בני גנץ
צילום: פלאש 90

הכוכב הבא - גרסת הפוליטיקה: המטה הסודי של בני גנץ מחפש טאלנטים

גנץ עדיין לא התרגל לזירה פוליטית ונפל למלכודת של הליכוד • במפלגות המרכז הגיעו לשלב "חצי הגמר" בקרב על הקולות • הפער בין נתניהו המדינאי לנתניהו הפוליטיקאי יתחדד עוד יותר בבחירות הקרובות • פרשנות
יואב קרקובסקי
18 בינואר 2019
12:45

זה היה השבוע שבו בני גנץ דיבר, ויותר מפעם אחת. את השתיקה שלו הוא הפך לגימיק שתאריך התפוגה שלו קרב. מהשבוע הזה צריך גנץ, ובעיקר אנשיו, ללמוד שבמערכת הבחירות הללו לא לוקחים שבויים, והוא אמור להיות מוכן לפני שהוא מדבר. בליכוד "תיק גנץ" כבר פתוח, וכל מי שרוצה מקבל חומר על מנת להזכיר לרמטכ"ל לשעבר את עברו. לכן גם גנץ עצמו צריך להיות חמוש. זה נחמד לבוא ולדבר מעט ולא להיסחף לקמפיין שלילי, אבל ככה לא מנצחים בחירות.

הירשמו לפוליטי-כאן, ערוץ הטלגרם של כאן חדשות לבחירות - כל העדכונים והפרשנויות

השבוע של גנץ התחיל במפגש עם מטה שינוי חוק הלאום, שמוביל תא"ל במיל' אמל אסעד. גנץ לא יכול היה לסרב לו, וכמוהו גם כל יתר ראשי המפלגות שאליהם הגיעו נציגי העדה הדרוזית. אלא שיתר ראשי המפלגות כבר הביעו עמדה בנושא חוק הלאום בעבר. הרמטכ"ל לשעבר הוזמן לשאת דברים בעצרת שקיימה העדה הדרוזית בקיץ בכיכר רבין, אך לא נענה להזמנה ולא הביע אז את עמדתו בנושא הטעון. דבריו הראשונים לאומה היו לבסוף דווקא בנושא הזה.


המתקפה נגד גנץ מימין והחיבוק שקיבל משמאל, לא היו קשורים בכלל לדברים שאמר. דף המסרים היה מוכן כבר מראש. יו"ר מפלגת חוסן לישראל בסך הכול אמר את מה שנתניהו, בנט, שקד וראשי הליכוד הבטיחו - לנסות למצוא דרך לקבוע בחקיקה את מעמדם של בני העדה הדרוזית. לאכזבתם של אנשי השמאל, גנץ לא מתכוון לבטל את חוק הלאום.

מבחינת הליכוד ומפלגות הימין המטרה היא לסדוק את התדמית החיובית והממלכתית של בני גנץ. איך עושים זאת? מדביקים לו את כינוי הגנאי, שאין נורא ממנו, "שמאלני". ולא רק שהוא שמאלני, גם אשתו רויטל שמאלנית, ועוד שמאלנית קיצונית מנשות "מחסום Watch". אסור לשכוח את החיבור בין מנהיג מותקף לאשתו, זה מוטיב שעוד יחזור השבוע וילווה את כל הקמפיין הסבוך שלפנינו.

לחיבוקים בשמאל הייתה מטרה אחרת, והיא לנסות לפתות את גנץ לחיבורים. הראשונים לברך ולחבק היו אבי גבאי וציפי לבני, שעושים תחרות ביניהם מי ינצח בריאליטי "קח אותי בני". נכון לעכשיו הם תיקו בהתמודדות - גנץ לא רוצה את שניהם באותה מידה. השלישי שאימץ את הרמטכ"ל לשעבר אליו היה יאיר לפיד. הוא משדר הרבה ביטחון מולו, הוא רוצה חיבור אבל בתנאים שלו.


