חפש
Languages
בנימין נתניהו
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

מתפקדי הליכוד נתנו לנתניהו ציון נכשל

הרשימה שבחרו חברי המפלגה לכנסת הבאה מהווה אות אזהרה לראש הממשלה, שמסמן כי האשראי שלו מתחיל לאזול אפילו בקרב הבסיס הקרוב ביותר. שעון החול כבר התהפך, ולקראת ההכרעה של היועץ המשפטי לממשלה – יש לנתניהו לא מעט סיבות לדאוג. פרשנות
יואב קרקובסקי
06 בפברואר 2019
12:47
עודכן ב 14:06

המסר של מתפקדי הליכוד לבנימין נתניהו הלילה (רביעי) היה ברור וחד: "אנחנו אוהבים אותך כמנהיג התנועה, מעריכים אותך כראש הממשלה, סומכים עליך כשר הביטחון, ומביטים בך בעיניים משתאות כשר החוץ. אבל בכל מה שקשור בתפקודך כיו"ר הליכוד - הציון שלך הוא נכשל". התוצאות המסתמנות בצמרת הרשימה מהוות מכה ליוקרתו של נתניהו כמנהיג פוליטי.

משמעות הימצאותם של סער ואדלשטיין, שהיו סדין אדום עבור נתניהו, בצמרת הרשימה היא שהמתפקדים  לא קנו את תאוריות הקונספירציה שיצאו מנתניהו או מסביבתו הקרובה. "אוהבים את נתניהו – מצביעים סער", זו הסיסמה של חברי המרכז והמתפקדים. אתמול היא באה לידי ביטוי בכל אתרי ההצבעה.

ההצבעה של מתפקדי הליכוד וחברי המרכז צריכה להוות לנתניהו אות אזהרה: האשראי שלו, אפילו בקרב הבייס המפלגתי הקרוב ביותר והכי נאמן לו, מתחיל לאזול. נוכח התקרבות מועד פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתיקי ראש הממשלה, זו אזהרה שנתניהו חייב לקחת בחשבון.

הפריימריז האחרונים מסמלים שינוי בהתנהגות הפוליטית של מתפקדי הליכוד. בעבר הליכה נגד היו"ר והתעלמות כה בוטה מהמסרים שלו התפרשו כבגידה. בליכוד 2019, זה כנראה אחרת. מתפקדי הליכוד הוכיחו כי הם מוכנים לעימות עם ראש הממשלה - כל עוד מדובר בעימות ענייני ולא אישי.

הסכסוכים של נתניהו עם צמרת הרשימה

הרביעייה הראשונה שנבחרה היא לעומתית לראש הממשלה. עם ישראל כץ התעמת נתניהו כמה פעמים במהלך הקדנציות האחרונות. ברגעים המכריעים, הבין ראש הממשלה שאלה עימותים שמזיקים לו. השיא היה במשבר העבודות בשבת לפני שנתיים וחצי, שאיים לפרק את הממשלה. אנשיו של נתניהו דאגו לתדרך שמכתב הפיטורין לשר כץ היה כבר מוכן. ציבורית, כץ ניהל אז מאבק נכון ומדויק נגד ראש הממשלה, וזכה לתמיכה ציבורית נרחבת. ייתכן שהליכודניקים החדשים גמלו לו בתמיכתם בו הלילה, בין השאר בשל המאבק הזה.

עם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטין, נתניהו התעמת תחילה באמצעות מירי רגב. אחר כך זה קרה גם בקרב פנים מול פנים על כבוד והדר, סביב חגיגות יום העצמאות וטקס המשואות. אדלשטין עשה טעות טקטית עצומה, אך מתברר שהיא לא הייתה שגיאה אסטרטגית. המתפקדים גמלו לו על ממלכתיות ועל אחריות במילוי תפקידו כיו"ר הכנסת, ולא באו איתו חשבון על העימות עם נתניהו, שנשכח מלב המתפקדים. למרבה מזלו של יו"ר הכנסת, גם נתניהו מחל עליו ולא סימן אותו כיריב מאיים.

"ראש הממשלה טעה כשסימן את הקרב מול סער כמלחמה העיקרית שלו. בדיוק כפי שהם מחבקים את ראש הממשלה במלחמות מול התקשורת והשמאל - כך הם חיבקו את סער, האנדרדוג של הפריימריז"

מתפקדי הליכוד לא קנו את הקונספירציה נגד גדעון סער שנתניהו קידם בכל פלטפורמה אפשרית. מתפקדים, ובעיקר חברי המרכז שהם הפוקדים הגדולים - הם שפגשו את סער כל כך הרבה פעמים במהלך פסק הזמן שלקח, והם יודעים את האמת. הוא לא אוהב את נתניהו ברמה האישית. הם אינם חברים. אבל לשיטתם של חברי המרכז והמתפקדים, סער לא פעל לפגוע במעמדו של נתניהו.

