דעות של אנשים ספציפיים.
האזינו לריאיונות עם סמנכ"ל סייבר בצ'ק-פוינט ומנכ"לית ועדת הבחירות בכאן רשת ב
"הכל נעשה על ידי בוטים – פרופילים מזויפים ולא של אנשים אמיתיים בעלי זכות הצבעה. אלו פרופילים שצוברים אמינות במהלך השנים ובתקופת בחירות מתחילים להציף דעות ועמדות. יש מקומות שבהם פורצים למחשבים האישיים של המועמדים וגונבים מידע רגיש. מדליפים בשמם את כל הנתונים שיש להם. יש הרבה רעיונות, זה לא מוגבל לדבר בודד".
עוד אמר זיו: "מדינות יכולות להתערב בנעשה במדינות אחרות בצורה מאוד קלה. זה לא חייב להיות אינטרס של המדינה אלא של גורמים בתוך המדינה, כמו גורמים עסקיים. לא צריך לעבור גבול ולא צריך לנסוע לשום מקום".
הירשמו לפוליטי-כאן, ערוץ הטלגרם של כאן חדשות לבחירות - כל העדכונים והפרשנויות
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית: "החוק בישראל מיושן"
האם מדינת ישראל ערוכה להתמודדות עם ניסיונות זרים להתערב בבחירות? במובן הזה נראה כי לשיטה המיושנת בה נערכות ההצבעה וספירת הקולות בישראל יש יתרון. ההצבעה והספירה הידנית מסירות את החשש מפני הטיית התוצאות במתקפת סייבר. אבל בכל מה שקשור לתעמולה שקרית ועיוות דעת הקהל, התמונה נראית הרבה יותר מעורפלת.
בריאיון ל"סדר יום" ניסתה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס להרגיע: "בשנתיים האחרונות למדנו את האירועים שהתרחשו במדינות שונות. אנחנו עוסקים בנושא יחד עם רשויות הביטחון, וסומכים על המקצועיות שלהן ושלנו.
"למדינת ישראל יש אמצעים רבים שלא ניתן לפרט אותן. תהליך ספירת הקולות בישראל הוא ידני, אז זה מפוקח ולא תלוי טכנולוגית טכנולוגית. כמובן שדאגנו למיגון המערכות הממוחשבות שקשורות לבחירות, אבל לתהליך הידני יש פיקוח שונה שאמור לשמור על טוהר הבחירות".
לצד זאת, עדס ציינה: "חוק הבחירות והתעמולה הוא מיושן. חלק מההוראות בו רלוונטיות לכל מדיה אשפרית, חלק מההוראות לא רלוונטיות לאינטרנט. לאחר הבחירות הקודמות מונתה ועדה בנושא והגישה המלצות. ההמלצה העיקרית הייתה שכל תקנות התעמולה יחולו גם על האינטרנט, אך הכנסת לא הספיקה לדון בכך וזה לא חוקק".