גנץ יכול היה לצלוח היטב את האירוע הזה אלמלא נפל למלכודת. מתברר שגם שתיקה היא עניין מוגבל. אחרי המפגש עם הפעילים נגד חוק הלאום, הוציא המטה של מפלגת חוסן לישראל תגובה נגד המתקפות של הימין עליו: "הם ירו בגב של אחינו הדרוזים – אנחנו נרפא". פה נפלו אנשיו של גנץ למלכודת שהימין המשופשף רק חיכה לה.

בתיק גנץ מופיעים כמה אירועים בעייתיים בקריירה הצבאית שלו. גלעד ארדן שלף את תיק מדחת יוסף, החלל הדרוזי ממג"ב שדימם למוות בקבר יוסף באינתיפאדה השנייה. מותו של מדחת יוסף גרר בזמנו ביקורת ציבורית נוקבת על פיקוד צה"ל ועל ממשלת ישראל. גנץ היה באותם הימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון, והאחריות נפלה בין היתר גם עליו. אם לא די בזה, בליכוד הזכירו לגנץ גם את נסיגת צה"ל מדרום לבנון. כמפקד יחידת הקישור ללבנון ולמעשה החייל האחרון שעזב את לבנון, גנץ גם היה מי שהיה בקשרים עם אנשי צד"ל הדרוזים, והיו מי שתלו עליו ולא בצדק את האחריות לנטישתם.

על המתקפה הזו גנץ לא הגיב, וגם לא איש מאנשיו. הייתה תחושה שאולי בליכוד נגעו בנקודת תורפה כזו שעדיף להתעלם ממנה. אבל שתי הנקודות הללו היו פרומו לקמפיין שעוד לפנינו. בפעם הבאה הוא בוודאי יגיע יותר מוכן, ונקודת התורפה הבאה תהיה ניהול מבצע "צוק איתן". על אף התחושה שלנתניהו אין סיבה אמתית לתדרך נגד גנץ בנושא – פשוט מפני שהיה ראש ממשלה באותה תקופה ויש לו מה להפסיד, נראה כי בכירים בליכוד ובוודאי גם נפתלי בנט, איילת שקד ואביגדור ליברמן, יאשימו את גנץ בניהול נרפה של המבצע בעזה, בדחיפה להפסקת אש, ובהיעדר פיקודיות נמרצת לפתור את הבעיות והעדפה לעקוף אותן באמצעים מדיניים.

לגנץ כדאי להבין זו רק ההתחלה. מומלץ שיחזור לימיו במטכ"ל, שם מתרגלים לפני כל יציאה לפעולה בשטח האויב "מקרים ותגובות".  

הדרבי של מפלגות המרכז

אתמול התחדד עד כמה יש קרב על קולות המרכז. דקות בודדות אחרי השקת סרטון הקמפיין של חוסן לישראל, פרסמה יש עתיד את הסרטון שלה בכיכובו של היו"ר יאיר לפיד. אבי גבאי לא נשאר מאחור, הגיב בזמן אמת לסרטונים וחזר על המסר שלו לחבריו במרכז: "תתחייבו - עם נתניהו לא תשבו".

הקרב הזה מדגים עד כמה אנחנו בליבו של הדרבי הלא פשוט הזה במרכז. אחד מראשי הקמפיינים הגדיר זאת באוזניי: "אנחנו בחצאי הגמר, מי מוביל את המחנה". התחרות היא בין כוכב נולד לבין גוט טאלנט פוליטי. מדובר בהתמודדות אישית ופרסונלית, לא קרב אידיאולוגי. כל אחד מהמתמודדים – בני גנץ, משה יעלון, יאיר לפיד וציפי לבני, וברקע גם אהוד ברק ואבי גבאי, מתמודדים על 45-35 מנדטים לכל היותר. הם מפגינים את כישוריהם ושריריהם, ומגייסים כל אחד לחיקו את ה"נבחרת" שתסייע להם לעקוף את האחרים בבחינת טאלנטים מלווים בשחקני חיזוק. המטרה של כל אחד היא להיות הדומיננטי ביותר במחנה בראשית פברואר. מי שייחשב למוביל יוכל לנסות לכפות איחוד, כשהוא עומד בראש. הרי כל אחד מהם הניח את ה"אגו [של האחרים] בצד", והותיר רק את שלו במרכז.