ראש הממשלה טעה כשסימן את הקרב מול סער כמלחמה העיקרית שלו בפריימריז. הוא חצה גשר אחד רחוק מדי כשניצל את משאבי הליכוד לבחירות הכלליות, אולפן "הליכוד TV", כדי לתקוף את סער. ככה לא עושים לחבר במפלגה. הליכודניקים לא אהבו את זה. בדיוק כפי שהם מחבקים את ראש הממשלה במלחמות שלו מול התקשורת והשמאל, כך הם חיבקו את סער, האנדרדוג של הפריימריז הללו, מול נתניהו.

גם גלעד ארדן התעמת עם ראש הממשלה לא פעם אחת בקדנציה הזו. בבלפור ציפו שמינוי ארדן יסייע לעכב, למסמס או לקעקע את חקירות ראש הממשלה, והתאכזבו שלא כך היה. היה משהו נאיבי בציפייה הזו, מכיוון שעבודת המשטרה בנושאים הללו היא עצמאית לחלוטין. לשר הממונה אין יד ורגל בנושאים האלה. למרות הכתף הקרה של נתניהו לארדן, לא רק שהוא רק שלא שילם על כך מחיר - אלא למעשה חובק על ידי הבוחרים.

צריך להזכיר שארדן לא הושבע יחד עם כל שאר השרים עם הרכבת הממשלה הנוכחית. הוא נפגע וכעס על ראש הממשלה שלא מינה אותו לתפקיד משפיע יותר, כמו שר החוץ, אלא שלח אותו לבית הקברות של הפוליטיקאים - המשרד לביטחון הפנים. זה משרד שמעטים חזרו ממנו חיים פוליטית.


לא רק בנושאי החקירות עבר חתול שחור בין ארדן לנתניהו. לצערו של ארדן, הוא היה שר התקשורת בקדנציה הקודמת, עת החלו המאמצים לקיים את הסכם המיזוג בין בזק ליס, והרפורמה המבנית בחברת התקשורת הממשלתית לשעבר, שעברה לידי שאול אלוביץ'. כך, מצא עצמו ארדן מעורב גם בתיק 4000, כמי שנתן עדות פתוחה שנרשמה לחובתו בבית בבלפור.

למרות כל אלה, מעמדו של ארדן נפגע רק מעט. הוא התדרדר מהמקום הראשון לרביעי, אבל אם לוקחים בחשבון את שלל המכות שחטף ואת חזרתו של סער, ארדן יכול להיות מאוד מרוצה. בעיקר כשהוא מוצא בעשירייה השלישית את יועצו הפוליטי לשעבר, אופיר כץ. בעוד שנתניהו וסער נלחמים על מועמדת מחוז המרכז, ההצלחה של ארדן להכניס לכנסת את יועצו לשעבר היא הישג פוליטי נאה כשלעצמו.

התומכים המובהקים של נתניהו בסיעה, מירי רגב ויריב לוין, הגיעו למקומות יפים – אבל זה לא מעט בזכות עצמם, ולא בהכרח בשל קרבתם אליו. רגב פופולרית בליכוד מאז שהגיעה לרשימה לראשונה. כמו בבחירות לרשויות המקומיות, בכל מקום שבו נתניהו ניסה לסייע, הוא דווקא הזיק. הוא רצה מאוד לראות את אמיר אוחנה גבוה בעשירייה השנייה. אוחנה נדחק למקום ה-19, מה שהפך את כניסתו לרשימה הארצית כמעט גבולית. בגזרה אחרת, נציגתו של סער מיכל שיר מסתמנת כמנצחת על פני דוד שרן שזכה לתמיכת ראש הממשלה.

אם נתניהו לא מבין, אז אולי כדאי לו להפנים: הבייס המפלגתי שלו משגר לו נורות אזהרה. נוכח מצבו הציבורי הרגיש לקראת ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה, הלחץ של נתניהו מובן. ואם מישהו תהה מדוע הוא לחוץ, היום הוא מבין. שעון החול הליכודי של נתניהו התהפך הלילה, ונוכח לוח הזמנים המשפטי-פוליטי - יש לו לא מעט סיבות לדאגה.