דוני ואריק

Jewish קאנטרי | "בלוגראס'' - צלילים אמריקאיים עם תוכן יהודי

אוריאל וליאור יוצאים לממפיס טנסי, שם צמחו גדולי המוזיקה האמריקאית כמו בי.בי קינג, ג'וני קאש ואלביס פרסלי. באמפי המפורסם ''לוויט של'', בו ניגן אלביס את אחת ההופעות הראשונות שלו, הם פוגשים את דוני ואריק, יהודים גאים, שניים מחברי להקת נפש מאונטן שמנגנת מוזיקת ''בלוגראס'' ומשלבת צלילים אמריקאיים עם תכנים יהודיים
מערכת כאן
21 במרץ 2019
10:21

כשיוצאים לרוד-טריפ שסובב סביב מוזיקה בארצות הברית, אי אפשר לדלג על ממפיס, טנסי. העיר הזו הביאה לאוויר העולם את גדולי המוזיקה האמריקאית, כמו בי.בי. קינג, ג'וני קאש ואלביס פרסלי, והמוזיקה עדיין חיה וקיימת כאן בכל פינה. אנחנו מגיעים לאמפי המפורסם "לוויט של" כדי לפגוש את להקת "נפש מאונטן", שמשלבת צלילים אמריקאים עם תכנים יהודיים, וכוללת את הזוג הנשוי דוני ואריק.

"אני רוצה שהמוזיקה שלנו תהיה בשביל כולם", מסכם אריק, "ואני רוצה להגדיר מחדש כמה מהסטריאוטיפים הישנים של יהודים"

"יש כל כך הרבה מוזיקאים ואמנים יהודים באמריקה", אומרת לנו דוני, "אבל רובם לא מדברים בכלל על הזהות היהודית שלהם", ואריק מוסיף: "משום מה אנחנו משוגעים מספיק כדי לעשות את זה". הוא מסביר לנו על ההיסטוריה של הבלוגראס, סגנון של מוזיקה אמריקנית שהתחיל בדרום, והוא מגיע ממוזיקה עתיקה שהשורשים שלה הם במוזיקה אפריקאית ובמסורת הסקוטית-אירית, וכיום מוכרת כ"אמריקנה". 

מוזיקה יהודית באמריקה הייתה תמיד מושפעת מכלייזמר וצלילים מזרח-אירופאים שהביאו עמם מהגרים יהודים לארצות הברית, אבל דוני ואריק גדלו על אמריקנה, וכשהם התחילו לנגן יחד, הם יצרו משהו חדש לגמרי. "מצאנו את עצמנו כותבים מוזיקה בסגנון של מי שהיינו כאנשים באמריקה", אומר אריק, "אנחנו כותבים שירים שמוטמעת בהם גאווה בהיותנו יהודים, בתור יהודים אמריקאים". דוני מרחיבה: "בהתחלה פשוט יצרנו בעצמנו מוזיקה שהרגישה לנו אמיתית, ואז הבנו שאנחנו עושים משהו שונה".

"בדרך כלל מוזיקה שורשית מבוססים על גוספל, על כתבי הקודש, והיא נהדרת" אומר אריק, "זו מוזיקה שאני אוהב מאוד, אבל בתור יהודי היינו צריכים ליצור את העולם הזה שאנחנו נמצאים בו". דוני יודעת להסביר איך הדברים הללו משתלבים: "מוזיקה מהסוג הזה היא כבר רוחנית, אז כשהגענו עם הרוחניות שלנו היא התאימה בצורה מושלמת. התוכן של המוזיקה שלנו מגיע מנקודת מבט יהודית, ואנחנו משלבים עברית ברבים מהשירים שלנו".

"זה קצת מפחיד, לא ידענו אם עולם הבלוגראס יקבל אותנו, לא ידענו אם העולם היהודי יקבל את הבלוגראס", מספר אריק, "לאחרונה הופענו בפסטיבל בלוגראס בפני קהל מגוון, וממש פחדתי שכולם יקומו וילכו כשהם ישמעו שאנחנו שרים בעברית, אבל כולם נשארו ועוד אנשים הגיעו, ובסוף ההופעה כולם עמדו ומחאו לנו כפיים. אנשים הגיעו אלינו אחרי ההופעה, אנשים שכנראה לא הכירו יהודים בכלל. הרבה אנשים לא מכירים יהודים, אנחנו מהווים אחוז קטן מאוד במדינה הזאת". החששות שהיו להם בתחילת הדרך התבדו. "אנחנו במסע הופעות שנמשך כל השנה, יש לנו בערך 150-200 הופעות בשנה בכל רחבי העולם", מספרת דוני, "אנחנו מופיעים הרבה בפני קהילות יהודיות, אבל גם בהרבה קהילות חילוניות".

בזמן הביקור שלנו בממפיס פגשנו בחור מרתק. כריסטיאן הוא מוזיקאי בעצמו, וגם בונה בנג'ואים מקצועי, אבל הסיבה שרצינו לפגוש אותו היא אוסף התקליטים היהודי הנדיר שנמצא ברשותו. הוא אוסף מוזיקה מכל העולם, ויש לו אוסף של של מוזיקת כלייזמר מוקדמת. למרות שאין לו שום רקע יהודי, כריסטיאן הוא ממש מומחה לז'אנר, והוא אפילו מעביר סדנאות שבהן הוא מנגן תקליטים עתיקים ומרצה על ההיסטוריה של המוזיקה היהודית.

לכריסטיאן יש יותר מעשרת אלפים תקליטים באוסף שלו, חלקם נדירים ויקרים מאוד, והתקליט שהוא מגדיר כחשוב ביותר שלו הוקלט ב-1913 באודסה שבאוקראינה, וככל הידוע לו העותק שברשותו הוא היחיד בעולם. אחרי ההופעה גם דוני ואריק הגיעו לפגוש את כריסטיאן. הם האזינו יחד לתקליט מאודסה, וכמובן מצאו מכנה משותף במוזיקה והחלו לנגן יחד. "אני רוצה שהמוזיקה שלנו תהיה בשביל כולם", מסכם אריק, "ואני רוצה להגדיר מחדש כמה מהסטריאוטיפים הישנים של יהודים או של יהדות דרך הדברים שאני אוהב במדינה הזו, צלילי בנג'ו וכינורות ומוזיקת אמריקנה, ויחד עם זאת להגיד בצורה גלויה - אגב, אנחנו יהודים".