החיזורים אחרי שמות לצורך קישוט הרשימות נעשים בכל הזירות, אבל מסקרן ביותר מה שקורה בקומה 4 בגני התערוכה, שם נמצא המטה הסודי של בני גנץ. ארבעה אנשים מרכיבים את הוועדה המסדרת של גנץ, והוא המחליט האחרון. סביבו שלושה יועצים שהולכים איתו שנים. השלושה הללו מסננים עשרות רבות של שמות. רק בודדים, אלו שעוברים את כלל הבדיקות בסקרים ובקבוצות מיקוד, מגיעים לשיחה עם היו"ר.

יועציו של גנץ  הם הוד בצר, מי שהיה ראש מטה הרמטכ"ל, חילי טרופר, שהיה ראש מחלקת החינוך בירוחם - תחת ראש העירייה מיכאל ביטון שמקומו בעשירייה הראשונה של חוסן לישראל מובטח, ומעיין ישראלי. ישראלי ליוותה את גנץ צמוד בשנים האחרונות, ניהלה את יומן הפגישות שלו ושימשה הדוברת שלו עד תחילת הקמפיין. יש מי שטוענים בסביבתו של גנץ שהוא מנוהל על ידי שלושת היועצים, ולא מנהל אותם.

יאיר נתניהו מנהל הקמפיין

כשפרסמנו לפני כמה שבועות שראש הממשלה בנימין נתניהו ירכז את ניהול קמפיין הבחירות, היה די ברור שמה שמתנהל כבר חודשים ארוכים, שלא לומר שנים, יימשך. זה הולך להיות קמפיין אישי ומפלג של נתניהו נגד כל העולם, ובעיקר נגד מערכת המשפט, התקשורת והשמאל. חברי הכנסת של הליכוד, שחפצים חיים, מתיישרים לפי דף המסרים מבלפור. לא רק ראש הממשלה מנהל את הקמפיין אלא גם דיירים נוספים ברחוב בלפור, ובעיקר (איך לא) הבן יאיר ששוב התגולל על יריביו של אביו ועל השמאל ברשתות החברתיות.

קווי הקמפיין כבר ידועים מראש, כרוח האח הגדול - "כל האמת בפרצוף" כפי שמבינים אותה יושבי בית ראש הממשלה. המטרה היא לגייס את "צבא הנאמנים של ביבי", כשחלקו כבר מגויס היטב. הנשק: טוויטר.

הקמפיין לא יהיה על הביטחון, ולא על ההישגים המדיניים האמיתיים שהביא נתניהו בקדנציות שלו כראש הממשלה, שר חוץ ושר ביטחון. כל אלה יופיעו בנאומים. הקמפיין יהיה אחר - קורבני, תוקפני, ואלים כלפי המשטרה והתקשורת. אל תיראו מופתעים כשיתברר שהקמפיין שבו מופיעות תמונותיהם של העיתונאים אמנון אברמוביץ', בן כספית, רביב דרוקר וגיא פלג, תחת הכותרת "הם לא יחליטו", הגיע מהבית ברחוב בלפור. נתניהו ינהל בבחירות הללו את קמפיין ההגנה האישי שלו על חשבון כספי הליכוד. האם מישהו מהשרים במפלגה או בכיריה יעז לקרוא תיגר על האסטרטגיה? לא. כאן זו לא וועידת העבודה. דמוקרטיה כן, עד הביקורת על המנהיג.

אל תיראו מופתעים כשיתברר שהקמפיין הגיע מהבית ברחוב בלפור

יאיר נתניהו מנהל את הקרבות המלוכלכים של ראש הממשלה. בכל פעם שנדמה כי מסתמן שקט מסוים בגזרת הלחימה מול גדעון סער, מעורר הילד הצעיר את הקרב מחדש. לא ברור מי ברחוב בלפור אחראי לפרנויה נגד סער ומוביל את הקמפיין האישי נגדו בתוך הליכוד, אבל נתניהו ג'וניור הוא זה שעמד בחזית ההתקפה השבוע. שוב חזרנו לקונספירציית חוק גדעון סער, בשילוב תאוריית ההדחה שתוגש כנקמה של הנשיא ריבלין עבור חברו הטוב, שסייע להביא אותו לבית הנשיא. שניים במחיר אחד: לפגוע ביריב ולעזור לחבר.

בפוסט שפרסם השבוע יאיר נתניהו השבוע הוא הגיב על כתבה, שבה התחייב סער כי הוא יעשה הכול על מנת להביא את נתניהו לכס ראש הממשלה. לנתניהו ג'וניור זה לא הספיק: "חרטא שמאלני. אשתו שמאלנית קיצונית. זה עבד מעולה עם אולמרט ובוגי יעלון. בשנייה שיהיה בעמדת כוח הוא יגיד 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'. אם האישה שמאלנית, בעלה בפנים גם שמאלני. לא סתם כל תקשורת השמאל בונה אותו ומעלימה דברים מעברו".

ושוב, כמו בהמצאה על רויטל גנץ, גם פה מכניסים אשת יריב פוליטי למערכה. אבל מדבריו של הוגה הדעות הנ"ל אפשר להבין מדוע גם גנץ שמאלני – "אם האישה שמאלנית, בעלה בפנים גם שמאלני", קובע קורא כליות והלב. אפשר לעשות לו הנחה, ואולי זו אמירה פמיניסטית ולאו דווקא שוביניסטית. אפשרות שבה לאחד מבני הזוג דעה אחרת לא קיימת בעולמו של מר נתניהו הצעיר. זה אולי מה שהוא רואה בבית.

במקרה של סער השיח התרחב, ואחיה של גאולה אבן סער, דני, העלה פוסט תקיף נגד יאיר נתניהו: אבי ז"ל היה כל חייו איש ימין,  וחבר נאמן בליכוד מאז תחילת 1993 ועד לפטירתו, לפני קצת יותר משנה. גם אני הספקתי להצטרף לליכוד עוד בימי חייו. למרות זאת, 'שמאלני' בעיני אינה קללה אלא עמדה פוליטית שאני חלוק עליה. כאשת מקצוע אמיתית אחותי מעולם לא חשפה את עמדותיה הפוליטיות. מבלי שאחשוף את דעותיה אומר רק שהתיוג שניסה להדביק לה יאיר נתניהו רחוק מהאמת מרחק מזרח ממערב. בעיני מי שמנסה לפגוע באיש ציבור דרך התקפה על בני משפחתו עושה מעשה שפל.  מי שמעליל ומשקר כשהוא עושה את זה – עושה מעשה שפל במיוחד. וזה מה שעשה אתמול יאיר נתניהו".

המתקפה על גאולה, חברתי לעבודה בכאן חדשות וברשות השידור עד לא מכבר, מלמדת עד כמה נכונה הייתה ההחלטה שלה לפרוש מהגשת החדשות בימי בחירות. היא כבר שילמה מחיר, וזאת בשעה שלאורך 20 שנות היכרותי עם גאולה גם אני לא יודע מה עמדותיה, והן בטח אינן עניין לציבור בכלל. גאולה אבן היא אדם פרטי.

נתניהו תובע זה שנים: "אל תערבו את בני המשפחה שלי במערכה הפוליטית", ועדיין בני משפחתו הם אלה שמובילים את השיח בדיוק לכתובות הדי בזויות הללו. בבחירות 2019 יתחדד עוד ועוד הפער בין שני אנשים שמובילים את מדינת ישראל בעשור האחרון. בין בנימין נתניהו המדינאי מעורר ההשראה עם הצלחות רבות בכל זירה בעולם, מול בנימין נתניהו הפוליטיקאי, שעוסק בקרבות בוץ עם תקשורת ומערכת המשפט, ומעצים את הפילוג הפנימי בין הקבוצות והשבטים בעם.